זהבי עצבני: "אין יום שלא חושבים בו על כך שיש חטופים"

הערב יעלה לאקרנים "תוכנית א'" - סרטם של דורון ויואב פז, המבוסס על סיפורה האמיתי של קבוצת ניצולי שואה בשנת 1945, שתכננה להרעיל ולהרוג 6 מיליון גרמנים במבצע הנקמה היהודית הגדול בהיסטוריה.

בהפקה הבינלאומית משתתפים שחקנים זרים וישראלים, ובהם עוז זהבי, מיכאל אלוני, ישי גולן וסילביה הוקס. היא מעלה שאלות מוסריות על נקמה יהודית, על צדק ועל מוסר, דרך עיניהם של קבוצת לוחמים שקראו לעצמם "הנוקמים". בראשות אבא קובנר, הם תכננו, במבצע נקמה קטלני, להרעיל את מקורות המים בחמש ערים גרמניות וכך להרוג מיליוני גרמנים.

התוכנית נכשלה, קובנר נעצר, וחבורת הנוקמים עלתה ארצה כדי לממש את הנקמה האמיתית של העם היהודי - הקמתה של מדינת ישראל. ואף שהסרט צולם הרבה לפני 7 באוקטובר, אין ספק שצפייה בו בימים אלו מעניקה רובד ופרשנות חדשים לאותן שאלות מוסריות שעולות בו.

"לא הכרתי את הסיפור הזה, את התוכנית השאפתנית להרעיל את מקורות המים, אבל בפעם הראשונה שקראתי על זה - התחברתי", מספר עוז זהבי. "אנחנו בעיקר מכירים את סיפורי מרד גטו ורשה, הפרטיזנים, מאמץ של יחידי סגולה מול המאמצים המלחמתיים, ולחשוב שהיתה כזאת תוכנית גדולה? התחברתי לסיפור, ואחרי שראיתי את 'ממזרים חסרי כבוד', סרט שמרפרר לזה, אהבתי את הקו הלוחמני שהציגו בו יהודים".

איך מתכוננים לסרט שמבוסס על סיפור היסטורי?

"עשיתי תחקיר, צפיתי בסרטים, קראתי על אבא קובנר והתמקדתי בקונספט של איך הגיעו יהודים בכלל להילחם. גיליתי שבן־גוריון שכנע לקחת חיילים יהודים ולהקים בריגדה יהודית, שאני מגלם את אחד מחבריה, ואנשים התגייסו למלחמה. הדמות שלי היא נאצי קילר - יורה, חונק, הורג.זה היה מאוד מספק לשחק את הדמות הזאת (צוחק)".

ברור לך שצפייה כיום בסרט כזה, במציאות שלנו, מקבלת משמעות חדשה.

"אין ספק. מה שהכי מצמרר זה שכשיוצא סרט שואה המשפט שאמרנו הכי הרבה הוא Never again - ולצפות בסרט החדש עכשיו ולדעת שהדבר שוב קרה - זה באמת מצמרר. בסופו של דבר, מדובר בסיפור דרמטי, פחות מוכר, זווית חדשה שנותנים לה אור, ואני חושב שזה הערך בסרט הנוכחי. הוא לא סרט שואה מבחינתי, ואין ספק שבתקופה הזאת מדובר לגמרי בטריגר".

זהבי הוא מהשחקנים העסוקים אצלנו - כשהמלחמה התחילה סיים להצטלם לסדרה בחו"ל, בימים אלה הוא בחזרות להצגה "להעיר אריות" בתיאטרון הקאמרי, ובחודש הבא יתחיל לצלם את העונה השלישית של "זגורי אימפריה". הניסיון לחזור לשגרה מגיע אחרי חודשיים של התנדבויות וביקורים של פצועים, חיילים, מפונים, וגם התגייסות להסברה הבינלאומית.

"השתתפתי בכל מיני יוזמות, יום־יום הייתי בשטח והפכתי את האינסטגרם שלי ללוח מודעות כי הבנתי שאנשים צריכים עזרה - הסעות, בגדים, אוכל, וגם סרטוני הסברה. אני עדיין בקשר עם אנשים שפגשתי שם וממשיך לבקר פעם בשבוע. אין יום שלא חושבים בו על כך שיש חטופים, וזה נורא. אני כל הזמן מרגיש כאילו מת לי מישהו קרוב, זו התחושה, אבל לחיים יש את הסדר הטבעי וחייבים להמשיך לחיות".