סיפורי אנו באנו

תותח הבנייה שהקפיץ את הסורים

כיפת הברזל של שנת 1949 נשכחה כליל. הכל התחיל עם צאתם של נציגי הנהלת הממשלה הצעירה לאנגליה כדי לרכוש מכונה לייצור בטון, שתסייע בהגברת קצב הבנייה ובהענקת בית לרבבות העולים. מכונה זו נקראה טורנו-ליינר, ובצורתה נדמתה לתותח.

אחד מעובדי עמידר באותם ימים סיפר: "מדינות ערב היו רגישות מאוד לנוכח המתרחש במדינתנו הצעירה. יום אחד לאחר שקציני המודיעין בדמשק פענחו תצלומי אוויר, הרימו הסורים יחד עם שאר מדינות ערב קול זעקה גדולה על כך שהישראלים רכשו את התותח הגדול ביותר בעולם ומדינות ערב עתידות להיפגע". הם לא ידעו שהתותח הזה פולט בטון, ולא יורה פגזים.

הדגל הכי גדול בעולם

כאשר חושבים על אירוע היסטורי באילת, הראשון שעולה לראש הוא דגל הדיו המאולתר שהונף באום רשרש על ידי לוחמי חטיבת הנגב ששחררו את העיר במסגרת מבצע עובדה.

האירוע מונצח בפסל מתכת בחצר האחורית של קניון הים האדום. מי דמיין אז, לפני 72 שנה, את הקניון הפופולארי בישראל? ב-2008, במלאות 59 שנה להנפת דגל הדיו, נפרס בטקס חגיגי לציון האירוע דגל ישראל ענק מצפון לאילת. על פי ספר השיאים של גינס זהו הדגל הגדול בעולם. אורכו היה 200 מטר ורוחבו 100 מטר.

השיכון הראשון בתל אביב

בשנת 1949 הוקם השיכון הציבורי הראשון בתל אביב - הדר יוסף. מתוך רצון לבנות יחידות דיור רבות בזמן קצר ביותר ולספק קורת גג לגלי העלייה המאסיביים, השיכונים נבנו באופן טורי וכללו יחידות דיור בגודל 24 מ"ר (מתוך מחשבה לאחד כל שתי דירות צמודות בעתיד). כל דירה כללה חדר, מטבחון, מקלחת ופרוזדור.

בימיה הראשונים נקראה השכונה עמידר, בדומה לשכונות רבות שנבנו על ידי החברה. שנתיים לאחר הקמת השכונה התגוררו בה כ-6,000 תושבים. שיכונים מסוג זה נבנו גם בערים נתניה, נהריה ובת ים. היום הפכו דירות אלו ללהיט התמ״א.

מאנטבה לכנסת

ההיסטוריה של חברת סולל בונה שלובה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אחד הסיפורים המוכרים הוא כיצד חברת סולל בונה סיפקה את התוכניות של נמל התעופה באנטבה, שאפשרו את מבצע החילוץ הנועז.

סולל בונה הייתה הקבלן הראשי בבניית משכן כנסת ישראל בין השנים 1960 ל-1966 ובנתה בין היתר את רחבת הכנסת, אולם המליאה, טרקלינים, חדרי ישיבות לוועדות, ספרייה, ארכיון, בית כנסת, מזנון ולשכות לחברי הכנסת.

מיקום המשכן לצד קריית הממשלה נקבע בין היתר כדי לסמל את עיקרון הפרדת הרשויות. כהגנה מפני ירי אפשרי מירדן, מוקמה רחבת הכנסת בצידו הצפוני של המשכן. לפי הארכיון של קבוצת שיכון ובינוי, הבניין הוקם בתכנונו של האדריכל יוסף קלארווין והמימון בתרומתו של הברון ג'יימס דה רוטשילד.

דיור בר השגה

הממשלה והרשויות המקומיות מתחבטות בשאלה כיצד לספק דיור בר השגה, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה קבע עוד ב-2010 שאין לכך תשתית חוקית. ב-2016 המשנה ליועמ"ש הזהיר 14 רשויות מקומיות, שקידמו יוזמות לבניית מאות דירות מוזלות לבני העיר, כי הן פועלות בחוסר סמכות. דיור בר השגה בישראל על פי רוב משמעו דירות קטנות, ותו לא.

בעבר הכל היה אחרת, בימים שהפנקס האדום היה בשיא כוחו. החברות שיכון וסולל בונה, שהיו מסונפות לחברת העובדים, מימנו ובנו מעונות עובדים על אדמות קק"ל, באיכות גבוהה, מיקומי פריים ומחירים ברי השגה.

הדיירים היו חברי הסתדרות העובדים הסוציאליסטית, שדגלה בשוויון חברתי, וכללו בעיקר עסקנים ומקורבים לצמרת מקרב מפלגת הפועלים השלטת – מפא"י. המעונות הוקמו במרכז ובצפון תל־אביב וכן בגבעתיים, בחיפה ובירושלים, והיו המילה האחרונה באדריכלות עירונית: דירות 2.5 חדרים בבניינים שהוקמו סביב חצרות מטופחות עם צרכניות (המרכולים של פעם) ואפילו בתי כנסת צמודים.

דיירי המעונות לא היו בעלי הדירות, אלא חכרו אותן מאגודה שיתופית של משפחות הדיירים, שהיו במעמד של בעלי מניות. המניות נרכשו בהלוואות נוחות וזולות. עם זאת, דיירי המעונות נאלצו לקבל את דין תנועת ההסתדרות ולהקצות חדר בדירתם לחברי הסתדרות חסרי דיור. הם התקשו לגייס דמי מפתח, אבל כיסו לפחות את הוצאות המארחים.

עירוב השימושים הראשון

מה שהתחיל בשנות ה-80' בניו יורק ולונדון עם מגדלים שבהם יש דירות מגורים בקומות העליונות, לצד משרדים בחלק מהקומות ובתי מלון באותו בניין ומסחר בקומת הרחוב, כובש בסערה כמעט כל פרויקט גדול בישראל. באנגלית אומרים: Live-Work-Shop. באותו בניין אפשר לגור, לעבוד ולקנות. הקבלן הוותיק משה אביב ז״ל ניסה זאת לראשונה בארץ במגדל אביב ברמת גן, עם משרדים בשילוב מגורים בקומות הגבוהות (68 קומות - גורד השחקים הגבוה בישראל, עד בנית מגדל שרונה ב-2016). הרעיון לא זכה לפופולריות בתחילת הדרך. בדיעבד אפשר לומר כי הוא חזה את העתיד 30 שנה קדימה. תחילה נקרא הפרויקט מגדל שער העיר, ועם מותו של משה אביב נקרא המגדל על שמו.

דפנה הרלב היא הבעלים והמנכ״לית של קבוצת אביב ובתו של משה אביב. ״המוטו הוא שדיירי הבניין רוצים להרגיש בבית, ולא חלק מהאזור העסקי, ולכן בנינו הפרדה בין שני הלובאים", היא אומרת. "עיצבנו את הלובי באופן אינטימי וביתי".

כיום, ממש ממול, נבנה פרויקט עירוב השימושים המודרני EXCHANGE של חברות אזורים ומגדל ביטוח - מגדל אחד למשרדים ושני למגורים עם חיבור ביניהם.

מגדלים תל אביביים

זה התחיל עם בנייתו של גורד השחקים הראשון במדינה העברית - כלבו שלום, שנחנך בשנת 1965, במקום המבנה הישן של הגימנסיה העברית הרצליה, בניין לשימור שנהרס כבכייה לדורות. בנייתו בוצעה על ידי חברת רסקו בשיטה שוודית, ולא נעזרה בפיגומים עצמאיים, אלא נסמכה על שני פירי המגדל היצוקים ממזרח וממערב. בחנוכת המגדל נחשף הציבור לדרגנוע הראשון במדינת ישראל. הבניין החזיק בתואר גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון, עד שנבנה בדובאי מרכז הסחר.

כיום מחזיק בשיא הישראלי מגדל שרונה, העקום למראית עין, שתכנן דוד עזריאלי ביחד עם פרופ׳ משה צור לגובה 238 מטר. עוד אחד מהאייקונים של תל אביב, לפני שהעיר הוצפה במגדלים מרהיבים של מגורים ומשרדים, היה מגדל לוינשטין ברחוב מנחם בגין, שתוכנן במקור כמגדל הגבוה בישראל בעל עירוב שימושים: לובי, 30 קומות משרדים ומעליהן 10 קומות מגורים. לבסוף נזנחו קומות המגורים ונותר רק מגדל המשרדים.

ממצוקה ליוקרה

חברת אפרידר, הבונה היום בפריסה ארצית, נוסדה בשנת 1950 על ידי קבוצת עולים ציונים מדרום אפריקה, במטרה לבנות את אשקלון. אלי אלעזרא רכש את החברה לפני 20 שנה בדיוק ב-82 מיליון שקל. כילד שגדל בשכונת המצוקה שמשון באשקלון, הוא מספר שהחלום שלו היה להגיע איכשהו לדירת 2 חדרים בשכונת היוקרה אפרידר.

"מאז שנכנסתי לעסקים היה לי חלום, שנראה בלתי אפשרי: "לקנות לאבא שלי, יעקב, שהיה פועל בניין בחברת רסקו, את חברת רסקו ולמנות אותו לנשיא. את רסקו לא הציעו למכירה, אבל את אפרידר כן".

בטקס ההשקה לאפרידר ב-2001 הוענק לאמו של אלעזרא, עליזה, הכבוד להסיר את הלוט. עליזה, האשה שהחזיקה את המשפחה מאז עלייתה ממרוקו בשנות ה-60, הסירה את הלוט מעל הסמל - מטבע אשקלונית עתיקה, ועליה חרוט שם המשפחה.

"אני, ילד משמשון, קניתי את כל השכונה. היתה לי אמביציה מיוחדת לקנות את חברת אפרידר, שבנתה את שכונת אפרידר, מגדל השן של הסנוביזם. כילד הייתי פוגש אפרידרים בתחרויות כדורסל. הם עם נעלי הספורט החדשות וניחוחות היוקרה, ואנחנו ילדים מהשכונה".

גשר יהודית

אחד המונומנטים החדשים המזוהים עם תל אביב - גשר יהודית להולכי רגל ואופניים, המקשר בין שתי גדות איילון. את הקמת הגשר ליוו לא מעט סערות תקשורתיות, בהן סוגיית העבודות בשבת, שדרשו את סגירת נתיבי איילון מדי סופשבוע.

קבוצת אורון אחזקות והשקעות בנתה בשנים האחרונות את הפרויקט, שנחנך לפני קצת יותר משנה. מרגע שנפתח הספיק לשמש כתפאורה לכמה מהקליפים היפים שנוצרו כאן, ביניהם לשיר חביב אלבי, שהיה השיר הרשמי של אירועי הגאווה בשנת 2020.

בקבוצת אורון מספרים כי לצורך הקמת הגשר, שתכנונו נמשך קרוב לעשור (רק בישראל!), נדרשו יותר מ-200 לילות מלאים של עבודה. חלקי הגשר הורכבו מבעוד מועד, וחוברו יחדיו מעל לנתיבים הסואנים והעמוסים ביותר בישראל.

נתיב מהיר

חזרנו מן הקורונה וגילינו שוד ושבר: עליה של כ-20% בפקקי התנועה. אז יש פתרון: תוכניות מגירה לנתיבים מהירים, חניוני חנה וסע ושאטלים. הנתיב המהיר הראשון בישראל הוקם על ידי בעלת הזיכיון, חברת הנתיב המהיר מקבוצת שפיר הנדסה ותעשייה.

הפרויקט הינו יוזמה של משרד התחבורה ומשרד האוצר ונפתח לציבור בינואר 2011. אורכו של הנתיב כ-13 קילומטר, מקביל לכביש 1, ממחלף בן גוריון עד לנתיבי איילון.

הנתיב המהיר נותן עדיפות לתחבורה ציבורית ולכלי רכב רבי תפוסה בכניסה המזרחית (כביש 1) לתל אביב, והם נהנים מפטור מאגרת נסיעה. כלי רכב פרטיים יכולים לעשות שימוש בנתיב המהיר בתשלום אגרה וברישום מראש. נוסעי הנתיב נהנים מחיסכון בעלויות דלק, בשחיקת הרכב ובזמן הנהיגה, ותורמים לצמצום זיהום האוויר במרכז הצפוף. כך מעודדים מעבר לתחבורה ציבורית ושיתופית, תוך הפחתת עומס התנועה והחניה בגוש דן.