בוועדת החינוך של הכנסת מוצגת בימים אלה תערוכה בשם "דיאלוג בערפל" שמציגה תמונות נוף של אמנים מהר חברון. את התערוכה אוצרת נורית גזית, תושבת התנחלות עתניאל, אם לשמונה וסבתא לנכדים, שמציירת מאז גיל 21.
גזית נולדה בבואנוס איירס כשהוריה היו בשליחות הסוכנות היהודית, כשמלאו לה שנה חזרו לירושלים. היא למדה מוזיקה, הופיעה בפני נשים בשירה ובסיפורי קרליבך וכשהיתה בת 21, אם טרייה, החלה לצייר. "היו לי כמה רגעי שעמום, דפדפתי בספר צילומים של הרבי מלובביץ' והחלטתי לצייר את דיוקנו. כשסיימתי נדהמתי מהתוצאה. מאז לא הפסקתי לצייר" היא מספרת.
את התערוכה יזמה עוד לפני הקורונה, אבל אז הגיע הנגיף ובמתנ"ס המקומי בהר חברון אמרו לה "את מי מעניינת אמנות בתקופה הזאת?". גזית לא הרפתה ופנתה לאמנים ב־20 יישובי הר חברון. "תחושת הבטן שלי אמרה שאמנות תוציא את האנשים מתוך הכאוס שבו הם נמצאים", היא מספרת. "ואכן, היתה היענות מרשימה. נשלחו אלי המון עבודות מצוינות".
מתוך העבודות הללו היא אצרה תערוכה שמוצגת בניין מועצת הר חברון. לתערוכה בוועדת החינוך בחרה 20 עבודות, 19 של אמניות נשים ואחת של האמן הצעיר בנימין טל, בן 17 מבית חגי. "אפשר להגיד שהנשים שולטות באמנות בהר חברון", אומרת גזית. בין העבודות ניתן למצוא ציורי נוף של איזור הר חברון, צילומים ואפילו שירים.
אלה חלק מהעבודות בתערוכה:
.jpg)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו