לאחר שמחירי שמן הזית זינקו לשיא של 40 עד 50 שקלים לבקבוק, החלה ירידה משמעותית במחירים - וכיום ניתן למצוא המוצר במחירים הנמוכים מ-20 שקלים.
כך למשל ברשת רמי לוי נמכר שמן הזית של המותג הפרטי בנפח 750 מ"ל במחיר של 19.90 שקלים בלבד. לשם השוואה, שמן הזית של יד מרדכי בנפח 500 מ"ל עומד על 30.40 שקלים.
בשופרסל ניתן למצוא שתי יחידות של שמן זית נריה ב-55 שקלים, כלומר 27.5 שקלים ליחידה. שמן זית פרננדו עולה 39.9 שקלים. ברשת קרפור שמן זית של האופה עולה 33.9 שקלים ל-750 מל כאשר שמן זית של יד מרדכי 500 מ״ל שהינו קטן יותר עולה 33.9.
בימים האחרונים חלה ירידה של כ-35% במחיר שמן הזית בישראל, לאחר שבשנתיים האחרונות נרשמה עלייה חדה בעקבות מחסור בייצור. כעת, על רקע הירידה, החקלאים הישראלים נאבקים על עתידם: למרות עונת מסיק דלה בישראל, הייבוא המוגבר והתחרות מאירופה אילצו את היצרניות להוריד מחירים. במקביל, המדינה נדרשה להעניק סבסוד של כ-30 מיליון שקלים לחקלאים בניסיון לייצב את הענף.
ורד בן סעדון, מבעלי יקב טורא המייצר גם שמן זית בוטיק בבית בד חדשני, מתייחסת לירידה של 35% במחירי שמן הזית בישראל בימים האחרונים, לאחר תקופה ממושכת של עליות מחירים. לדבריה, "לפני שלוש שנים חווה השוק מחסור חמור בשמן זית, הן בישראל והן באירופה. באותה תקופה כמעט שלא היו זיתים, בשל מגוון סיבות, לצד תופעת הסירוגיות - שנה אחת עם יבול גבוה ושנה שלאחריה יבול נמוך. המחסור הוביל לעלייה חדה במיוחד במחירים".
אלא שהשנה התמונה השתנתה. באירופה חזר היבול לרמות גבוהות, ושמן רב - מכל הרמות והאיכויות - החל לזרום לישראל בייבוא נרחב. התחרות מול השמן האירופי אילצה גם את היצרניות הגדולות בישראל להפחית מחירים כדי להישאר רלוונטיות בשוק. במקביל, המדינה נדרשה להתערב ולהעניק סבסוד של כ-30 מיליון שקלים לחקלאים, בניסיון לייצב את הענף.
בן סעדון מדגישה כי מעבר לסירוגיות ביבול, קיימים פערי עלויות משמעותיים בין ישראל לאירופה: עלויות המים גבוהות בהרבה, הוצאות השכר וכוח האדם יקרות יותר, והחקלאים מבקשים להעניק שכר ראוי לעובדים ישראלים. כל אלה מקשים מאוד על התחרות מול הייבוא.
"הייבוא מוריד מחירים לצרכן - וזה חשוב", היא אומרת, "וגם אנחנו הורדנו מחירים כדי להישאר במשחק. (בעבר פח 5 ליטר היה עולה 288 שקלים ומעלה. היום הוא עולה 268 שקלים ומעלה, הורדה של 9%). אבל הצרכן הישראלי צריך לזכור שקשה מאוד להיות חקלאי בישראל. לא רבים רוצים לעבוד בחקלאות, ומי שכן עושה זאת - צריך לחזק אותו".
לדבריה, סוגיית ביטחון המזון היא קריטית: "ביום פקודה, כשייסגרו השמיים או כשלא ניתן יהיה להביא סחורה לנמלים, רק החקלאים המקומיים יוכלו להבטיח אספקה רציפה. אנחנו אלה ששומרים על ביטחון המזון של מדינת ישראל".
בן סעדון מדגישה כי אינה נכנסת לכיסו של איש, אך קוראת לציבור להבין את המשמעות הרחבה של הבחירה במוצר ישראלי: "זו עשייה ציונית אמיתית. כמו בימי הקמת המדינה, אנחנו קמים מוקדם, עובדים בשמש ובתנאים לא פשוטים, תוך מחסור בידיים עובדות. אנחנו מצליחים לשמור על החקלאות הישראלית, אבל אם הצרכן לא יקנה את התוצרת שלנו - לא תהיה לנו זכות קיום".
לדבריה מדובר בפער מחיר קטן יחסית, אך בעל משמעות אסטרטגית גדולה: "חיזוק החקלאים והתוצרת המקומית הוא השקעה בעתיד המדינה. זה אולי כרוך בקצת יותר - אבל זה מה שמבטיח את היכולת שלנו לעמוד על הרגליים ביום שבו לא נוכל להסתמך על אחרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו