״אין האדמה חומר לפרקמטיה וספסרות, חפץ שקונים ומוכרים אותו. האדמה היא יסוד הקיום האנושי, היא פיקדון קדוש שהופקד בידי אנוש לשמרו ולעבדו. אין להזניחה ואין לפגמה – להפך, יש להפרותה, להשביחה, לשמור עליה כעל בבת עין״ (דוד בו גוריון, 1946).
כביש הערבה עוד לא היה ולא נברא. בסוף 1953 נפרץ מעלה העצמאות, הכביש החדש לאילת. דוד בן גוריון, כמו ראשי ממשלה רבים ומודרניים אחריו, היה בדרכו לחנוכת הדרך, מלווה באלוף הפיקוד משה דיין. על הדרך הבחין בצריף ומספר אוהלים. חבורת צעירים לא מזוהים פוליטית בשדה בוקר, שישבו שם כשנה, סיפרו לבן גוריון שנלחמו במלחמת העצמאות וכעת הזמן ליישב את הנגב.
מכתב מבן גוריון זמן קצר לאחר הביקור הוא כבר היסטוריה: "חזרתי מאילת לירושלים ופתאום ראיתי בעוברי את שדה בוקר. מספר צעירים וצעירות ואוהלים אחדים. שאלתי הצעירים מה הם עושים פה. נלחמו בסביבה זו במלחמת העצמאות ואמרו להם שלפני 2,000 שנה היה פה יישוב. החליטו להקים פה יישוב. דברים אלה לקחו את ליבי, כי ידעתי היטב המצב בנגב, שיש בו אמנם אדמה אבל היא מלוחה ויש פה להתחיל הכל מהתחלה״.
המעבר של בן גוריון
זה כבר סיפור מוכר לכל ילד בגן - ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, החליט לעבור לצריף בשדה בוקר עוד בשנת 1953, במטרה לגור ולעודד מעבר אזרחים לנגב. בנוסף לווילה היוקרתית בשדרות קק״ל ברחוב בן גוריון 17 בתל אביב (כ-250 מ"ר על קרקע בשטח של כ-460 מ"ר, כולל שתי קומות עם מטבח, שירותים, חדרי שינה, ספריות ופינות ישיבה) ולמעון ראש הממשלה בירושלים, התגוררו דוד בן גוריון ורעייתו פולה במשך 20 שנה (1973-1953) בצריף בשדה בוקר, עד יום פטירתו של בן גוריון בשנת 1973. ואגב, קצת עיתונות צהובה: פולה ודוד ישנו במיטות נפרדות.
לידיעת מי שמתקנאים בעושרם של ראשי ממשלות מודרניים, גם הצריף היה לעשירים, כי בחיים הכל יחסי, כידוע. בוועדת הקבלה של קיבוץ שדה בוקר החליטו לקבל את דוד ופולה ליישוב ברוב של 7 נגד 0 מתנגדים. אלא שהצריף, לא ייאמן, הורחב כחריגת בנייה עד 100 מ"ר, שטח שהיה גדול ביחס לבתי החברים בשוויון הקיבוצי. הסבירה חברת ועד הקיבוץ: "בן-גוריון היה אומנם חבר מן המניין, אבל בכל זאת הוא חבר מיוחד".
הצריף של בן צבי
עוד צריף פחות ידוע הוא צריף הנשיא (מכונה גם הצריף הגדול), מבנה עץ בשכונת רחביה בירושלים, שהיה שייך לנשיאה השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית. כשנבחר בן צבי להיות נשיא המדינה השני ב-1952 ביקשו הוא ורעייתו להתגורר בצריף עץ, בדומה לעשרות אלפי העולים שהגיעו לישראל בתקופה זו והתגוררו במעברות. "אין כל סיבה שנתגורר בארמון", אמרה ינאית, "כל חיינו גרנו בצריף".
בצריף הזה קיבל הנשיא בן צבי את פניהם של אורחיו. הצריף שימש גם את זלמן שז"ר, ששימש כנשיא השלישי.
השכירות של שרת
משה שרת, ראש הממשלה השני, היה כנראה חסיד גדול מאד של דירות להשכרה לטווח ארוך. הוא עצמו התגורר בדירות שכורות, או בדירות שהעמידה לו המדינה, חלקן בתל אביב וברמת גן ואחרות בירושלים.
לדוגמה, הבית ברחוב רד"ק 5 בירושלים, או ברחוב גרוזנברג 12 בתל אביב. הבית הנושא את שמו עד היום הוא בית כהן-שרת, מבנה שהוקם בשנת 1933 בשכונת תל בנימין ברמת גן, כביתם של יהודית והיינריך (חירם) כהן. בשנת 1949 נרכשה הווילה על ידי רשויות מדינת ישראל עבור שר החוץ משה שרת, שעבר להתגורר במבנה. באותה תקופה התגוררו בשכונה שגרירים רבים, ביניהם שגריר ארצות הברית הראשון, ג'יימס מקדונלד. היום המבנה הוכרז לשימור על ידי עיריית רמת גן.
הוא אולי לא היה נדל״ניסט גדול אבל על שמו של משה שרת שכונות נחשבות היום כמו רמת שרת בירושלים, קריית שרת בחולון וברעננה, נווה שרת בתל אביב וברחובות ועוד ועוד.
דור אחר, אמרנו. לאחר פרישתו מראשות הממשלה כתב שרת ביומנו: "לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל".
הקהילה של אשכול
לוי אשכול העדיף מגורים בשכונה קהילתית. הוא בחר לגור עם משפחתו בתחילת הדרך ברחוב פרישמן 33 בתל אביב, זהו קומפלקס גדול של מעונות עובדים, עם דשא רחב בין הבניינים, מעין מלרוז פלייס של שנות ה-30' וה-40'.
ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל נודע בחוש ההומור שלו. "מתי כבר נסיים להקים את המדינה ונוכל ללכת לנוח?", שאל כשהשתקע בשדרות בן מימון 46 בשכונת רחביה הירושלמית, בית שבו הלך לעולמו בפברואר 1969. הבית פתוח בפני הציבור הרחב, ומשמש מרכז מבקרים לפועלו של אשכול.
זה כמובן לא בית ראש הממשלה. בית יוליוס ג׳ייקובס ברחביה בירושלים הוקם ב-1933 על ידי האדריכל הבינלאומי רב המוניטין בנימין חייקין, מעוטר בקשתות. ג׳ייקובס, פקיד בריטי יהודי שהשתמש במבנה בן 6 חדרים וחצר גדולה לקבלת אישים, נהרג בפיצוץ במלון המלך דוד.
עם הקמת המדינה עבר הבית לבעלות המדינה, וב-1950 הפך למעון הרשמי של ראש הממשלה. דוד ופולה בן גוריון היו הדיירים הראשונים שעברו לכאן, למרות שהסתייגו מכך.
עם פרישתו של בן גוריון ב-1963 נכנס לכאן אשכול, אז אלמן, וכעבור כשנה נישא למרים. בני הזוג אשכול התגוררו בווילה עם שתי בנותיו הצעירות של ראש הממשלה, במשך שש שנים. אשכול הלך לעולמו בפתאומיות בחדרו בקומה השנייה ב-1969, אז נכנסה לבית גולדה מאיר, עד התפטרותה באפריל 1974. היא הייתה האחרונה.
המטבחון של גולדה
בית אגיון ברחוב הסמוך הפך לבית שמשמש את ראשי הממשלה עד היום. אשת הברזל גולדה מאיר ידעה ועידואיפה כדאי לגור ולהקים מטבחון פרטי משלה. היא עברה בשנת 1959, עשור לפני שנבחרה לראשות הממשלה, לרחוב שקט בשכונת רמת אביב - רחוב הברון הירש 8. שם היא התגוררה עד יום מותה בשנת 1978.
הצילומים המתעדים אותה נוסעת משם לקריית הממשלה באוטובוסים זכורים עד היום. מדובר בדירה בת 2 קומות, מוקפת חצר. בהמשך הרחוב, הקימה עיריית תל אביב את גינת גולדה כאות הוקרה.
גולת הכותרת של גולדה לא הייתה הבית אלא המטבח, או המטבחון כשמו. הוא היה מוקד ההתכנסות של ראשי המדינה, החלטות גורליות התקבלו סביב שולחן האוכל הקטן בניצוחה ועם כוס התה. 35 שנה לאחר פטירתה של גולדה מאיר, חברת אביבי מטבחים עיצבה דגם של המטבחון המיתולוגי.
"המטבח של גולדה הפך למותג וראוי לשמר אותו בזיכרון הציבורי", הסביר יצחק אביבי, בעלי אביבי מטבחים. "כבר לא בונים יותר מטבחים כאלה. הסגנון שלו מאפיין את הבנייה בתל אביב בשנות ה-40 וה-50״.
הצניעות של בגין
מי שבאמת מסמלים צניעות הם מנחם ועליזה בגין עם הדירה הצנועה בת 2 חדרים ברחוב רוזנבאום 1 ליד הבימה בתל אביב. הדירה נקנתה בדמי מפתח וגדלו בה שלושת הילדים לבית משפחת בגין - בני, חסיה ולאה. בלילה הסלון, בו התארחו שועי עולם, הפך לחדר שינה. כשנשאל אם ייצא ממנה ענה בגין: "גמרתי אומר בליבי, כי מהדירה הזאת אצא רק ישר לדירת השרד של ראש הממשלה".
הדירה הועתקה ומוצגת כיום במרכז למורשת בגין, ליד משכנות שאננים בירושלים. המבקרים יכולים לצפות בהעתק חדר השינה של הזוג, שהיה למעשה הסלון, והספות בו נפתחו למיטות, שם גרו עד שנת 1977. כשעזבו בני המשפחה את הבית לטובת דירת השרד של ראש הממשלה בירושלים, חזר הנכס לרשות בעליו המקוריים המתגורר בניו יורק. כיום, כידוע, זה אזור יוקרה.
החווה של שרון
קפיצה משמעותית היא חוות השקמים, הנמצאת על כביש 334, בין שדרות לקיבוץ דורות. אריאל שרון ראש הממשלה ה-11 רכש עם רעייתו לילי את החווה ב-1972, כאשר שירת עדיין בצה"ל כאלוף פיקוד הדרום. את המעון המשפחתי תיכנן האדריכל זלמן עינב. החווה עצמה משתרעת על שטח של כ-3,800 דונם, וחוצים אותה שני נחלי אכזב - שקמה ודורות.
בני הזוג שרון קראו לחווה על שם עצי השקמה שגדלים בסביבתה. החווה משמשת לגידול צאן ובקר, אבל כאן גם התכנס פורום החווה, שהשפיע על גורלה של המדינה.
בשנת 2014 נטמן שרון לצד רעייתו בגבעת הכלניות שלצד חוות השקמים, שכיום מנוהלת על ידי שני בניו - עומרי וגלעד שרון.
הפנטהאוז של רבין
יצחק רבין התגורר עם רעייתו לאה בדירת הפנטהאוז היוקרתית ברחוב רב אשי 5, בשכונת נווה אביבים שברמת אביב. הוא עבר לשם בשנת 1987, עת כיהן כשר ביטחון. הוא התגורר שם עם רעייתו עד שנרצח ב-1995.
הדירה, בת 2 מפלסים, 5 חדרים ומרפסת גדולה של 100 מ״ר המשקיפה לנוף אורבני, שימשה לאורך השנים כמקום מפגש לאישים חשובים והסכמים היסטוריים. ב-2004 הוצעה הדירה המשופצת למכירה על ידי סותביס ב-18 מיליון שקל. המחיר הגבוה הוא כמובן גם בזכות האח״מ שגר בה.
היוקרה של פרס
לא הרחק משם התגוררו גם שמעון פרס ורעייתו סוניה, עד שעברו לדירה יוקרתית ומפוארת בשווי מיליונים במגדלי נאמן בצפון תל אביב. הפרויקט הינו מתחם סגור הכולל לובי ממוזג, מעוצב, יוקרתי ואמנותי, עמדת שמירה ובקרה 24 שעות ביממה המנוהלת על ידי חברת ניהול, בריכה, מועדון דיירים ועוד.
פרס רכש את הדירה ב-2012, בשלב הבנייה של המגדל, אולם הוא התגורר בה בפועל רק שנתיים, עד לפטירתו ב-2017. הדירה, שכולה מחופה פרקט טבעי, כוללת 4 חדרים בשטח של 150 מ"ר ומרפסת של 22 מ"ר. היא נמצאת בקומה השישית, עם נוף לים ושלושה כיווני אוויר, שתי חניות צמודות ומחסן. הדירה הוצעה למכירה בכ-6 מיליון שקל.
ההשקעות של ברק
עבור אהוד ברק נדמה כי נדל״ן אינו עניין צדדי. ברק עזב את כפר שמריהו לטובת מגדלי אקירוב בתל אביב, אז טענו נגדו שהוא חי במגדל שן מנותק מהעם.
ברק מכר את הדירה באקירוב לטדי שגיא בתמורה ל-31 מיליון שקל. הוא רכש במקום 2 דירות צמודות מחוברות במגדלי אסותא ברחוב ז'בוטינסקי 62 בתל אביב, ועוד 5 דירות קטנות להשקעה ברחוב אבן גבירול, שהכפילו את ערכן. בשכירות התגורר בינתיים במגדל המגה יוקרתי ברחוב השופטים, בשכנות לשרי אריסון.
הנכסים של נתניהו
בנימין נתניהו מחזיק בבעלותו וילה מפוארת בקיסריה. מדובר בבית של 500 מ"ר על שטח של 1.4 דונם, הכולל בריכת שחייה, מרתף רחב ידיים ומראה אל הים, שהוערך ב-20 מיליון שקל.
בבעלותו גם דופלקס ברחוב עזה בירושלים וגם הבית בו גדל בשטח 582 מ"ר ברחוב הפורצים 4 בשכונת קטמון בירושלים, שעבר בירושה עם מות אביו בנציון ב-2012 לנתניהו ואחיו.
האדריכל דוד קרויאנקר מזכיר את בית ילדותו של נתניהו בספרו "שכונות ירושלים — טלביה, קטמון והמושבה היוונית" (הוצאת כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל). הוא מספר שהבית נבנה בשנות ה–30 או ה–40 של המאה הקודמת ועוצב בצורה צנועה יחסית, על פי הסגנון הבינלאומי של אותה תקופה.
המגדל של ריבלין
את המסלול של פרס מהנשיאות למגדל יוקרה מבצע כעת הנשיא רובי ריבלין לקראת תום הקדנציה שלו. לקראת פרידתו מכס הנשיאות, ריבלין מכר לאחרונה את הדירה, שבה התגורר במשך 40 שנה עם רעייתו, נחמה ז״ל, בשכונת יפה נוף בירושלים. ממעון הנשיא יעבור לדירה ששכר במגדל מגורים ברחוב המלך דוד 27 בירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו