"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא מפחד לדבר על זה
שלומי רוזנר, הבעלים של משרד תיווך מצליח, התחיל את דרכו כילד מגמגם. "לא האמנתי שאצליח עד כדי כך בתחום שבו כלי העבודה העיקרי הוא הפה"
שלומי רוזנר. "ניצחתי את המגבלה"| צילום: אלבום פרטי

לא מפחד לדבר על זה

שלומי רוזנר, הבעלים של משרד תיווך מצליח, התחיל את דרכו כילד מגמגם. "לא האמנתי שאצליח עד כדי כך בתחום שבו כלי העבודה העיקרי הוא הפה"

,עודכן
0השמעה

כששלומי רוזנר, יזם ומתווך נדל"ן מצליח, מנהל היום בביטחון רב ישיבה רבת משתתפים או מו"מ מורכב, הוא מרגיש שזה הניצחון האישי שלו. בילדותו סבל מקשיי דיבור וגמגום. במבט לאחור הוא מספר שלמד איך להתמודד עם המגבלה, אבל הפגיעה העיקרית הייתה בביטחון העצמי שלו.

את השינוי הגדול התחיל להרגיש לאחר שהגיע למכון ד"ר פלואנסי. הקורס הייחודי מבוסס על תרגול יום יומי עם תוכנת מחשב וליווי מקצועי של צוות קליני. הצוות המקצועי מורכב מקלינאי תקשורת ומדריכים אישיים שהם עצמם עברו את הטיפול.

גם היום שלומי ממשיך את התרגול בשיחות יומיומיות עם חבריו לקורס באמצעות קבוצת וואטסאפ ייחודית של המכון. רוזנר, שהוא גם גיטריסט מקצועי, לא נבהל מעבודה קשה.

"את הראיון הזה אני נותן מכיוון שחשוב לי מאוד שאנשים יכירו את הבעיה, שכן מדובר במין נכות שקופה", הוא אומר. "שום דבר לא ניכר לעין עד שהאדם פותח את פיו. לצערי הגדול, אנשים רבים חושבים שמדובר בבעיה נפשית או רגשית, בעיקר בגלל הלחץ שהאדם המגמגם משדר. לעיתים מתרגמים את הקושי בדיבור לבעיות של ביטחון עצמי. יש כאלה שאפילו חושדים ביושרו של האדם. התגובה הזו גורמת לאנשים שסובלים מהבעיה לנסות להסתיר אותה. זו בסך הכל בעיה במערכת הדיבור, בדיוק כמו בעיות ראייה או שמיעה. באופן אישי הרגשתי דווקא צורך לפתוח את הנושא ולא להסתתר".

היום שלומי נמצא במקום אחר לגמרי, לדבריו. "אפילו זכיתי לא מזמן לסגירת מעגל", הוא מספר. אחד המחנכים בחיידר שבו למדתי מצא דרך מקורית להעניש אותי - חיקוי אופן הדיבור שלי מול חבריי לכיתה. כמובן שזה השאיר בי צלקת לא קטנה. אותו מחנך הספיק להתנצל בפניי על המעשה הטיפשי תוך שהוא מבקש לפצות אותי".

על העיסוק בנדל"ן הוא אומר: "תמיד ידעתי שאעסוק במקצוע שבו אפעיל בעיקר את הראש, אך לא האמנתי שאצליח עד כדי כך בתחום שבו כלי העבודה העיקרי שלי הוא הפה. היום, כאשר אני הבעלים של משרד התיווך רוזנר נכסים, ופוגש דרך קבע יזמים ומנהלי פרויקטים, אני יודע שניצחתי את המגבלה. וגם אם קורה שפה ושם נתקעת לי מילה, לא קרה כלום. בזכות הקורס שעברתי אני יודע תמיד איך להמשיך הלאה, כאשר לרוב בן השיחה שלי כלל לא מבחין בדבר".

להתחיל לדבר בשטף

"המקרה של שלומי ממחיש את המהפכה העולמית שד"ר פלואנסי מחוללת", מסביר דיוויד הריס, מנכ"ל חברת פלואנטק, מפתחת הקורס הממוחשב.

הרי מביע צער על כך ששלומי הגיע לטיפול רק בגיל 30, אחרי שנים של סבל. "הפרעת שטף הדיבור נחשבה במשך שנים לחסרת מענה. זה מצטרף לבורות הקשה ולסטיגמות".

הריס מציין כי בעזרת הטכנולוגיה פורצת הדרך שפיתחה החברה, עם ליווי קליני מקצועי שמטפל גם בצד הרגשי, ניתן להתחיל לדבר בשטף. "הסיפוק הגדול שלנו הוא לראות אנשים כמו שלומי פורצים קדימה. לא מדובר בתרופת פלא, אבל תרגול נכון לאורך זמן מאפשר להם להתבטא בשטף וברהיטות, וכך הם ממצים את הפוטנציאל העצום. בניגוד גמור לכל הסטיגמות, מדובר באנשים מוכשרים ביותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו