"האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם": באור הזה

בין היצירות האדירות של הסופר הדגול ז'ול ורן מצוי גם רומן ההרפתקאות "המגדלור בסוף העולם", שנכתב בהשראת מגדלור קטן שנמצא אי שם בקצה פטגוניה. קראתי אותו בילדות, והדבר האחרון שיכולתי להעלות על הדעת נוכח התיאורים החיים כל כך של האי אסטדוס הוא שוורן מעולם לא ביקר בארגנטינה, ולא ראה את המגדלור - גיבור הרומן.

האמן הספרדי חוסה לואיס גונסאלס מסיאס, מחבר "האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם", מודה כבר בהקדמת הספר שבדומה לגאון הספרות הצרפתי, הוא לא היה באף אחד מן המקומות הרחוקים והמבודדים העולים מדפי הספר, ולא ראה במו עיניו אף אחד מ־34 המגדלורים מרחבי הגלובוס שמככבים בו.

למרות זאת, הוא הרשה לעצמו להתייחס אליהם כאילו מדובר במכרים ותיקים, חברים שחייהם ותכונותיהם חשופים בפניו במלואם. מסיאס מנחיל את התחושה הזאת גם לקוראים. באופן מופלא, גם הם ישכחו שהמגדלור האמיתי הקרוב לביתם מצוי אי שם במרחק של מאות קילומטרים, ופתאום ירגישו "את הסערה המכה בחלונות, את הבידוד המופיע אחרי הסערות ואת הבדידות האורבת בין הערפילים".

גילמו ברית בלתי אפשרית

על אף השם, "האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם" אינו בדיוק אטלס. זהו שילוב בין־דיסציפלינרי ובלתי ניתן להגדרה של סיפורים מרתקים (כולם אמת, נשבע המחבר), מאפיינים טכניים, איורים משובבי עין ומפות ניווט, שכאילו נועד להוכיח שכל המגדלורים האלה אינם פרי דמיון אלא ענקים של ממש, סימנים של סוף העולם וגם של סוף הזמן, שכן הם הולכים ונעלמים מהנוף. בעצם, אולי ההכחדה המהירה דווקא עושה להם טוב. "נדיר" משמעו "בעל ערך", אמר פעם מומחה לכלכלה שימושית, ויזמים זריזים שמסיבים את המגדלורים הנטושים שעוד נותרו לצימרים מרהיבים כנראה מסכימים איתו.

אך גם אם נעזוב את הכלכלה בצד, מעטים הם המושגים שמעוררים פרץ בלתי נשלט של רומנטיות כמו המגדלורים, עד כדי כך שגם מונומנטים "רגילים" היו רוצים להתחפש למגדלורים ולהתבשם מתהילתם (ידעתם, למשל, שפסל החירות המפורסם שבניו יורק שימש מגדלור עד שנת 1902?).

הספר של מסיאס מעבה את הילת הרומנטיות, ומספק לצידה הרבה חומר למחשבה על האופן שבו המגדלורים שימשו השתקפות של המציאות שסבבה אותם. לדוגמה, מגדלור וונוויי ז'ו שבקרבת הונג קונג בא לעולם כתוצאה בלתי מתוכננת של שיתוף פעולה בין יריבות לכאורה - האימפריה הבריטית ושושלת צ'ינג הסינית. בשנות ה־40 של המאה ה־19, כידוע, הבריטים והסינים לחמו במלחמת האופיום הראשונה, אך אחרי הניצחון הבריטי, עם התגברות תנועת הסחר הימי באזור, עלה הצורך להאיר את המים המסוכנים בים הסיני הדרומי לא הרחק מהחוף של הונג קונג. דא עקא, רק איי וואנשאן, קבוצה של מאה איים קטנים ועוד אלפי רסיסי איים, התאימה למשימה - והם דווקא השתייכו לאימפריית צ'ינג.

שתי הממשלות נאלצו לשכוח את משקעי העבר הקרוב ולסכם ביניהן את מתווה ההקמה והתחזוקה של המגדלורים, שפוזרו ברחבי האיים. ככל הנראה, הפקידים משני הצדדים התכוונו רק להסדרים פרקטיים, אבל הולידו - בלי לתכנן זאת מראש - נוהג מוזר, שאין דומה לו בשום מקום אחר.

מאז בניית המגדלורים גילמו שומרי המגדלורים בבשרם, פשוטו כמשמעו, את הברית הבלתי אפשרית בין אויבי האתמול: כולם היו אמורים להיות אירו־אסיאתים במוצאם, טוען מסיאס, בדרך כלל בנים לאבות בריטים ולאימהות סיניות.

כאשר מסיאס עבד על האטלס, הוא לא יכול היה לדעת שמלחמה רחבת היקף תתנהל סביב מגדלור אחר שהפעים אותו. מגדלור אדזיוגול נמצא במקום מרוחק מהציביליזציה, המשובץ בדיונות זהובות, שטחי מלח ויערות מחטניים.

לפי הרודוטוס, כאן התיישבו האמזונות, אבל בימינו האזור הזה של שפך נהר הדניפרו הוא קו החזית בין צבא רוסיה הפולש לבין צבא אוקראינה המתגונן וההודף. בשתי המדינות האלה לא חסרים "בני תערובת" שאחד מהוריהם הוא רוסי והאחר אוקראיני, אך ספק גדול אם המתכון מהונג קונג יכול לעבוד במקום שבו הדניפרו חובר לים השחור. לפחות לא עכשיו.

מדובר, אגב, לא רק במגדלור הגבוה באוקראינה ואחד הגבוהים בעולם, אלא בפלא ארכיטקטוני. אדזיוגול הוקם בין 1908 ל־1911, והאור שהודלק בו עם השלמת הבנייה לא כובה עד היום. בלעדיו, אפילו סירה קטנה תתקשה לנווט במבוך בין איי נהר קטנים ותעלות שנוספו עם הזמן לנהר.

מסיאס מספר שהמהנדס ולדימיר שוחוב, אבי המבנים ההיפרבולואידים ומתכנן אדזיוגול, חיקה בתוכניתו האדריכלית את עבודתן של הנשים האוקראיניות שעסקו בטוויית חוטי היוסטקה. המגדל העצום, שדווקא מזכיר סל קלוע, נראה כל כך דקיק, שהרואים אותו לראשונה בטוחים כי יתמוטט עם משב רוח קל. זאת כמובן טעות אופטית.

למרות מיעוט החומר (אילו בנו את מגדל אייפל באמצעות מבנה היפרבולואידי דומה לאדזיוגול, הסמל של פריז היה שוקל רק שליש ממשקלו בפועל, מתפעל מסיאס), החישובים של שוחוב תקפים כעבור יותר מ־100 שנה לא פחות מאשר בתחילת המאה ה־20.

את המלחמה ואת מהלכיה הוא מן הסתם לא ידע לחשב ולצפות, ונותר רק לקוות שפגז תועה לא יהרוס את המגדל, ושלמסיאס ולקוראיו יישאר הסיכוי לראות את הפלא לא רק באטלס.

גונסאלס מסיאס / האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם; מספרדית: יורם מלצר, פרדס, 158 עמ'