העבודה היא חיינו

בעידן הפוסט קורונה, כששטחי המשרדים מצטמצמים, נשאלת השאלה איפה נעבוד? גם אם נדמה שהנגיף הציב סימן שאלה לגבי עשרות מיליוני המ"ר שתוכננו לקום בשנים הקרובות, נדמה כי בסופו של דבר השגרה תנצח.

נשאלת השאלה האם אנשים יעדיפו לגור ולעבוד תחת קורת גג אחת, גם כשהעולם יחזור לסדרו? כל מתכנן ערים יודע שבלי אזורי תעסוקה חדשים אי אפשר לתכנן שכונות חדשות ולהגדיל את הערים כמתוכנן. גם ראשי ערים מודעים ליתרון היחסי של גביית הארנונה מעסקים על פני מגורים.

העולם לא ייעצר, ואחד השיקולים המרכזיים האם לעבור לכתובת חדשה נוגע גם בשאלת התעסוקה. יצאנו מצפון לדרום לבחון את מעגלי התעסוקה החדשים, מתוך הבנה שהרחבת מעגל הביקושים תלויה בעיקר במענה הולם למקום העבודה, אפילו בעולם החדש של פוסט קורונה. איתרנו עבורכם את מקומות העבודה הבאים לשנים הקרובות, אם תחפשו לעצמכם במקרה תעסוקה במקום המגורים חדש.

מזרח ירושלים: סיליקון ואדי

דווקא בימי הקורונה קודמה תוכנית העתיד לפיתוח מזרח ירושלים, סיליקון ואדי, שתכלול בניית כ-200,000 מ"ר שטחי תעסוקה, לצד 50,000 מ"ר שטחי מסחר ו-50,000 מ"ר מלונאות.

זהו רק אחד מתוך 4 אזורי תעסוקה שמקודמים במזרח העיר. עמק הסיליקון יוקם בוואדי ג'וז. בשכונת עיסוויא  ייבנו כ-90 אלף מ"ר ובשכונת א-טור מתוכננים כ-90 אלף מ"ר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים המליצה על הפקדת תוכנית לאזור תעסוקה גדול נוסף בשכונת אום טובא במזרח העיר, סמוך להר חומה. התוכנית ממוקמת בדרום שכונות סור באהר ואום טובא, על כביש 398 המוביל לצפון גוש עציון. כאן ייבנו כ-90 אלף מ"ר לשימושי מסחר, תעסוקה, תעשייה קלה ומלאכה.

המגרשים שישווקו במסגרת התוכנית יאפשרו בנייה עד 400% (על כל מ"ר קרקע 4 מ"ר של בנייה) ועד 8 קומות.

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "העירייה פועלת לפיתוח מתחמי תעסוקה בעיר, במטרה להרחיב ולפתח את שוק התעסוקה, שהינו גורם הצמיחה המרכזי בכלכלת העיר".

תל אביב: פארק עסקים מעורב

מי שיחפש את הדמיון בין פארק עתידים תל אביב של היום לזה שהוקם לפני כמעט 50 שנה ימצא אותו בדמות מכנה משותף - עירוב שימושים. הסביבה האורבנית סביב הפארק השתנתה ללא היכר, וגם הפארק משכיל להשתנות ולהתאים את עצמו לעסקים הפועלים בו. הפארק, שבבעלות העירייה והאוניברסיטה, מאכלס כ-100 מחברות ההייטק, הפיננסים, הביטוח, התחבורה והביוטק המובילות בישראל. על כ-80 דונמים, לצד המשרדים ניתן למצוא גם שדרות ירוקות ומרחבים ציבוריים רחבי ידיים.

סביב הפארק נבנות כיום שכונות חדשות, כמו שכונת נווה שרת, שעוברת תהליך התחדשות ותכלול בסופו כ-8,000 יחידות דיור. נווה שרת מזרח עתידה לכלול כ-5,000 יחידות דיור נוספות, וגם רמת השרון מתכננת להקים בציר הנופש כ-6,000 יחידות דיור.

במסגרת תכנון המקודם בימים אלה, עתיד להיבנות בפארק עתידים מגדל מעורב שימושים עם אזורי מסחר, מלון עסקים, חניון חכם ואולם רב תכליתי, ומעליהם  מגדל אייקוני אשר יתפרש על פני כ-60 אלף מ"ר ויכלול כ- 30 קומות. פרט למגדל צפויים להתווסף לפארק כ-400 אלף מ"ר נוספים.

"מתחמי נדל"ן למשרדים חייבים להבין - מה שהיה הוא לא מה שיהיה מבחינת החוויה שהעובדים יחפשו", אומר שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים. "האנשים עברו טרנספורמציה במציאות החדשה וזקוקים לחוויה מתקנת".

בפארק משקיעים ביצירת מרחב חווייתי באמצעות יוזמות טכנולוגיות וחברתיות. לדוגמה: CityZone - מעבדת חדשנות לקידום פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עירוניים; מיזם לה-שוקה - שוק ססגוני עם דוכנים מתחלפים.

בורסה רמת גן: שוברים שיאים

גם מתחם הבורסה הוותיק, ואולי הקרוב ביותר למרכז תל אביב, מתכוון להשתתף בתחרות על ליבן של החברות התל אביביות, כולל שיא ישראלי חדש להקמת המגדל הגבוה בארץ בן 120 קומות, שמתכנן כאן האדריכל אבנר ישר.

לעיריית רמת גן שאיפה לאכלס בעתיד מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה במתחם, ובשנה האחרונה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מתן תוקף לתוכנית ענק של 1,750 יחידות דיור חדשות ו-1,500 חדרי מלון, לצד מאות יחידות דיור לסטודנטים ודיור מוגן.

על שטחו של קניון הדר דימול, שאמור להיהרס, מתוכננים מגדלים שיגיעו בעתיד לכ-60 קומות בהיקף זכויות של 600% עד 3,000%. הרשות תפתח את מרכז מתחם הבורסה, מצדה המזרחי של בורסת היהלומים. במסגרת התוכנית, שהוגשה על ידי הוועדה המקומית רמת גן ונערכה על ידי אדריכל דודי גלור, המבנים הישנים עתידים להיהרס לטובת בנייה חדשה בעיקר למגורים, בבניינים של 7 עד 15 קומות. מצפון למתחם זה, ברצועת הבינוי שבין רחוב ביאליק לרחובות החילזון והבונים, מאפשרת התוכנית זכויות נרחבות של 500% עד1,500% בבנייה עד 35 קומות.

התוכנית הכוללנית שאושרה כוללת גם את מתחם משולש הבורסה - שקודם ביוזמת חברת הדיור הממשלתית דירה להשכיר ואושר למתן תוקף ב-2020. מגדלי תעסוקה ומגורים יוקמו בחלקו הצפון מערבי של מתחם הבורסה, בין נתיבי איילון לרחוב בגין. ייבנו 400 יחידות דיור להשכרה, לצד 350 מעונות סטודנטים.

מצדו השני של המתחם יוקם בצומת עלית פרויקט הדגל של האזור - EXCHANGE RAMAT GAN, מגדל אחד בן 46 קומות בעירוב שימושים של משרדים ומסחר, שמקימה חברת מגדל ביטוח, ומגדל מגורים בן 55 קומות, שמקימה חברת אזורים.

בני ברק: BBC זו לא רק טלוויזיה

מתחם התעסוקה החדש בבני ברק - BBC משתרע על כ-900 דונם בחלקה הצפוני של העיר, בסמיכות לקניון איילון ופארק הירקון. המתחם עתיד לכלול שטחי תעסוקה בשטח 1.6 מיליון מ"ר, בנוסף ל-270 אלף מ"ר שטחים ציבוריים. שחקני חיזוק משמעותיים עברו למקום, ביניהם בנק לאומי, לאומי קארד (MAX), מיטב ד"ש ועוד.

חברת הכשרת היישוב מקימה בימים אלה את מגדל המשרדים הגבוה באזור, מגדל שבעת הכוכבים, בתכנון משרד עדן בר אדריכלים. המגדל ימנה  52 קומות ברמת A קלאס עם תקן בנייה ירוקה LEED, כולל מועדון כושר איכותי ומסעדת שף, ולצידו קומפלקס רפואי בן 20 קומות.

"פיתוחו של ה-BBC מהווה נדבך חשוב עבור מטרופולין תל אביב מבחינה כלכלית ועסקית וצפוי להוסיף מקומות עבודה רבים לתושבי המרכז ולשפר את נראות המרחב העירוני", מדגיש עודד סתר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בהכשרת היישוב.

אסי לויתין בן עמרם, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי, דן נדל"ן המקדמת את פרויקט  LYFE במתחם BBC בשיתוף עם אשטרום נכסים מקבוצת אשטרום, ציינה כי לצד שלושת מגדלי המשרדים, נבנה גם מתחם מסחרי. "המתחם יספק את צרכי העובדים ויכלול מסחר, קולינריה ופנאי וכן חללי עבודה משותפים לשכירות גמישה״. 

נתניה: העיר שחוברה לה יחדיו

נתניה היא אחת הערים הבודדות בארץ שהתנתקו לשני חלקים. הכביש המהיר הפך את נתניה תחתית ונתניה עלית למפוצלות. אזור תעסוקה שלישי יוקם בין שני אזורי התעשייה הוותיקים, באמצעות קירוי של כביש 2 ובניית מספר גשרים חדשים, שבהם ישולבו נתיבי הליכה מוצלים ושבילי אופניים. התוכנית החדשה חולשת על 5,200 דונם, והיא בעלת פוטנציאל לבניית 8.5 מיליון מ"ר, לעומת 1.2 מיליון הבנויים כיום. התוכנית, שגובשה על ידי פרחי צפריר אדריכלים, תכיל מגדלי משרדים ומסחר של עד 40 קומות, לצד שימושי מגורים, מלונאות, בילוי ופנאי.

נתניה אטרקטיבית מתמיד. שיא נרשם ב-2020 בהיקף הבנייה, ובתוכם 50,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר. למרות הקיפאון בשוק המשרדים, הצליחה לפני כ-3 חודשים חברת התרופות שראל להשלים עסקה למכירת קומת משרדים בפרויקט SBC באזור התעשייה פולג לחברת סופרגז, תמורת 20 מיליון שקל. יו"ר שראל שלמה גרופמן אמר: "ההתפתחות של אזור התעשייה פולג מייצרת עניין רב, בין היתר בשל המיקום האסטרטגי סמוך לכביש החוף".

נתניה מתרחבת לכל הכיוונים. רק לאחרונה אושרה תוכנית להקמת שכונת חבצלת - 3,300 דירות בצפון נתניה ו-60,000 מ"ר לתעסוקה, מבנים ומוסדות ציבור. בכביש שיתחיל מהמחלף שייבנה על כביש 2 מתוכננת דרך עירונית שתשלב מסחר, מגורים, תעסוקה ודיור מוגן של 500 יח"ד, ובשולי השכונה בינוי מרקמי עד 9 קומות.

קיסריה: עושים ביזנס

פארק העסקים החכם של קיסריה הוא אחד ממוקדי התעסוקה המובילים במרחב שבין תל אביב לחיפה. הפארק סמוך ליישובים פרדס חנה, בנימינה, אור עקיבא וקיסריה, אך אין לו שיוך מוניציפאלי. המתחם מנוהל ע"י החברה לפיתוח קיסריה, שבמסגרת הסכם שערכה מול המדינה מעבירה מדי שנה 25 מיליון שקל מהכנסות הפארק לרשויות השכנות. בפארק מועסקים יותר מ-10,000 עובדים, כש-60% מהם מתגוררים בסביבה ו-40% מגיעים מאזור תל אביב או חיפה. עם השנים השתנה תמהיל העסקים, מתעשייה קונבנציונלית למרכיב בולט של הייטק ובייחוד ביוטק. כיום יש גם מרלו"גים, מטות ומעבדות של תאגידים בינלאומיים.

תוכנית חדשה תאפשר את הרחבת המתחם, תוך קליטה של חברות הייטק גדולות ותוספת של שטחי לוגיסטיקה, מסחר ושירותים. בפארק פועלות כ-200 חברות, ביניהן: Edwards Lifesciences (חברה אמריקאית למכשור רפואי), סיסקו ומפעל של HP לייצור מדפסות. ענקית הספורט דקטלון מקימה בפארק מרכז לוגיסטי, שישתרע על כ-35 דונם.

 לדברי דני מור, מנכ"ל בסט יזום, "למתחמי תעסוקה בהיקפים משמעותיים, המאכלסים חברות מובילות, ישנה השפעה מיידית על רמת הביקושים בשכונות שנבנות בסמיכות להם ועל העיר כולה. הקירבה של פארק העסקים קיסריה לשכונת אור ים, הנבנית באור עקיבא, בהחלט הופכת את השכונה לאטרקטיבית במיוחד". 

אור יהודה: מרכז עסקים

שני מגרשים של יותר מ-8,000 מ״ר כל אחד שווקו בהצלחה במכרזי O PARK באור יהודה ממש לאחרונה. הם חלק מתוכנית כוללת בהיקף כ-1,670 דונם, המהווה כרבע משטחה הנוכחי של אור יהודה. ליאת שוחט, ראש העיר: "אור יהודה תהפוך למרכז העסקים הבא של גוש דן״.

השטח גובל בשכונת רמת פנקס ודרך 461 מצפון, נחל איילון מדרום, הדופן העירונית הבנויה של אור יהודה ממזרח ומצפון והשטח המוצע לבנייה ממערב – צומת מסובים. הקו הסגול של הרכבת הקלה יעבור בחלקו האחד, וקו M3 של המטרו יתחבר אליו מצידו השני. התחנה המאספת מנתב"ג תהיה בפתחו של הפארק.

החל שלב א' בשיווק המתחם, שכולל מיליון מ"ר של מסחר, תעסוקה ופנאי. הקרקעות, שמבוצעות בהן כיום עבודות עפר, חולקו למגרשים גדולים וקטנים, בהתאם לדרישות שעלו מסקר צרכים שערכה הרשות, כדי ליצור תמהיל של שימושים. בניגוד למרבית מתחמי המסחר והתעסוקה, שבנויים לגובה, מתחם OPARK יכלול מבנים בני 5-6 קומות, בשל הקרבה לנתב"ג, כשמסביבם פארקים ומרחבים פתוחים.

בצידה השני של אור יהודה הולך ומושלם פרויקט גדול של עירוב שימושים. חברת גשם החזקות מקימה מתחם עירוב שימושים הכולל מגורים, מסחר ומשרדים. במסגרת הפרויקט, הממוקם בשכונת בית בפארק, צמוד לכביש 461, יוקמו 197 יחידות דיור ב-4 מגדלי מגורים בני 12 קומות כל אחד, ו-4 בנייני משרדים בני 5 קומות כל אחד. כל זאת מעל 2 קומות מסחר ושדרה מעוצבת, וכן חניון תת-קרקעי ששטחו כ-45 אלף מ"ר. מתן פרלמן, מנהל המכירות בפרויקט, מספר כי ההצלחה מבוססת על הסמיכות ל-25 אלף בתי אב חדשים, אשר יצרכו משרדים כחלק מעירוב השימושים.

קריית אונו: תעסוקה ומגורים

בינואר 2020 אושרה להפקדה תוכנית המתאר החדשה של קריית אונו, שעתידה להכפיל את אוכלוסיית העיר מ-40,000 תושבים היום לכ-80,000 תושבים עד 2035. המתכננים בונים בעיקר על השטחים הפנויים בצפון מערב ועל שטחי בסיס תל השומר שיתפנו, שם צפויים להתווסף עוד 23,000 תושבים. התחדשות עירונית תוסיף עוד 18,000 תושבים.

על פי התוכנית צפויים גם שטחי המסחר והמשרדים לגדול. כיום ממוצע שטחי התעסוקה לנפש עומד על 3 מ"ר. שטחי המסחר והתעסוקה המאושרים והבנויים עומדים על 560,000 מ"ר בלבד, והיעד הוא 1,360,000 מ"ר בעוד עשור.

״מתחמי תעסוקה איכותיים הם הקטליזטור של מתחמי הבנייה למגורים, שהופכים את חוויית המגורים לנעימה יותר, כאשר אין צורך להרחיק מהבית לשעות ארוכות של נסיעה בפקקים עד למקום העבודה במרכז ובחזרה״, אומר גל קסטל, מנהל השיווק בחברת אורון נדל"ן, מקבוצת אורון אחזקות והשקעות.

‎מתחמי התעסוקה הגדולים המוקמים בימים אלה בצומת סביון צפויים להפוך את המתחם כולו לאטרקטיבי במיוחד, בוודאי אם לוקחים בחשבון את הקו הסגול של הרכבת הקלה, שיעבור בסמוך ויהפוך את התנועה כולה באזור לנוחה יותר ופקוקה פחות.

‎ אזור התעסוקה החדש של קריית אונו – myono  בצומת סביון צפוי להיות אחד מאזורי התעסוקה הבולטים בגוש דן. קבוצת סופרין, העוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים, מסחר ולוגיסטיקה, וקבוצת וייס העוסקת בין השאר בניהול, ייזום והשבחה של נכסי נדל"ן בארץ ובעולם, מקדמות באזור זה את פרויקט ONYX, בשיתוף פעולה עם  רשת הקמעונאות אושר עד, שבבעלות אברהם משה מרגלית, אריה בוים ויהודה לניאדו. הרשת מתכננת להקים על המגרש מרכול בשטח כ-8,000 מ"ר, וסופרין ווייס יקימו על המגרש משרדים בשטח 38,000 מ"ר.

אקרו נדל"ן רכשה קרקע בצומת סביון ב-80 מיליון שקל להקמת פרויקט תעסוקה של 3 בנייני משרדים עם 45 אלף מ"ר. ב-2 בניינים תציע החברה שטחים למכירה ובשלישי שטחים להשכרה.

המכללה האקדמית קריית אונו תפתח באזור התעסוקה החדש קמפוס, שצפוי לאחד את השלוחה בקריית אונו עם הקמפוס החרדי באור יהודה. פעילות זו תחל בשנת 2023.

לדברי צחי סופרין, הבעלים של קבוצת סופרין: "הכמות הנמוכה של שטחי תעסוקה כיום מושכת לאזור עסקים מקומיים רבים, שכן אין כמעט שטחי משרדים חדשים באזור".

בקריית אונו פיתחו לא מעט שכונות חדשות, אך קרוב ל-80% מכוח התעסוקה מועסק מחוצה לעיר, בעיקר בתל אביב, פתח תקווה ורמת גן. הנסיעה מתבצעת בעיקר ברכב פרטי עם שעות רבות בפקקים. הפעלת המטרו והקו הסגול של הרכבת ישדרגו משמעותית את איכות החיים של התושבים. הנגישות תשרת עובדים גם בכיוון ההפוך, שכן קריית אונו מתכננת להוסיף בשנים הקרובות עוד אלפי מ"ר של תעסוקה.

ישראל גל, ראש העיר: "הרחבת מעגל התעסוקה בקריית אונו היא צורך מתבקש. יש חשיבות רבה ביצירת אלטרנטיבות תעסוקה לתושבים קרוב לבית, בצד צורך מיידי של העיר להגדיל את הארנונה העסקית".

לוד: לומדים ועובדים

לוד מעוניינת להפוך לעיר אקדמית. לאחרונה נחתם הסכם ראשון מסוגו עם האוניברסיטה העברית, במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים בעיר ב-25% לפחות. ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, ורקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, חתמו על אמנת שיתוף פעולה, שתכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאליים.

תוכנית הדגל היא תכנון מחדש של אזור התעשייה בצפון העיר והפיכתו לרובע עירוני עם שימושים מעורבים של מגורים, תעסוקה, מסחר, מלונאות ומבני ציבור. מדובר על חלק ממימוש הסכם הגג, שאמור להכפיל את האוכלוסייה בתוך פחות מעשור.

התוכנית, שנערכה באמצעות משרד מנעד אדריכלים, משנה את ייעודי התעשייה ומוסיפה שטחי תעסוקה בהיקף נרחב של כ-2.7 מיליון מ"ר, מתוכם 270 אלף מ"ר שטחי מסחר ו-19 אלף מ"ר מלונאות. יתרת השטחים מיועדים לתעסוקה. כמו כן מתוכננת הקמת 6,000 דירות בבניינים בני 7 עד 15 קומות, וכן בנייה נמוכה יותר להרחבת שכונות סח ו-סא.

"יישובים שזכו להתקרב לרשת רכבות ארצית נהנו מכך ברמה המיידית", אומר אריאל אדלשטיין, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת אבני דרך. "התרומה היא בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ולא פחות חשוב - בהצבתם בחזית מפת הנדל"ן הישראלית".

הרובע הבינלאומי בלוד הוא אחת השכונות הגדולות שמוקמות בימים אלה במרכז, בעל נגישות לעורקי תנועה מרכזיים. הקרבה לתחנת הרכבת גני אביב, המאפשרת הגעה לרובע הבינלאומי מתל אביב בתוך 12 דקות, תורמת לביקושים הגבוהים. כל אלה יהפכו את האזור למוקד עירוני פעיל ושוקק חיים של מגורים, מסחר ותעסוקה. קבוצת אבני דרך, שזיהתה את הפוטנציאל הרב, מקימה בימים אלה את פרויקט קדמת ניר צבי, במסגרתו תקים 323 יח"ד - 72 צמודי קרקע, שמרביתם כבר נמכרו, ו-251 יח"ד ב-13 בניינים.

רמלה, גזר וחבל מודיעין: 20,000 מועסקים

לאחרונה דווח על התקדמות משמעותית בקידום פארק התעסוקה רג"מ (שם זמני, שנגזר משמות הרשויות השותפות – רמלה, גזר, חבל מודיעין). ראשי הרשויות סיכמו עם רמ"י על הקמת מנהלת משותפת להקמת הפארק, לאחר מאבקים בין הרשויות שארכו כשני עשורים. סוכם על העברת תקציב ראשוני מרמ"י להקמת המינהלת, שתחל בעבודות התכנון והיציאה למכרז לביצוע.

פארק התעסוקה החדש צפוי לקום במשולש הגבולות, בסמוך למחלף נשרים. לפארק נגישות תחבורתית מצוינת מהכבישים 6, 40 ו-431 והוא סמוך לנתב"ג. במרכזו צפויה לקום תחנת רכבת ישראל.                      

התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית, שצפויה לקבל תוקף לאחר סיום הליך ההתנגדויות. המתחם החדש יתפרס על פני 1,128 דונם ויתאפשרו בו בניית בנייני משרדים עד 9 קומות, מחסנים לוגיסטיים, בית מלון, קריה אקדמית ומעונות סטודנטים. בסך הכל קיים במקום פוטנציאל לבניית 1.6 מיליון מ"ר. הקמת הפארק צפויה לספק עבודה לכ-20 אלף איש.

באר יעקב: יותר תושבים, יותר תעסוקה

מהפכה של ממש: בעוד כמה שנים לא תזהו את המתחם בו שכן בסיס צריפין המיתולוגי. מתחם צריפין יקלוט בשנים הקרובות כ-20 אלף תושבים חדשים וכ-2 מיליון מ"ר תעסוקה בשטחה של באר יעקב, שתשלש את אוכלוסייתה. בתוך כעשור תגדל באר יעקב לכ-100 אלף תושבים. השכונה החדשה תיקרא באר יעקב הירוקה ותכלול כ-13,000 יח"ד וכ-2 מיליון מ"ר של משרדים, תעסוקה לוגיסטיקה ומתחם מסחרי.

בימים אלה החלה חברת אילה אגם בעבודות להקמת מגדלי המשרדים הראשונים במתחם, שיציעו לתושבים אזור משרדים ותעסוקה צמוד לבית כבר מהיום הראשון.

"תכנון השכונה החדשה במתחם צריפין בבאר יעקב שם את התושבים במרכז", אומר איתן לוי, בעלי חברת אילה אגם. "בניית המגה-שכונות החדשות משפיעה באופן ישיר גם על מפת התעסוקה בישראל, במיוחד במתחם צריפין, שבו שטחי התעסוקה והמסחר נבנים במקביל לבניית מגדלי המגורים. השכונה תוכננה כך שכאשר תאוכלס, התשתיות יהיו מוכנות מראש לקלוט את אלפי התושבים החדשים".

ראש מועצת באר יעקב, נסים גוזלן: "באר יעקב תהפוך לשחקנית מרכזית בין ערי המרכז, עם אוכלוסייה חזקה ויזמים משמעותיים בתחום המסחר והמשרדים. לצד פיתוח התשתיות העירוניות, צפוי לקום אזור תעסוקה ומסחר חדש המשולב עם מגורים, שיהווה את מרכז העיר החדש ויכלול עירוב שימוש של מגורים, מסחר, מבני ציבור ותעסוקה״.

אורטל ליבר, סמנכ"לית השיווק של חברת רוטשטיין, הוסיפה: "אנו צופים שעם ההתקדמות בהקמת קווי המטרו, שיאפשרו גישה נוחה יותר והקלה על העומסים, נראה עלייה נוספת בביקושים בבאר יעקב".

קריית אריה: מתחם מעורר השראה

במסגרת התוכנית החדשה לאזור התעסוקה קריית אריה בפתח תקווה, אישרה הוועדה המחוזית לפני כשנה תוכנית מתאר חדשה המגדילה את זכויות הבניה בו פי 6, ומוסיפה למתחם המשתרע על פני כ-2,200 דונם זכויות בנייה נוספות בהיקף של 2.2 מיליון מ"ר לבניית שטחי תעסוקה ומסחר.

האזור, שכיום מאופיין בבנייה נמוכה, ובחלקו עדיין משמש בתי מלאכה ומוסכים, צפוי לעבור מהפכה בשנים הקרובות, בין היתר בבניית מגדלי משרדים עד 40 קומות. האזור סמוך לתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה ולתשתית המטרו המתוכננת.

את הכיוון שאליו עתיד האזור להתפתח מסמן מתחם אינטרגרין 3, אשר אוכלס לפני מספר חודשים בחברות הייטק מובילות. מדובר במבנה בשטח 16,000 מ"ר בנוי, אשר נבחר לאחרונה ברשימה המצומצמת של פרויקטים מעוררי השראה, שפרסמה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

קבוצת רכישה שאירגנו החברות סופרין ווייס מימשה לאחרונה אופציה לרכישת מגרש להקמת מגדל משרדים ברחוב בזל בקריית אריה תמורת 65 מיליון שקל. הפרויקט יוקם על מגרש בן 3.5 דונם, ויכלול מגדל משרדים בן 27 קומות ו־40 אלף מ"ר עם שטחי מסחר בקומת הקרקע. עלות הקמת הפרויקט מוערכת ב־350 מיליון שקל.

רחובות: מסחר ומחקר

רחובות בולטת בתחום התעסוקה בזכות פארק ת.מ.ר א', המוכר יותר כפארק קריית המדע. אולם אזור תעסוקה נוסף מגלם בימים אלה פוטנציאל גדול. הוא מכונה פארק תמר ב' וממוקם ממזרח לכניסה הצפונית לעיר, המשך ישיר לפארק התעסוקה של נס ציונה.

תמר ב' יכלול עוד כ-600 אלף מ"ר של מבני תעסוקה, מסחר ומשרדים. הפארק נמצא בשלב של אישור טבלאות הקצאה, מכיוון שמתנהל הליך מורכב של חלוקת זכויות בין בעלי הקרקע.

גל קסטל, מנהל השיווק בחברת אורון נדל״ן, מעדכן שמתוכננת תב"ע ענקית למגורים לצד תעסוקה. "שלב א' של פארק המדע משך לאזור הרבה חברות גדולות, ביניהן אלביט, והפך לאחד מאזורי התעסוקה הפופולאריים", אמר קסטל. "כיום אין כמעט שטחים להשכרה בפארק תמר א', ואני משער שכך יהיה גם בתמר ב'".

בשטח, המשתרע על פני 616 דונם, מתוכננים יותר מחצי מיליון מ"ר עיקריים של שטחי תעסוקה, מסחר ומכוני מחקר. "אין ספק שפארק תמר ב' יהווה נקודת מפנה חשובה להמשך מיתוגה של רחובות כעיר מדע ותרבות", מדגיש מומחה הנדל״ן אוהד דנוס.

היזם ליאור ברדוגו, יו"ר ובעלי ברדוגו גרופ, שיוזמת ומקימה בין היתר מתחמי מגורים ברחובות, סבור כי התוכנית הנוכחית רוויה בשטחי מסחר ותעסוקה. לדעתו, יש לבצע הסבה או שינויי יעוד בחלק ניכר מהשטחים לטובת דיור להשכרה או למגורים, כמודל של עירוב שימושים ופתרון לביקוש הרב למגורים באזור.

ראשון לציון: אלף סיבות טובות

‫על דיונות מערב ראשון לציון החלה כבר הבנייה של מוקד תעסוקה ומסחר חדש, החולש על עתודות הקרקע של העיר ממערב לאיילון. מתחם ה-1000 מהווה חלק חשוב בתוכנית להפיכתה לעיר השלישית בגודלה בישראל. בסיום העשור היא תאכלס כ-350 אלף תושבים.

זהו מטרופולין חדש בעירוב שימושים, שימזג בין מגורים, מסחר, תעסוקה, בילוי וקניות, ויאכלס כ-100 אלף עובדים ויותר מ-22 אלף תושבים. ‫השטח משתרע על פני כ-1,000 דונם ויכלול 1.75 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, עבור כ-100 אלף עובדים, 5,600 דירות ו-120 דונם של פארקים.

‫ עד כה כבר שווקו בהצלחה קרקעות להקמת יותר מ-800 אלף מ"ר תעסוקה לכמה מהחברות הגדולות בישראל, בהן הפניקס, דיסקונט, רוגובין, פרשקובסקי, אמות, Jtlv2 וחברות נוספות. בקרבת המתחם נפתח מרכז מבקרים ייחודי מהמודרניים בישראל.

‫למעשה, מוקמת כאן עיר מטרופולינית חדשה עם 100 אלף איש שיעבדו בה, יותר מ-22 אלף איש שיגורו בה ב-5,600 יחידות דיור, כולל מעונות סטודנטים ודיור מוגן.

‫חברת פרשקובסקי תקים במתחם מגדל משרדים בגובה 22 קומות עם רחבת מסחר וחניון תת-קרקעי, שייבנו על כ-9 דונם בעלות מוערכת של 480 מיליון שקל. המגדל יתנשא ל-22 קומות ויכלול 53.4 אלף מ"ר משרדים להשכרה בלבד ושטחי מסחר בהיקף 1,400 מ"ר. לאחרונה זכתה פרשקובסקי בקרקע נוספת במתחם, בהיקף של 24 דונם. היקף העסקה 166 מיליון שקל. בכוונת החברה להקים מתחם מגורים להשכרה לטווח ארוך.

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי: "כבר עכשיו מתחם ה-1000 מושך אליו תשומת לב מחברות רבות, שרואות בו אלטרנטיבה לתל אביב. הנהלות בנקים, קופות חולים ותאגידים ישראליים בוחנים מעבר למתחם".

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך: "זהו מודל חלוצי לעירוב שימושים מתקדם בין תעסוקה, מסחר ומגורים. הוא ישפר משמעותית את איכות חיי התושבים ויגדיל את היקף התעסוקה בעיר".

גבעת שמואל: מדע והשכלה

מרכזי התעסוקה הקיימים כיום לאורך כביש 4 יורחבו במסגרת תוכנית המתאר החדשה של גבעת שמואל. במזרח העיר, בסמוך לדרך רבין, יוקצו שטחי תעסוקה נוספים. מרכז עירוני חדש נוסף יוקם סביב רחוב הנשיא, הכולל מגורים, תעסוקה ומסחר, וציר מיוחד עם מוקדי תעסוקה ומסחר שמחבר בין אוניברסיטת בר אילן לאזור התעסוקה רמת סיב בפתח תקווה.

באוניברסיטת בר אילן תקודם הקמת פארק מדע בתחומי האוניברסיטה, שיתפרש על 10,000 מ"ר. המרכז יכלול כיתות הוראה, מעבדות מחקר ומתחם לחברות טכנולוגיה.

במסמך העקרונות צוינו הפרוייקטים הבאים: הקמת פארק ביוטק למדע ורפואה בשיתוף תל השומר, תחבורה חכמה בין בר אילן לתל השומר, שיתוף פעולה אקדמי עם הספארי ללימודי וטרינריה, הרחבת תוכניות הלימודים לתלמידים מצטיינים, שיתוף פעולה עם בית הספר למשחק בן צבי.

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני: "האוניברסיטה וגבעת שמואל הן רצף בנוי אחד וטבעי. הקירבה של האוניברסיטה לאזורי התעסוקה המתפתחים מעודדת את היזמים להכניס שימושים ולהביא חברות עם זיקה לחוגי האוניברסיטה. כך למשל, חברת מדיסון עתידה להעתיק את משרדי החברה למבנה חדש אותו היא מקדמת. חברה נוספת, לה מתחם של עשרות דונם במרחק הליכה מהאוניברסיטה, מקדמת תכנון להקמת מבני משרדים מתחומים שונים, ביניהם ביוטכנולוגיה".

אשקלון: הייטק בדרום

אשקלון מחזיקה בתואר שיאנית מכירת הדירות החדשות בישראל, עם כ-800 יחידות דיור שנמכרו בתוך 3 חודשים בלבד, בין ספטמבר לנובמבר 2020, יותר מערים גדולות כמו תל אביב, חיפה וירושלים - זאת על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בהנהלת העירייה מתכוונים למשוך תושבים  על ידי הקמת פארק הייטק עם חברות עתירות ידע מהמובילות בישראל, שיציעו אלפי מקומות עבודה. החלטת הממשלה להגדיר את העיר כאזור עדיפות לאומית לקידום כלכלה ותעשייה הופכת את אשקלון לאטרקטיבית.

בשורה נוספת היא הכללת העיר בחוק לעידוד השקעות הון ובמעמד אזור פיתוח א' לאזורי התעשייה. מפעלים יוכלו ליהנות ממענקים ייעודיים ולשפר את יכולתם להתמודד בשווקים בינלאומיים. מפעלים וחברות יוכלו ליהנות ממס חברות מופחת ומשיעורים נמוכים יותר של מס הכנסה וניכוי פחת מואץ. כך תוכל העיר למשוך משקיעים ישראליים ובינלאומיים, יזמים ובעלי עסקים בתעשייה להקים או להעתיק את פעילותם וליצור מקומות תעסוקה חדשים ואיכותיים לתושבים.

קריית גת: פארק תעשייה

פארק התעשייה בקריית גת משתרע על כ-4,000 דונם בצפון העיר ובו ממוקמות בין השאר החברות אינטל, אסם-נסטלה ו-HP. ייחודו של הפארק נעוץ בשילוב בין חברות ומפעלי הייטק, מידטק ולואוטק, מה שמאפשר ורסטיליות במקומות העבודה.

בעבר קריית גת לא הצליחה להציע סביבת מגורים אטרקטיבית מספיק לעובדי ההייטק, ולכן רובם התגוררו ביישובי הסביבה ובמרכז הארץ. עם הקמתו של רובע כרמי גת בעיר, לצד שדרוג האזור הוותיק, חלקם היחסי של תושבי קריית גת מבין המועסקים בפארק הולך וגדל.

מחיר דירות 4 חדרים בכרמי גת עומד על כ-1.25 מיליון שקל. בתים צמודי קרקע נמכרים בכ-2.25 מיליון שקל בממוצע. בשאר העיר המחירים נעים בין 750 אלף ל-1.2 מיליון שקל עבור דירת 4 חדרים.

לדברי אוהד יחזקאל, מנכ"ל מנהלת הסכמי הגג בקריית גת, "כדאי להקים מפעלים ובנייני משרדים בקריית גת בשל העידוד הכלכלי מצד העירייה והנגישות הגבוהה. בשנתיים הקרובות אזור התעשייה והמסחר צפוי לגדול ב-2,000 דונם, ואינטל תקים מפעל שלישי בעיר בשטח כ-450 דונם. כיום מועסקים בפארק כ-20,000 עובדים, והצפי הוא לתוספת של כ-10,000 משרות".

באר שבע: בירת הסייבר

"באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב המעבר של יחידות הטכנולוגיה העיליות של הצבא. לא מעט חברות הייטק בינלאומיות גדולות כבר ירדו לנגב והקימו פעילות בפארק ההייטק גב ים נגב, שצמוד לאוניברסיטת בן גוריון ולאזור המיועד לבסיסים הטכנולוגיים של צה"ל.

הכל מתחיל בחינוך. לאחרונה סוכם כי בני נוער מבאר שבע יוכשרו במסגרת תוכנית ייחודית של משרד המודיעין לקראת הגיוס לשירות משמעותי ביחידות הסייבר והטכנולוגיה. לטובת הפרויקט הוקצה תקציב ייחודי לשנה הראשונה בסך 9 מיליון שקל.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ': "באר שבע הופכת למרכז ידע וחדשנות בינלאומי לחיזוקה כמטרופולין של איכות במדינת ישראל. למערכת החינוך תפקיד חשוב בקידום המהלך ולחיזוקה של באר שבע בתחום הסייבר והטכנולוגיה״.

האתגר הוא לשכנע את אנשי הטכנולוגיה מהמרכז לרדת אל הנגב, בעוד חברות פרטיות מציעות להם הרים וגבעות. הממשלה מתכננת להניח מסילת רכבת עד לפאתי הבסיס, מענקים מיוחדים בדיור, הטבות מס והקמת יישובים איכותיים שיקלטו את הבאים. הפייננשל טיימס כבר בישר שבירת הנגב היא בירת הסייבר של ישראל.

באר שבע מעוררת עניין רב בקרב יזמים מובילים. חברת לוינשטין יחד עם חברת הביטוח כלל ביטוח ופיננסים מתכננת להקים שני מגדלי משרדים, אחד בגובה של 17 עד 19 קומות שישכירו החברות, ועוד בניין לשימושה של עיריית באר שבע. הפרויקט מוערך בהיקף כספי של כ-260 מיליון שקל.

"אנו מאמינים כי באר שבע תמשיך להתפתח ותהפוך לעיר מטרופולינית המתוכננת לשרת אוכלוסייה של יותר ממיליון איש", אמר שאול לוטן, מנכ"ל קבוצת לוינשטין.

נתיבות: 12,000 עובדים

פארק תעשיות נ.ע.ם הסמוך לנתיבות הוא אחד מהעוגנים התעסוקתיים והתעשייתיים של העיר והאזור. זהו פרויקט לאומי לו שותפות מלבד נתיבות גם אופקים, והמועצות האזוריות מרחבים ושדות הנגב.

מטרת הפרויקט היא העתקת מפעלים מאזור המרכז ובניית מפעלים חדשים בדגש על מפעלים עתירי ידע ובעלי חדשנות טכנולוגית. במפעלים שיוקמו כאן יועסקו כ-5,000 עובדים ישירים בכלל התפקידים.

הפארק ממוקם באזור עדיפות לאומית א'. ההטבות האטרקטיביות כוללות הנחות משמעותיות בתחום מס החברות, הנחת מיסוי על דיבידנד 20% במקום 30% למפעל מאושר, הכרה בפחת מואץ פי 4 למבנים ופי 2 לציוד ל-5 שנים ומענקי סיוע לקליטת עובדים חדשים.

שטח הפארק כ-1,000 דונם. בקרוב תאושר תב"ע של עוד כ-1,900 דונם (שלב ד'). כיום פועלים בפארק 9 מפעלים, ובנייתו של מפעל נוסף החלה. הכוונה להקים בסופו של דבר כ-100 מפעלים עם כ-12,000 מועסקים ישירים בכל המקצועות.

כחלק מהחזון שמים דגש בפארק על סימביוזה תעשייתית ושימוש באנרגיות ירוקות. הדבר בא לידי ביטוי במחלבת טרה, אשר מחוברת לתשתית הגז הטבעי בפארק . בהמשך יחוברו מפעל מובילק ואינופק. כמעט בכל הגגות מותקנים פאנלים סולאריים.

הנגב המזרחי: חזון ההייטק

האם הנגב המזרחי ימשוך מפעלי הייטק? המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואשכול גליל מזרחי משיקים את מיזם code;negev שיעניק לתושבי הנגב המזרחי הכשרה מקצועית ותעסוקה בתחום ההייטק. המיזם יאפשר לתושבי דימונה, אל קסום, חבל אילות, חורה, ירוחם, כסיפה, מיתר, מצפה רמון, נווה מדבר, ערבה תיכונה, ערד, ערערה, רמת הנגב ושגב שלום, לקבל הכשרה מקצועית ולעבוד כמפתחי תוכנה בתעשיית ההייטק בנגב.

הקורס יסובסד במסגרת המיזם הכלכלי ועלותו למשתתף עומדת על 500 שקל בלבד (במקום כ-40,000 שקל).

בני ביטון, ראש עיריית דימונה ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב: ״כשחתמתי על הסכם גג, אמרו לי שאני מטורף בכוונתי לשלש את דימונה בעשור הקרוב. כשנכנסתי לתפקיד ראש העיר ב-2013 חלוקת הארנונה היתה 70% ממגורים ו-30% מתעשייה. היום 65% מהארנונה היא מתעשייה. אז הסכמתי להסכם הגג, ובמקביל הבאנו חמישה מפעלים, 1,500 מקומות עבודה. ירדנו מ-16% אבטלה ל-6.5%. נמאס לי מלואו-טק. הייטק לא חייבים לעשות ברעננה, אפשר גם אצלנו, בירוחם ובקריית שמונה".

צפת: מסלול ירוק

בשנה האחרונה נפתחו יותר מ-600 מקומות תעסוקה חדשים בצפת. בימים אלה מושקעים

15 מיליון שקל יחד עם משרד הכלכלה בפיתוח פארק תעשיות צפת - תשתיות חדשות, שילוט, מיתוג, גינון והפיכתו לפארק מזמין ומוביל.

משרד הכלכלה ועיריית צפת יוצאים לשיווק של 200 דונם לתעשייה עם שלל הטבות, במטרה לפתח את הפארק ולקלוט מפעלים חדשים שייצרו מקומות תעסוקה, לצד שיווק 24 דונם למסחר. כמו כן מתבצע שיווק ל-2 בתי מלון חדשים ומשלימים תכנון להרחבת הפקולטה לרפואה. שכונת מצפה הימים המתוכננת תכלול 3,530 יחידות דיור למרגלות העיר.

נערכו מפגשים אישיים ליזמים ולמשקיעים להצגת שורת ההטבות הארוכה שמצפה להם בצפת, לרבות מענק השקעות של 20% + 10% נוספים למשקיעים בצפת, סבסוד 90% בעלות פיתוח הקרקע (40 אלף שקל לדונם במקום 400 אלף שקל) ושורת הטבות נוספת.

ראש עיריית צפת, שוקי אוחנה: ״אני מתחייב לתת ליזמים ומשקיעים מסלול ירוק וליווי אישי לאורך כל הדרך״.

טירת כרמל ועתלית: אלטרנטיבה למת״ם

פארק מת"ם בחיפה הוכיח כבר את האטרקטיביות שלו עם מרכזי פיתוח של אפל, אינטל, מייקרוסופט, גוגל וחברות ענק בינלאומיות נוספות. המשכו הטבעי יגלוש לטירת כרמל ולעתלית. מתחם העסקים והמגורים החדש בטירת כרמל ממוקם כקילומטר אחד בלבד ממת"ם.

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית מתחם תעסוקה חדש בטירת כרמל בשטח 120 אלף מ"ר של משרדים ומסחר, במיקום אסטרטגי על כביש 2 ו-4 בקו ראשון לים. החברות שתית ופידמונט אנטרפרייזס יקימו את קומפלקס העסקים והמסחר הגדול בהשקעה כוללת של כ-290 מיליון שקל.

 הקומפלקס ישתרע על כ-12 דונם ב-3 מבנים. מתוכננים כ-50,000 מ"ר של משרדים קלאס A, מגורים ומסחר בתמהיל מוקפד במיוחד, במטרה ליצור חוויית שהייה של  ONE STOP SHOP. בנוסף, מתוכננים 180 דירות במגדל מגורים ייחודי בגובה 33 קומות.

שלום שטרית, מנכ"ל ובעלי חברת שתית: "אני בטוח שזה אחד הפרויקטים שישנו את פני האזור. הגידול המהיר באוכלוסייה והצורך בתעסוקה איכותית, הביאו אותנו להכרה שזה הדבר הבא שהאזור זקוק לו".

אזור תעסוקה נוסף חדש יוקם בעתלית. התוכנית שמקדמת רשות מקרקעי ישראל חלה על שטח חקלאי של 80 דונם בכניסה הצפונית ליישוב. היא כוללת כ-80 אלף מ"ר שטחי תעסוקה וכ-4,000 מ"ר שטחי מסחר. התוכנית מציעה עירוב שימושים לצד שימור הנוף.

טבריה: הרכבת מהירה, הפיתוח גם

בתוכניות משרד התחבורה לעשור הקרוב מצויינת רכבת מהירה שתעשה את דרכה בתוך כשעה בין תל אביב לטבריה. מיקום התחנה כבר נקבע סמוך לאזור תעסוקה חדש, שימשוך צעירים לעיר.

התוכניות כוללות פיתוח וחידוש העיר ההיסטורית והפיכת טבריה עלית לשער כניסה סביב התוכנית להקמת תחנת הרכבת, כמרכז עסקי חדשני, באמצעות הרחבת אזור התעשייה אגוז ופיתוח אזור התעשייה קדמת הגליל. הסנונית של תוכנית התעסוקה החדשה מתפרשת על 112 דונם במערב העיר.

התוכנית כוללת 59,200 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, בעיקר הייטק, וכ-8,700 מ"ר עבור שטחי מסחר. מדובר בתוכנית המרחיבה באופן משמעותי את אזור התעסוקה הקיים, ששטחו 80,000 מ"ר בלבד.

מצפון למתחם התעסוקה יוקם שטח ציבורי פתוח על כ-36,000 מ"ר, שיהווה פארק עירוני ומוקד לפעילות נופש ופנאי. הפארק יהווה חיץ בין מתחם התעסוקה לבין שכונת המגורים המתפתחת מצפון.

נוף הגליל: ההייטק מגיע

מתחם ההייטק החדש בפארק התעשייה ציפורית הוכשר לקליטת חברות ומפעלים עתירי ידע. 250 דונם נמצאים בשלבי שיווק מתקדמים בנוף גליל (לשעבר נצרת עלית).

מקומות תעסוקה חדשים הגיעו: מפעל סולאראדג', שמעסיק קרוב ל-600 עובדים, מרביתם במקצועות הייטק; אלפא אומגה – ייצור, הרכבה ומו"פ של רכיבים לתעשייה הרפואית בתחום הנוירולוגיה; תיקון עולם קנביט – תעשייה פארא-רפואית; כנפית - ייצור חלקים למטוסים. סימס –  מפעל הייטק בבעלות קרן השקעות סינית.

מפעלים בהקמה מתקדמת לקראת סיום: סימטל ציפויים; מפעל הייטק ביו דליה – תעשייה ביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה; טריידי סנטר – הדפסה בתלת מימד בתחום הדנטלי; מפעלי הייטק נוספים נמצאים בשלבי  תהליך הקצאת קרקע ותכנון מתקדמים.

קריית שמונה: מה יש לאכול?

ההיסטוריה משתלבת בעתיד: רובע פודטק לתעשיות המזון ייבנה סביב הבניין ההיסטורי בית אשר, שהוקם על ידי הבריטים ושימש כמוקד חינוכי, תרבותי וטכנולוגי של צעירי קריית שמונה בשנות ה-50 עד שנות ה-70.

שנתיים של הכנות ואישורים עד שהכריזו ח"כ לשעבר ד"ר אראל מרגלית וראשי רשויות באצבע הגליל על הקמת רובע פודטק במרכז העיר. זהו מוקד צמיחה לרעיונות ולפיתוחים חדשניים של חברות הזנק בתחום המזון, לצד מוקד תרבותי של מסעדות, חללים פתוחים ומרכז נוער לחדשנות.

ענקיות המזון הגלובליות, PepsiCo, Bright Food ו-Heineken נכנסו גם הם למעורבות פעילה בחממה, במטרה לרתום לטובת הסטארטאפים את הידע והניסיון העשירים שלהן במחקר ופיתוח בתחומי הפודטק ואת הגישה שהן מבטיחות לשווקים גלובאליים. החממה תשתף פעולה עם שורה של גורמי מחקר ואקדמיה בצפון הארץ, ביניהם מכון המחקר מיגל בקריית שמונה, מכללת תל חי ומו"פ צפון.

עכו: מגדל משרדים ראשון

שטח ענק של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות הנזקק עוד לטיהור זיהום יוצא לדרך, לאחר שחברת דלק, שבבעלותה השטח, מכרה אותו תמורת 200 מיליון שקל לחברות הראל ותדהר. במתחם זכויות בנייה להקמת 400 אלף מ"ר משרדים ולוגיסטיקה. זכויות הבנייה יסייעו במימון וטיהור הקרקע, אולם אלה טרם התקבלו.

היזמים, חברת  גשם למשתכן וחברת דיוטי, מקימים את מגדל התחנה בצמוד לתחנת רכבת עכו. עלות ההקמה כ-130 מיליון שקל. זהו מגדל המשרדים הראשון שנבנה בעיר. הוא יהיה בן 17 קומות ויכיל 17 אלף מ"ר משרדים ו-956 מ"ר מסחר.

נהריה-כברי: מעגלים קהילתיים

בשנים האחרונות החלה נהריה לחזור לימיה כעיירת נופש, ובמקביל לפתח אזורי תעסוקה חדשים ופרויקטים שימשכו אוכלוסייה צעירה. נהריה הציבה יעד להפוך למטרופולין של הגליל ולהכפיל עצמה ל-120 אלף תושבים. אחד ממוקדי ההתפתחות המרכזיים של העיר נמצא באזור צומת כברי, שם צפוי לקום פארק תעסוקה ענק המשלב תמהיל מגוון של חברות הייטק, לואו-טק ומקצועות חופשיים.

בקרבת הצומת, בקו אווירי של כקילומטר בלבד, מוקמת שכונת אריאל שרון, שבחודשים האחרונים החלה להתאכלס. השכונה משתרעת על כ-352 דונם וצפויה לאכלס כ-1,800 משפחות, שייהנו מגישה מהירה לכביש 89, אשר יתחבר ישירות לכביש 6.

יוני בראל, מנהל מכירות ארצי באזורים: "כבר עם האכלוסים הראשונים בשכונה, נראה שיש מגמה של מעבר משפחות מחיפה, הקריות והשכונות המערביות של נהריה. מרכז התעסוקה החדש בצומת כברי מהווה פקטור משמעותי בשיקולי המיקום של תושבי האזור".

מגדל העמק: מודל ארצי

בראשית שנות ה-2000 התבסס מעמדה של מגדל העמק כבירת ההייטק של הגליל והצפון. בעיר קיימים 3 אזורי תעשייה, שפועלים בהם כ-70 מפעלים ומועסקים יותר מ-10,000 עובדים. הגדול מכולם הוא אזור תעשייה רמת גבריאל, שמועסקים בו כ-4,200 עובדים והוא מיועד למפעלי הייטק. בין המפעלים הבולטים באזור התעשייה: טאואר, נילית, פלקס K.L.A., קמטק, וישיי.

בזכות ההצלחה המסחררת של אזורי התעשייה שיעור האבטלה במגדל העמק הוא מהנמוכים מבין ערי הפריפריה בגליל ובנגב ועומד על כ-4%. שפע מקומות העבודה המוצעים באותם מפעלים וחברות (מהנדסים, הנדסאים, טכנאים, עובדי ייצור וכו'), לצד תנופת בנייה ופיתוח ומערכת חינוך איכותית, הובילו להגירה חיובית לעיר. אקדמאים רבים שנקלטו במפעלים עברו להתגורר בעיר, ובני מגדל העמק שעזבו בעבר חזרו בזכות מקומות העבודה שהעיר מציעה.

אזורי התעשייה רמת גבריאל ושגיא 2000 נמצאים בתהליך שינוי ייעוד להרחבתם בעשרות אלפי מ"ר לתעשייה ומסחר. הגדלת השטח תאפשר בניית מפעלים נוספים, אשר תספק עוד מקומות תעסוקה ותיתן מענה לתוספת האוכלוסייה בעקבות הסכם הגג לבניית 6,000 יחידות דיור.

העיר מהווה מודל ארצי לרשות שהשכילה לעודד יזמים להקים מפעלים בעיר, ליצור מקומות תעסוקה ולהוריד את רמת האבטלה.