החיים החדשים שלו שונים מכל מה שהוא הכיר עד כה. 27 שנים חלפו מאז נעצר ונכלא בפעם הראשונה בישראל. חייו הסוערים עברו תהפוכות, מסוג אלה שרואים רק בסרטים הוליוודיים. בגיל 44 מסעב חסן יוסף, ממשתפי הפעולה הבולטים והחשובים ביותר שהיו לישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומי שמוכר יותר בכינויו "הנסיך הירוק", מנסה להניח בצד את טראומות העבר ולהשתחרר מכל התוויות שהודבקו לו במרוצת השנים.
עד לפני כמה שנים הוא עוד היה עמוק בתוך "החלום האמריקני", עם חברים עשירים, פורשה, מגורים במגדלי יוקרה ומסיבות וילה וחוף. בדרך היו פה ושם גם קצת סמים. בין לבין הוא הפנה עורף לדת האסלאם והתחבר לזרם האוונגליסטי של הנצרות.
אחרי שהוציא את ספרו הראשון "בן החמאס", כמו גם סרט דוקומנטרי שחשף את עבודתו עם השב"כ לסיכול פיגועי טרור נגד ישראל, הוא גם הפך למרצה מבוקש באירופה ובארה"ב. הכריזמה שלו מילאה אולמות של אלפי בני אדם, שרק חיכו לשמוע מה יש לאיש המיוחד הזה לומר.
אלא שהדיכאון שבו שקע וכאבי העבר לא ידעו מרפא באמריקה הגדולה, וברגע אחד הוא החליט לוותר על הכל ולנסוע רחוק. מספיק רחוק כדי להתנתק מחייו הקודמים ולהתחיל משהו אחר. פחות אינטרנט, ג'אנק פוד ורדיפה אחר כסף. יותר יוגה, ארוחות בריאות, התבודדות והתבוננות פנימית. הבונגלו שלו באי באחת ממדינות דרום־מזרח אסיה, שבו הוא גר בשנים האחרונות, משקיף אל מרחבים של טבע וים. דווקא בחיים הפשוטים הוא מצליח למצוא את מה שהיה כל כך חסר לו בתרבות הצריכה החומרנית של לוס אנג'לס.
אויב האסלאם
קורות חייו בשב"כ היו רק הסיפתח, יש שיאמרו חלק אחד בסיפור. בעבור הפלשתיני הממוצע, מסעב הוא הרבה יותר מעוד "סוכן שב"כ שבגד בעמו". מובן שזהו קו אדום שאין עליו סליחה, אבל זה לא הקו היחיד שהוא חצה. בעוד במערב הוא נתפס כגיבור וזוכה לאהדה יוצאת דופן בשל עמדותיו ה"פרו־ישראליות" והתנגדותו הפומבית לטרור - בגדה ובעזה המצב שונה לגמרי.
בחברה הפלשתינית מסעב מתויג כמרגל, בוגד, אויב האסלאם. עד היום לא שוכחים לו את מה שעשה. ספק אם אי פעם ישכחו. גם השנים הרבות שחלפו לא מצליחות לעמעם את הטינה כלפי סוכן השב"כ מרמאללה. הם רואים צעיר פלשתיני שבז לתרבות שממנה בא ומבייש את דת האסלאם. בתפיסתם, מסעב לא רק "מכר" את הסוגיה הפלשתינית, דבר שאין ממנו דרך חזרה, הוא גם יצא נגד משפחתו וסביבתו הקרובה ובעט בכל מה שמייצג את האסלאם ואת התרבות הערבית.
העובדה שדווקא הוא מכולם, הבן של אחד ממייסדי חמאס בגדה, חסן יוסף, בחר "לעבור צד" ולחצות את הרוביקון, הפכה אותו למוקצה בעיני כל פלשתיני באשר הוא.
בעוד צעירים בני גילו העדיפו להתפלל במסגד או לצאת לרחוב לזרוק אבנים על חיילי צה"ל, מסעב "בנה קריירה" בשב"כ. כישוריו בתחום המודיעין ועבודת השטח הוכחו פעם אחר פעם, כשהביא למפעיליו הישראלים מידע מפליל שיסייע לתפוס את המחבל הבא ולמנוע את הפיגוע המתגלגל שבדרך.
בנו של השייח'
"איך קרה שנער מוסלמי מרמאללה הגיע לעבוד בשביל האויב השנוא?" - את השאלה הזאת מסעב עדיין מנסה לברר עם עצמו, כך הוא משתף בספרו החדש "המסע אל החופש" שכתב יחד עם ג'יימס בקט, היוצא לאור בימים אלה בהוצאת כנרת זמורה דביר. הוא חושף שיטות פעולה של השב"כ, ומתאר סצנות מתוך תחבולות מגוונות ומתוחכמות שתכליתן להוציא מידע מחשודים בטרור.
לצד זה, הוא גם מדבר על הסיוט התמידי שליווה אותו בשל העינויים האכזריים שביצעו אסירי חמאס בכלא הישראלי בעצורים פלשתינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל.
שמונה שנים עבד בנו של השייח' חסן יוסף עם השב"כ. אחד המבוקשים המרכזיים שישראל ביקשה לשים עליהם את ידה היה אבראהים חאמד, מחבל מהזרוע הצבאית של חמאס, שתכנן וארגן פיגועי התאבדות בשנות האלפיים, שבהם נרצחו עשרות אזרחים ישראלים. "מכל המבצעים נגד טרוריסטים שהייתי מעורב בהם - נדמה לי שזה המשמעותי ביותר, שכן הוא הוביל ללכידתו של אבראהים חאמד וחשף את המנהיגים האמיתיים של חמאס בגדה המערבית, מי שניהלו ומימנו את הקטל", סיפר מסעב.
"העסקה שלי עם השב"כ קבעה שלא יהיה דם על הידיים שלי, ושאבי יהיה מוגן. באותו הזמן הוא הסתתר במרתף בית בשכונת מגורים, שרוב תושביה היו נתינים זרים. שב"כ ידע היכן הוא והורה לצה"ל לא להיכנס לבית המסוים הזה. אבל לעולם אין לדעת.
"אני מרגיע את עצביי המרוטים ומטלפן לאבי. צלצול. ועוד צלצול. לבסוף נשמע קולו העבה. 'אתה לא תאמין! החיילים חיפשו בכל הבתים ברחוב מלבד הבית הזה! התפילות שלנו נענו, אללה הגן עלינו'", כך מתאר מסעב בספרו את תרומתו להצלת חייו של אביו בתקופה ההיא.
האב, מצידו, החליט להתכחש ל"בן הסורר" לאחר חשיפת הפרשה. עד היום השייח' חסן יוסף פוקד חליפות את בתי הכלא בישראל.
הכי קרוב לחופש
בשלב מסוים החליט מסעב שהגיעה העת לעצור את עבודתו עם השב"כ. אחת הסיבות שתרמו לכך, לפי הנטען בספרו, היא החלפת רכז השב"כ שהפעיל אותו, גונן בן יצחק, במפעיל אחר. משהו בכימיה ביניהם לא עבד, כך הוא מספר, וכעבור תקופה ביקש לצאת ל"חופשה", שממנה לא שב עוד למשרדי השב"כ בישראל. במשך עשר שנים גר בארה"ב כמהגר, כשחרב הגירוש מונפת מעל ראשו.
דווקא כשקיבל לבסוף אזרחות אמריקנית, וכשלרגע נראה שהדברים מתחילים להסתדר, מסעב החליט שזה לא בשבילו ויצא להרפתקה הנוכחית, מסע שבו הוא מקווה לסגור את הפרק ההוא בחייו ולמצוא חופש. לא בדיוק חופש מוחלט לאדם עם נפש מצולקת כמותו, שנושא מטענים מהעבר - אבל הכי קרוב שאפשר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו