"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מודל החל"ת: המעסיקים מלינים, האוצר מתעקש

מעסיקים מחפשים עובדים בשוק מלא במובטלים, אך אינם מצליחים למצוא כאלה • אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: לשלם מענק גם לעובדים שחזרו לעבוד

,עודכן
תור לכניסה ללשכת התעסוקה בתל אביב, בשנה שעברה // צילום: יהושע יוסף // תור לכניסה ללשכת התעסוקה בתל אביב, בשנה שעברה

מעסיקים תמהים - מדוע האוצר ממשיך את מודל החל"ת, כשברור שעובדים לא מעוניינים לחזור לעבוד כשהם מקבלים מענק בגין שהייתם ב"חופשה"?

כך למשל, רן כצמן, מנכ"ל חברת הסעדה גדולה בבעלות "מלונות דן", פנה בעבר באמצעות "ישראל היום" לגיוס עובדים, תוך שהוא מציע להם מענק נוסף של 3,000 שקלים, אם יתמידו בעבודה שישה חודשים. כצמן, כמו מעסיקים רבים נוספים, מבקש לגייס עשרות עובדים בשכר גבוה יותר משכר המינימום ומאז תוכנית החל"ת לא מצליח בכך.

אחת התהיות של מעסיקים היא שגם עובדים של עסקים שלא נפגעו כלל, או לא נפגעו באופן משמעותי זוכים במענקי קורונה. כךהמעסיקים נהנים מעתודה של עובדים למקרה שיצטרכו בהמשך, וגם מדחייה של תשלום פיצויים. העובדים נהנים מדמי החל"ת, עד שיתפטרו ואז יהיו זכאים לדמי אבטלה. בפנייה לאוצר זכינו לתשובה לאקונית ומתחמקת: "המדינה מעניקה רשת ביטחון כלכלית במטרה לסייע לעסקים ולאזרחים להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, שבמסגרתה ניתן סיוע סוציאלי רחב לעסקים שקיימת ירידה בפעילותם ולעובדים שנאלצו לצאת לחל"ת".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ב-2018 // צילום: גדעון מרקוביץ'
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ב-2018 // צילום: גדעון מרקוביץ'

בלשכת שר האוצר דבקים במודל החל"ת, אף שברור שהוא כבר מעיק על המשק יותר מכפי שמסייע לו. שר האוצר טען בשבוע שעבר, כי "לא נכון לפעול באמצעות איומים, אלא לתת תמריץ חיובי לסיום החל"ת". בתוכנית שהציעו בתחילת השבוע שעבר נכלל סעיף תשלום של מלוא מענק החל"ת, או האבטלה, למשך חודשיים - בחודש הראשון והרביעי לחזרת העובד, או לתחילת עבודתו.

העובד לא יחליט על חל"ת

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מציע עקרונות למתווה סיום החל"ת - לאסור על עובדים לצאת לחל"ת מיוזמתם. עובד יוכל לבחור אם לעבוד, או להתפטר. עיקרון נוסף שמציע לין: לחלק מהעובדים השבים לעבודה, ברמות השכר הנמוכות ועל פי דירוג שכר מוגדר, ישולם מענק החל"ת, גם אחרי שישובו לעבודה.

כך, למשל, עובד הנמצא בחל"ת או מקבל דמי אבטלה, שיחזור לעבודה, יזכה לתמריץ מיוחד לתקופה של שישה חודשים. שיעור התמריץ יעמוד על כ-50% מהסכום שהיה זכאי לו במסגרת החל"ת. כלומר, עובד הזכאי למענק חל"ת של 6,700 שקלים, יקבל תמריץ של כ-3,300 שקלים. לדברי לין, אם יאומצו עקרונות אלה, בתוך כחצי שנה היקף העובדים בחל"ת יצטמצם באופן משמעותי. עלות התמריץ הזה מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל עד לסוף יוני, אך המדינה תשיג כך יעד אבטלה נמוך וצמיחה מהירה יותר מהצפוי כעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר