אחרי יותר מעשור של מאבק קשה באנורקסיה: קארין באומן הלכה לעולמה

אחרי יותר מעשור של התמודדות עם מחלת האנורקסיה, קארין באומן הלכה היום (שלישי) לעולמה. הדוגמנית בת ה-35 אושפזה במחלקת טיפול נמרץ בביה"ח איכילוב לאחר סיבוך בכליות שנגרם כתוצאה מהמחלה.

באומן התגוררה בצפון תל אביב בבית של אמה יהודית ושל בעלה, הזמר שימי תבורי. יש לה חמישה אחים, לרובם קריירות עבר בעולם הזוהר: אורלי (45), דוגמנית עבר ואם לשלושה, שחיה בלונדון, עליה אמרה באומן: "אורלי היא החיים שלי. היא מנסה לדבר איתי כמה שיותר. היא מזכירה לי את אמא בדאגה שלה"; רֶנֶה (43), דוגמן עבר שהצטלם לקמפיינים בינלאומיים והיום עושה עסקים בפרנקפורט; אנה (41), דוגמנית עבר ואם לשניים שחיה בלונדון; סטיבן (38), איש עסקים שמתגורר בלונדון; ונטלי (34), דוגמנית עבר ואם לארבעה ילדים. כולם נולדו בהולנד ועלו לארץ עם אמם. אביהם נשאר לחיות בהולנד.

קארין גדלה בנהריה, וגם לה היו חלומות על קריירה בינלאומית. "דמיינתי את עצמי צועדת במסלולים הכי חשובים", היא סיפרה. הפרעות האכילה והקשיים עם דימוי הגוף החלו כשהייתה בת 13.

"בהתחלה זה היה דיאטות בריאות, שכמעט כל אישה עשתה לפחות פעם אחת בחיים. אחר כך עברתי לצומות, לרשימות של קלוריות. הפעם הראשונה שהקאתי הייתה בחזרות לתחרות 'נערת השנה', כשהייתי כמעט בת 17. רציתי להגיע כמה שיותר רזה",סיפרה בראיון למגזין "שישבת" של "ישראל היום". "אכלנו ארוחת צהריים, ואני לקחתי שני ביסים ומייד הלכתי להקיא. אחת המתמודדות שמעה אותי והלכה להלשין למארגנים, אבל הם לא עשו עם זה כלום".

בראיון האחרון איתה בשנה שעברה נדמה היה שהספירה לאחור החלה. "הגעתי למצב שאני זקוקה להשתלה כליה, אני לא מוכנה לעשות דיאליזה. אני לא יכולה לשבת, כי אין לי שומן בעצם הזנב. אם אני יושבת זה על העצם וזה מאוד כואב. אני בקושי מצליחה לקום לשירותים, כי אני מקבלת סחרחורת ונופלת, ואין לי שיניים", סיפרה.

בשנים האחרונות הייתה באומן גם סמל למאבק במחלה והגיעה עם הנושא גם לכנסת. במשך השנים כתבה יומן שתיעד את ההתמודדות עם המחלה.בראיון ל"ישראל היום"היא אמרה: "בדף האחרון כתבתי שהחלטתי לוותר על החיים. כלומר, לא שאני רוצה למות, אלא שאני מקבלת את המציאות שאני כנראה לא מסוגלת לחיות. אני רוצה, אבל לא מסוגלת. ורק היום אני מתחילה להבין את זה".

אם אתם/ן או מישהו/י שאתם/ן מכירים/ות סובלים מהפרעות אכילה, אתם/ן מוזמנים/ות לפנות למרכזי הטיפול השונים. לרשימה המלאההקליקו כאן.