"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יובל דיין: "מבקשת מילדים שעוברים חרם או שיודעים על חרם לפנות אלי"

הכוכבת העלתה פוסט לאינסטגרם שבו יצאה נגד תופעת החרמות והאלימות בבתי הספר והציעה את עזרתה

, עודכן
0השמעה
יובל דיין, צילום: אורן בן חקון

יובל דיין נרתמת למאבק בחרמות ובאלימות בבתי הספר: הכוכבת העלתה לאינסטגרם פוסט שבו יצאה נגד התופעה, וקראה לילדים לפנות אליה אם הם סובלים מחרם או יודעים על קיומו של חרם בבית ספרם.

"ובזמן שאני מחייכת לעדשה, יש ילדים שעוברים חרם בכיתה. האמת, שהנושא הזה מציק לי כבר תקופה", כתבה דיין בפוסט. "כולנו מבינים שלהיות נקי זה טוב. יודעים מבפנים שללכת לישון עם משקעים על הלב זה מבאס. לאחרונה אירועי האלימות המילולית והפיזית, החרמות בכיתות ובבתי הספר צוברים תאוצה, וכך גם פעימות ליבי. זאת תופעה מזעזעת שצריך לעקור מהשורש שלה.

"מאיך שאני (הקטנה) מבינה את פני הדברים, מה שקורה זה שכשמתחילה סיטואציה אלימה, הילד לא מדבר... מתבייש. כי בקונפליקט הפנימי בין להיות 'בוגר' ו'מסתדר לבד' לבין לרמוס לעצמו את הנפש, ברוב המוחלט מכריעה השתיקה. הילדים לא מדברים, ההורים לא מרגישים, הילדים מסתגרים ולא מסתדרים, ההורים משייכים את זה לגיל ההתבגרות. הילדים חוזרים עם שריטה על הפנים, וההורים כואבים ולא מבינים, ואז הסיפור מגיע לכותרות וכולנו מזדעזעים, וחוזר חלילה.

"אם את/ה מורה/תלמיד/ה בישראל, יודע/ת על חרם בכיתה שלך, או אפילו על משהו שקרוב לשם - בבקשה תכתבו לי הודעה למייל הזה. חשוב לי להעלות את המודעות ואולי להצליח לדבר אל ליבם של הילדים. כי אני מאמינה שגם הם, כמו כולנו, עמוק בפנים רוצים להיות אנשים טובים".

View this post on Instagram

A post shared by Yuval Dayan (@yuvaldayan1)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר