"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא מה שאתם מצפים": תערוכת צילומים מיוחדת של שורדי שואה מוצגת בשגרירות גרמניה בישראל

כשהצלם ארז כגנוביץ' נחשף לנתון שלפיו 66% מדור ה-Y בארה"ב לא שמעו על אושוויץ הוא החליט להתגייס למשימה • בתערוכה מוצגות תמונותיהם של עשרות שורדי שואה שהוא צילם, שלדבריו "הם מספרים את הסיפור באופן אחר" • "רציתי למצוא דרך להעביר את הסיפורים שידליקו ניצוץ של סקרנות בקרב הנוער", הוא אומר

,עודכן
0השמעה
דוגו לייטנר עם הבלון. מתוך התערוכה, צילום: ארז כגנוביץ'

הילד שהתחבא במשך שנים בלי אף חבר או צעצוע, האישה ששרדה והתאסלמה והנער שניצל והפך לנשיא ביהמ"ש העליון, אלה הם רק חלק מהסיפורים של 25 שורדי השואה שמוצגים בתערוכה של הצלם ארז כגנוביץ', Humans of the Holocaust, שמוצגת בשגרירות גרמניה בישראל.

ארז כגנוביץ'. "מקווה להגיע עם התערוכה לאו"ם",צילום: ינאי יחיאל

"לפני 10 שנים בחור בניו יורק הקים את 'Humans of New York'. הוא הסתובב ברחובות העיר עם המצלמה שלו, בחר רנדומלית אנשים והעלה תמונות שלהם עם סיפוריהם. הוא הפך לתופעת רשת מטורפת עם מיליוני עוקבים", מספר כגנוביץ'.

גדעון לב. מתוך התערוכה,צילום: ארז כגנוביץ'

לדבריו, "במהלך הטיולים שלי בעולם ראיתי שיש פער בין מה שאנשים חושבים על ישראל ועל תל אביב לבין המקום עצמו, וחשבתי שהייתי שמח לספר את הסיפור של המקום הזה. הקמתי לפני 9 שנים את 'Humans of Tel aviv', ועד היום צלמתי יותר מ-2,000 ישראלים שאני מספר את הסיפור שלהם ומעלה לפייסבוק ולאינסטגרם".

ריטה ברקוביץ'. מתוך התערוכה,צילום: ארז כגנוביץ'

על ההחלטה להתחיל לצלם את שורדי השואה הוא אומר: "כשנחשפתי לנתון שלפיו 66 אחוזים מדור ה-Y בארה"ב לא שמעו על אושוויץ חשבתי שזה לא הגיוני, והבנתי שעם הרקע שלי - ישראלי, יהודי, נכד לסבא שורד שואה - יכול לעשות משהו. רציתי למצוא דרך לספר להם אחרת את הסיפור, עם מסר גלובלי, להביא סיפורים אופטימיים שידליקו ניצוץ של סקרנות אצל אותם בני נוער, כי אחרת נאבד אותם, וככה נולדה התערוכה.

"התחלתי לעבוד על זה ב-2019, ואז בקורונה הכל נעצר. אבל חזרתי לזה ועד היום צלמתי יותר מ-40 אנשים. כשאגיע ל-100 מצולמים אוציא ספר. התערוכה הזו כעת מוצגת למשך כחודש בשגרירות גרמניה, בשנה הבאה היא תוצג בדובאי והשאיפה היא להגיע איתה גם לאו"ם. מקווה שזה יקרה בשנה הבאה".

מיכאל סידקו. מתוך התערוכה,

זכית לשיתוף פעולה מלא מאותם שורדי שואה שפנית אליהם?
"זה מאוד מאתגר, גם בגלל הגיל, גם בגלל שהם פזורים בכל הארץ. מבחינה הפקתית היה קשה לארגן את זה ואני עושה את הכל לבד. הגעתי אליהם דרך תחקירים שעשיתי, דרך סיפורים ששמעתי וכתבות שקראתי. ככה יצרתי איתם קשר והרוב המוחלט שיתף פעולה, אבל היו גם כאלה שלא רצו לדבר יותר מדי".

על התערוכה עצמה הוא מספר כי "הרוב הגדול של התמונות הן לא תמונות שמצפים לראות בתערוכה שעוסקת בשואה. יש למשל תמונה של שורד שואה בשם דוגו לייטנר, שמחבק בלון בצורה של טלאי צהוב. הרעיון עלה תוך כדי שיחה, כשהוא אמר לי שמה שהציל אותו בשואה היה חוש ההומור שלו, ותוך כדי הבנו שהתמונה צריכה להיות אחרת.

אהרן ברק. מתוך התערוכה,צילום: ארז כגנוביץ'

"דוגו לא רק מחזיק את הבלון אלא מחבק אותו והופך את זה לתמונה של אדם גאה ואופטימי. זה מסר גלובלי. אתה לא חייב להיות יהודי כדי להתחבר אליו. ליד כל תמונה, חוץ מסיפור החיים של המצולם, אני מצרף גם לינקים לאתרים רשמיים שיש בהם רקע הסטורי, חשוב לי להביא קודם כל את האנשים, ואז את הקישור ההיסטורי למה שהם עברו שם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר