מכת מדינה: חלק ממוצרי "נוטרילון" לתינוקות יתייקרו

מכת ההתייקרויות במשק נמשכת עם בשורה מדאיגה להורים הטריים: חברת נוטרילון הודיעה היום (חמישי) לקמעונאים על עדכון מחירים בשלושה ממוצריה "בשל התייקרויות משמעותיות בעלויות חומרי הגלם ובעלויות השילוח מחו"ל". מדובר בעוד מוצר שיתייקר לאחר שכמה חברות, וביניהן אסם וחברת ההפצה דיפלומט, הודיעו שיעלו את המחירים. 

בהודעה נכתב כי נוטרילון 800 גרם שלב 1, שלב 2 ושלב 3 יתייקרו בשיעור של 6% החל מ-1 במארס.

מהחברה, השייכת לענקית התרופת טבע וחברת נוטרישה, נמסר כי "נוטרילון פועלת ותמשיך לפעול כדי לאפשר ולשמר את הצעת הערך המשתלמת ביותר בקטגוריית התמ"ל שבה היא פועלת, וגם לאחר עליית המחיר, מחירי נוטרילון ייוותרו נמוכים ממחירי המותגים המתחרים לגרם".

המחיר הסופי לצרכן נתון להחלטת הקמעונאי בלבד, והשאלה הנשאלת היא כיצד ינהגו. עליית המחירים האחרונה של חברת אסם אשר תיכנס לתקוף בתחילת החודש פברואר לא כללה את המזון לתינוקות מטרנה שאותו היא מייצרת.

מחירי תחליפי חלב לתינוקות בישראל יקרים באופן משמעותי מהמקובל במדינות ה-OECD, בהן המחירים נעים בין 16-6 אירו לאריזה. לפי ההערכות, בשלושת החודשים הראשונים מאז לידת תינוק ההוצאה החודשית על תחליפי החלב עומדת על לפחות כ-640 שקלים בממוצע ועל כ-500 שקלים לשלושת החודשים הבאים.

הסיבה למחירים הגבוהים בענף זה נעוצה בהיעדר תחרות מספקת: ענף התמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות) בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה - בשוק זה פועלות שלוש שחקניות בלבד. שחקניות נוספות דוגמת מדיצ'י ושופרסל שניסו להיכנס לשוק נדחקו החוצה לאחר שנים ספורות.

בישראל קיימת רגולציה כבדה על יבוא מוצרי תמ"ל שנובעת בעיקרה מתקינה ישראלית אשר אינה מאפשרת יבוא על בסיס תקן אירופי, וזאת בעקבות פרשת רמדיה שהתרחשה לפני קרוב ל-20 שנים.

ע"פ נתוני הלמ"ס, שיעור הנפשות בישראל שחיו בעוני בישראל ב-2018 הוא מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ומגיע ל-25%; בדוח ממ"מ של הכנסת מחודש אוגוסט 2021 מספר המשפחות שנמצאות באי-ביטחון תזונתי בישראל בסוף 2020 הוערך בכ-200,000 משפחות.

האם המזון לתינוקות צריך להכנס לפיקוח?

נושא הכנסת מחירי המזון לתינוקות לפיקוח עלה לסדר היום לא פעם בשנים האחרונות, ובשנת 2014 היה זה שר הכלכלה דאז נפתלי בנט, שאף הורה לממונה על המחירים לפתוח בהליך פיקוח על מחירי תרכובות המזון לתינוקות.

בתחילת החודש ועדת שרים לענייני חקיקה הייתה אמורה לדון בהצעתה של ח"כ אמילי מואטי (העבודה) להכניס את מחירי המזון לתינוקות לפיקוח המדינה. אלא שההצעה ירדה מסדר היום של הוועדה בשל חוסר היתכנות פוליטית. יחד עם מואטי חתמו אז על הצעת החוק תשעה ח"כים נוספים ובהם אוריאל בוסו, ינון אזולאי, מיכאל מלכיאלי וחיים ביטון מש"ס. מטרת המהלך היא להוזיל את מוצרי המזון לתינוקות.

גם באנגליה, בצרפת ובגרמניה נוטרישה העלתה את המחיר לקמעונאים בשיעור של 10-8% על כלל המוצרים.
אף שעליית המחיר מצד היצרן חלה על כלל מוצרי נוטרילון המשווקים בישראל, נוטרילון בחרה לספוג חלק מעליות המחיר כדי לאפשר עלייה בשיעור המינימלי הניתן לשלושה מוצרים.
עליית המחיר אינה חלה על כל מוצרי נוטרילון. מחירי המוצרים המתמחים, המיועדים לצרכים תזונתיים ייעודיים, ומחיריהם ייוותרו ללא שינוי (נוטרילון פפטי 1+2, נוטרילון פפטי ג'וניור, נוטרילון קומפורט, נוטרילון AR, נוטרילון תזונת המשך לפגים ונוטרילון דל לקטוז). גם לאחר עליית המחיר, נוטרילון עדיין מוצע לצרכן במחיר הזול ביותר מכלל המוצרים בקטגוריה (ל-100 גרם).

נתח השוק של נוטרליון עמד בשנת 2021 על כ-21%. מטרנה שולטת בשוק עם 52.2% וסימילאק שנייה בפער ניכר עם 26%.