הצלם הברזילאי שצילומי השחור־לבן שלו של מהגרים והקשר הסבוך של האנושות עם הטבע ריתקו את העולם, סבסטיאו סלגאדו, הלך לעולמו היום (שישי) בגיל 81, לאחר שנלחם בסרטן מסוג לוקמיה.
סלגאדו נולד בשנת 1944 בעיירה הקטנה איימורס, במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל. הוא היה כלכלן בהכשרתו, אך החל לעסוק בצילום בשנות ה־70 בעת שגר בפריז, לאחר שברח עם אשתו, לליה וואניק סלגאדו, מהמשטר הצבאי ששלט אז בברזיל.
הוא נסע ברחבי העולם עם מצלמתו וטיפס במהרה בשורות סוכנויות הצילום, עד שהפך לאחד מהכוכבים של סוכנות "מגנום" היוקרתית.
תיעוד היסטורי
מסה מצולמת שפרסם בשנת 1987 של אלפי גברים חצי עירומים שחופרים במכרה העצום סֶרָה פֶּלָדָה שבצפון ברזיל, הייתה לחלק מסדרת העבודות פורצת הדרך שלו, "עובדים" (Workers), בה תיעד גם עובדים בענף הנפט בכוויית וכורי פחם בהודו.
"הפרויקט איחד את ההכשרה שלו ככלכלן עם עינו החדה כצלם", אמר ניל בורג'ס, שהיה הסוכן שלו במשך 40 שנה. "זה היה שאפתני עד טירוף, ולא ידעתי איך בכלל להתחיל להציע את הרעיון לעורכים בלונדון", כתב בורג'ס במאמר שפורסם בשנת 2019 בכתב העת הבריטי לצילום. "אבל אחרי שראו את הצילומים מהמכרות, כמה מהמגזינים המובילים בעולם רצו לממן את הפרויקט".
מסעות מהגרים
סלגאדו המשיך לפרסם פרויקטים מרהיבים ושאפתניים נוספים. בפרויקט "אקסודוס" מהעשור הראשון של שנות ה־2000, תיעד במשך שנים את המסעות המתישים של מהגרים ברחבי העולם. בפרויקט "ג'נסיס" מהעשור הבא, תפס מראות מונומנטליים של טבע, בעלי חיים וקהילות ילידיות.
בפרויקט האחרון שלו, "אמזוניה", בילה שנים בתיעוד יער הגשם הגדול בעולם, כשהוא מצלם את האוצרות הנסתרים ביותר על פני כדור הארץ ואת הקהילות ששומרות עליהם.
בטו מרובו, פעיל ילידי מהאזור ואלי דו ז'ווארי שבאמזונס, שבילה חודשים עם סלגאדו בזמן שתיעד שבט בהסתגרות מרצון, סיפר כי התרשם מהעומק שבגישתו.
"מה שעניין אותו היה להראות לעולם את חשיבות האמזונס כפי שהוא באמת", אמר מרובו.
"אסתטיקה של סבל"
מבקריו של סלגאדו האשימו אותו בניצול "אסתטיקה של סבל", כשהוא מצלם את העניים והפגיעים בעולם ברגעיהם הקשים ביותר.
"הם אומרים שאני 'אסתטיקן של מצוקה' ושניסיתי להלביש יופי על עולמם של העניים. אבל למה שהעולם העני יהיה מכוער יותר מהעולם העשיר? האור פה זהה לאור שם. הכבוד האנושי כאן זהה לכבוד שם", אמר סלגאדו בריאיון לכיתון "The Guardian" בשנת 2024.
עבור בורג'ס, סלגאדו עשה את ההפך הגמור – הוא תיעד את הכבוד של מצולמיו ברגעיהם הקשים.
"ייתכן שזה הועצם בזכות השימוש שלו בשחור-לבן, אבל זה בעיקר בזכות שתי תכונות שמאפיינות אותו מאוד: סבלנות וסקרנות", כתב.
בשנת 1998, סלגאדו ואשתו הקימו את עמותת Instituto Terra, שמטרתה לשקם את יער האטלנטי הילידי — אחד האזורים המאוימים ביותר בברזיל — על חוות המשפחה הישנה שלהם. מאז הם נטעו שם שלושה מיליון עצים.
"נלחם לעתיד צודק"
"דרך עדשת המצלמה שלו, נלחם סבסטיאו ללא לאות למען עולם צודק יותר, אנושי יותר ואקולוגי יותר", נכתב בהצהרת המשפחה.
ביום שישי, העניק נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה מתנת צילום של סלגאדו לנשיא אנגולה ז’ואאו לורנסו, המבקר בברזיל לביקור רשמי. התמונה הציגה פסל שמזכיר מרידות עממיות בפורטוגל ובאנגולה. לולה ציין כי תזמון המתנה היה מקרי.
"הכעס שלו על כך שהעולם כה לא שוויוני, והיכולת הבלתי מתפשרת שלו לתעד את המציאות של המדוכאים, תמיד שימשו כקריאת השכמה למצפון האנושי", אמר לולה בהצהרה.
"מהסיבה הזו בדיוק, יצירתו תמשיך להיות קריאה לסולידריות — ותזכורת לכך שכולנו שווים בתוך השונות שלנו".
