צפו: יהודית באומן מעדכנת במצבה של קארין

אשתו של שימי תבורי פרסמה סרטון בן 6 דקות, שבו היא פונה לקהל חבריה ועוקביה ומעדכנת בעייפות ובקול שבור במצבה הנוכחי של בתה

קארין ויהודית באומן, צילום: מתוך אינסטגרם

לפני כשבוע וחצי נפתח קמפיין להצלתה של קארין באומן שנאבקת באנורקסיה כבר קרוב לשני עשורים. הקמפיין קרא לציבור לפתוח את הכיס ואת הלב ולנסות לסייע לקארין במאבק על חייה, לאחר שלאחרונה מצבה התדרדר והיא מצויה כעת בסכנת חיים של ממש.

יהודית באומן, אמה של קארין ואשתו של שימי תבורי, מקפידה מאוד לשתף את העוקבים ברשתות החברתיות במצבה של קארין, שנכון להיום נעשה מאמץ נוסף לנסות לאשפזה במחלקה להפרעות אכילה במאמץ להצילה. הערב (רביעי), בקול שבור ובעייפות, באומן עדכנה את עוקביה במצבה של קארין, לאחר שהחליטה לנסות שוב לאשפזה במחלקה להפרעות אכילה והגיעה עימה אתמול (שלישי) לבית החולים.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by יהודית תבורי (@yudit_bouman)

באומן פותחת את הסרטון בעדכון על כך שבילתה אתמול את מרבית היום עם קארין במיון מתוך תקווה שבסופו של דבר יסכימו לאשפזה במחלקה להפרעות אכילה. לדאבונה של באומן, ושלא בפעם הראשונה כפי שחשפה בעבר, לקארין הוצע להתאשפז במחלקה הפנימית, שם תעבור בדיקות נוספות כדי לקבוע האם היא מתאימה לעבור למחלקה להפרעות אכילה. "אני מחזיקה את עצמי חזק לא להישבר", אמרה. "בתור אמא יש לי אינסטינקט חזק. אישפזתי אותה אתמול ללילה. ב-12 בלילה היא ביקשה ממני להביא לה אוכל והלב שלי נקרע", סיפרה וחלקה שלא יכלה להביא לה את האוכל כי היא מוזנת דרך צינור וזה היה פוגע בטיפול. "נשארתי בבית קפואה. היא כעסה עליי שלא באתי. חיכיתי כמה שעות כדי לראות אם היא תרצה שאבוא לשבת איתה.

"המלחמה הזו היא מאוד קשה", אמרה למצלמה בקול חנוק מדמעות. "יש לנו רגש אמהי ונשי שיהיה טוב לילדים שלנו. אני יושבת פה ומקבלת אומץ לשתף אתכם כדי שתדעו באמת לאבחן כשהמחלה תגיע לילדה אחרת או לילד אחר. איך לתפוס את זה בזמן ולא לתת לזה להתדרדר. זו מחלה יותר קשה מכל מחלה שאתם מכירים. מי שלא מכיר את האנורקסיה לא יכול לתאר לעצמו מה אני עוברת כבר 16 שנים. אין מנוחה. 24 שעות ביום עם קארין. אני רצה ושימי עומד בצד ומגבה אותי ומחזק אותי ונותן לי את כל הכוחות שהוא יכול בתור בעל ואיש טוב, אדם טוב.

"נתתי לה קצת מרחב ואני אלך לבקר אותה בערב. אחרת הייתה אומרת לי שהיא רוצה הביתה, ואתם יודעים שאין כפייה. היא יכולה פשוט לקום וללכת, וכשאני שם, זה יותר גדול. בקושי הלכתי על הרגליים אתמול כי הייתי על הרגליים כל היום בבית החולים כהרגלי. להיות אמא זה יותר קשה מלהיות רופא או פסיכולוג, כי הם רואים הכל מהצד. האמא חווה את זה ביום יום".

לסיום פנתה לעוקבים וביקשה: "אם אתם כותבים תגובות, תנסו לכתוב תגובות טובות כי היא רואה את זה. זה נתן לה הרבה כוחות להבין גם שהיא גומרת על החיים שלה אם היא לא לוקחת אותם לידיים שלה ועושה משהו. אז לכל מי שחושב מאחורי המקלדת, שיהיה לו לב ושיבין שהחיים והמוות ביד המקלדת. התגובות הטובות נותנות לה המון מוטיבציה, אז אני רוצה להודות לכל מי שמנסה לעזור ככל יכולתו ושאלוהים ייתן לי בתור אמא את הכוח להתמודד", סיימה את הסרטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר