"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יצוא הסחורות ב-2020 נפל ב-37%

למ"ס: עיקר היצוא של ישראל - לארה"ב, שממנה נרשמה ירידה חדה בהיקף היבוא • יצוא הסחורות, ללא יהלומים, הגיע ל-172 מיליארד שקל - לא כולל יצוא שירותים ותוכנה

,עודכן
יבוא הסחורות עלה על היצוא ב-17.3 מיליארד שקל // צילום: לירון מולדובן // יבוא הסחורות עלה על היצוא ב-17.3 מיליארד שקל

המדינות המרכזיות שישראל ייצאה אליהן בהיקף גבוה יותר מהיבוא מהן ב-2020 הן בראש ובראשונה ארה"ב ואחריה ברזיל, הממלכה המאוחדת, רוסיה, אוסטרליה, קנדה, סלובניה ומקסיקו. כך עולה מסיכום נתוני הסחר שפרסמה אתמול (רביעי) הלמ"ס.

הגירעון המסחרי (עודף יבוא עליצוא) הגדול ביותר, נרשם עם שווייץ, בגובה של 16.8 מיליארד שקלים, גרמניה עם 12.2 מיליארד שקלים, סין עם 11.9 מיליארד שקלים, טורקיה, איטליה, בלגיה והונג קונג.

יצוא הסחורות ברוטו הסתכם ב-171.9 מיליארד שקלים. מדובר בירידה של 36.8 מיליארד שקלים, כלומר ירידה של 17.6% בהשוואה לשנה קודמת - 2019. יבוא הסחורות ברוטו הסתכם ב-240.4 מיליארד שקלים. מדובר בירידה של 32.9 מיליארד שקלים, כלומר של 12%. הגירעון בסחר הסחורות ברוטו הסתכם ב-68.5 מיליארד שקלים - עלייה של 6.1% לעומת הגירעון בשנת 2019. הירידה ביצוא מישראל כללה את מרבית היעדים - יצוא הסחורות לארה"ב ירד ב-21.1% שהם 12 מיליארד שקלים, יצוא הסחורות לארצות אסיה ירד ב-19%, שהם 9.1 מיליארד שקלים, יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי ירד ב-18.6%, כלומר 11.5 מיליארד שקלים ויצוא הסחורות ליתר ארצות העולם ירד ב-10%, כלומר 4.2 מיליארד שקלים.

עיקר הירידה ביבוא הסחורות היה מארה"ב – ירידה של 29.1%, כלומר 12.2 מיליארד שקלים. היבוא מקבוצת יתר ארצות העולם ירד ב-19.9% - 14.1 מיליארד שקלים. היבוא מארצות האיחוד האירופי ירד ב-5.6% - 5.5 מיליארד שקלים וביבוא מארצות אסיה ירד ב-1.8%, שהם 1.1 מיליארד שקלים. הגירעון בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי, הסתכם אשתקד ב-42.5 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה של 12.8% לעומת הגירעון בשנת 2019. הגירעון בסחר הסחורות עם ארצות אסיה, ללא יהלומים, הסתכם בשנת 2020 ב-22.9 מיליארד שקלים, לעומת 20.9 מיליארד שקלים בשנת 2019.

הגירעון בסחר הסחורות עם קבוצת יתר ארצות העולם, הסתכם בשנת 2020 ב-17.3 מיליארד שקלים. מדובר בירידה של 10.5 מיליארד שקלים לעומת שנת 2019. לעומת זאת, בסחר הסחורות עם ארה"ב היה עודף שהסתכם ב-8.7 מיליארד שקלים (היצוא גדול מהיבוא). זאת, לעומת גירעון של 1.7 מיליארד שקלים בשנת 2019.

הארצות שיצוא הסחורות אליהן הסתכם ביותר מ-5 מיליארד שקלים הן: ארה"ב עם 35.5 מיליארד שקלים, סין עם 14.3 מיליארד שקלים, בריטניה עם 12.3 מיליארד שקלים, הולנד עם 8.5 מיליארד שקלים וגרמניה עם 5.7 מיליארד שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר