רחוק מאופטימיות: מדד אמון הצרכן עלה - אך ישראל עדיין מאחור

מדד אמון הצרכנים עמד בחודש ינואר 2026 על מינוס 16%, שיפור לעומת חודש דצמבר, אז עמד המדד על מינוס 18% - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שלישי). למרות השיפור הקל, המדד ממשיך לשקף פסימיות בקרב הציבור, ולא חל שינוי משמעותי בארבעת המאזנים המרכיבים אותו.

מדד אמון הצרכנים הוא כלי מדידה כלכלי שמעריך את רמת האופטימיות או הפסימיות של הציבור ביחס למצב הכלכלי הכללי וביחס למצבו הפיננסי האישי. המדד מבוסס על סקר חודשי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב בני 21 ומעלה, ובו נשאלים המשתתפים על תפיסתם את המצב הכלכלי הנוכחי, הציפיות שלהם לעתיד והכוונות הכלכליות שלהם. המדד נע בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100 - כאשר ערכים שליליים משקפים פסימיות וערכים חיוביים מעידים על אופטימיות.

המדד מורכב מארבעה מאזנים מרכזיים: הערכת השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה, הציפיות לשינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, ההערכה לגבי מצבה הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, והכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה. מאזן התשובות מחושב כהפרש משוקלל בין שיעור המשיבים הצופים שיפור לבין שיעור המשיבים הצופים החמרה, ומשמש אינדיקציה מוקדמת למגמות בפעילות הכלכלית במשק.

מהנתונים עולה כי המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עמד על מינוס 18%. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עמד על פלוס 2%. המאזן הנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה עמד על מינוס 26%, ואילו המאזן המתייחס לכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה עמד על מינוס 30%.

בהשוואה בינלאומית למדינות OECD נבחרות, מדד אמון הצרכנים בישראל ממוקם במקום ה־18 מתוך 25 מדינות. במדינות רבות נרשמה רמת אמון גבוהה יותר: בליטא נרשם המדד הגבוה ביותר עם ערך של 1.6, אחריה פולין עם 1.5 וצ’כיה עם 1.2. בגרמניה עמד המדד על מינוס 9.2, בגוש האירו על מינוס 12 ובאיטליה על מינוס 15. המדד בישראל, שעמד על מינוס 16, דומה לרמת האמון באיטליה.

מדינות שבהן נרשמה רמת אמון נמוכה יותר מישראל כוללות את אירלנד עם מינוס 17, אוסטריה עם מינוס 19, הונגריה עם מינוס 20, ובתחתית הדירוג סלובקיה עם מינוס 25 ויוון עם מינוס 50.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי מטרת הסקר היא לאסוף מידע על הערכות הציבור בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, בציפיות לאינפלציה, בכוונות לרכישות גדולות וברמת החיסכון, וכן לסייע בזיהוי מוקדם של תפניות במצב המשק ובמחזור העסקים.