יעל בר זוהר: "לא פשוט לגדל ילדים במדינה ששולחת אותם להסתכן"

טבח 7 באוקטובר היה עבור יעל בר זוהר לא רק אירוע לאומי קשה, אלא גם הגיע למשפחתה הפרטית כשאחיינו של בעלה גיא זו-ארץ עילי ברעם ז"ל נרצח במתקפת הטרור של חמאס כשבילה במסיבת הטבע בסמוך לקיבוץ רעים. אמש (שלישי) היא שיתפה בסדרת סטוריז בחשבונה באינסטגרם בקטעים מתוך ערב הצדעה ללוחמי מלחמת חרבות ברזל ועל גבי הסרטונים כתבה את דעתה על הגיבורים שמסכנים את חייהם, על החטופים שנמקים בשבי ועל הרצון העז שהמלחמה תגיע כבר לסיומה.

"בהופעה מרגשת בפני חמשת אלפים לוחמים פצועי צה"ל", עדכנה בר זוהר בתחילת סדרת הסטוריז שהעלתה לחשבונה. "חשבתי על כל האימהות של החיילים. לא פשוט לגדל ילדים במדינה שלנו ששולחת אותם להילחם ולהסתכן, להיפצע. הלוחמים הם הגיבורים שלנו, ואתן האימהות הגיבורות".

בהמשך הזכירה בר זוהר את החטופים שנותרו עדיין, חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה, בשבי חמאס. "מחכים למאה שלושים ושלושה חטופים וחטופות שיחזרו אלינו. צריך לעשות הכל כדי שהם יחזרו. לרגע זה היה נראה כמו העולם של פעם. האנשים צמאים לנחמה. אבל כולנו פצועי המלחמה הזאת והיא לא תסתיים בלי שהם יחזרו. ודי, אני רוצה כבר שהמלחמה הארורה הזאת תסתיים ונוכל לחזור לחיות בשקט. זה אומר כמובן שכולם, בכל מקום בארץ, יוכלו לחיות בביטחון ושקט".

בסטורי אחרון שהעלתה בנושא סיכמה בר זוהר: "היה ממש ממש מרגש. ערב הצדעה ללוחמים וללוחמות שלנו שהגיעו מכל מחלקות השיקום. חלקם עוד על כיסאות גלגלים. מה אני אגיד לכם? הכוח המטורף הזה של הביחד. אין על הלוחמים שלנו, באמת! אני אוהבת אתכם, תודה שאתם שומרים עלינו".

בסוף חודש מרץ האחרון בר זוהר נשברה לעיני המצלמה, כשסיפרה על מצבה הנפשי. "אני חושבת שמה שקורה לי זה דכדוך יום א'. הבעיה שזה דכדוך יום א', דכדוך יום ב', ג', מוצאי שבת. כבר תקופה. הרגשתי צורך לשתף. לפעמים אתה מרגיש פחות לבד כשאתה פשוט חולק את עולמך הפנימי".