הילדים שלכם יתאהבו בקומיקס הזה

קומיקס לילדים זה עניין מורכב למדי בתולדות השפה העברית, בטח ובטח כזה שמורכב כ"ממואר" ועוד לראשית קריאה. מפתיע לגלות שנדב נחמני (37) עמד במשימה בהצטיינות עם יצירתו העצמאית הראשונה, "הילד הכחול".

דרך ילד כחול אחד, ודמויות שכל אחת מהן מאופיינת בצבעים שונים, נחמני מצליח לשבות את ליבם של הקוראים, ולא רק אלו שאכן בראשית קריאה אלא כל חובבי הקומיקס הצעירים. הוא בוגר "בצלאל" במחלקת אמנויות המסך בהתמחות אנימציה קלאסית. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כאנימטור, ובחודש שעבר, עת יצא ספרו בהוצאת "כנרת זמורה־ביתן", עבר נחמני - ובצדק - לקדמת הבמה.

נחמני מפליא לתאר את סיפור חייו בטבריה של שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90, אז עוד מקום שישראלים ראו בו יעד מרכזי לחופשה, עם הכנרת הבלתי נגמרת ו"הלונה גל'.

יש כאן סגירת מעגל, כי את ההצלחה האישית שלך עשית גם באותה טבריה, הפעם כאדם בוגר.
"האמת שלא ציפיתי שזה יהיה ככה. בקורונה חזרתי לטבריה, שהיא טבריה אחרת, והתחלתי לעשות סדנאות קומיקס בזום. רציתי לראות אם זה יעבוד בכלל, והגיעו אלי עשרות ילדים. זה היה מרגש, והופתעתי מהצמא האדיר שהיה לזה".

כל כך שונה מהילדות שלך בכל הקשור לקומיקס.
"אני נכנסתי לעולם הזה דרך הקלאסיקות של דיסני, וזה שבה אותי מייד - 'מלך האריות', 'אלאדין'. הייתי עוצר את הסרט ומצייר את הסצנות עד שהגעתי לדיוק שסיפק אותי. זה היה כרטיס הביקור שלי בגן, ובבית הספר כבר הייתי מזוהה עם הקומיקס. הייתי נדב הצייר, והחלומות שלי התרכזו בלהפוך לאנימטור. כמובן, זה היה לא שגרתי באותה תקופה בסביבה שלי".

אתה בן 37 וזה ספר הפריצה שלך. אתה חושב שזה קשור לתחום שבחרת לעסוק בו?
"במשך עשר שנים הייתי מול ההוצאות בכל הקשור לספר הזה. עשיתי דברים ברשתות החברתיות ויש ל'הילד הכחול' עמוד אינסטגרם משלו, אבל ההוצאות פחות התחברו לפורמט שהצעתי להם. אבל אז התחולל השינוי הזה בקורונה: ראיתי את התגובות של הילדים, ופתאום הכל השתנה וזה התפוצץ במקביל. גם מול ההוצאות וגם מול הילדים".

מה הציפיות עכשיו?
"ספרי ההמשך כבר בעבודה, כי הדמות הזאת הצליחה ליצור לעצמה קוראים, וזה משמח אותי מאוד. הפנטזיה היא שזה יתורגם לעוד שפות כי בסוף, באופן אבסטרקטי כמובן, הילד הכחול הזה הוא אני".