אירועי התקופה האחרונה בכלכלה העולמית ובשוקי ההון הביאו משקיעים רבים לשאול את עצמם אם ואילו צעדים לבצע בתיקי ההשקעות שלהם, ובפרט בתיק הפנסיוני. בשווקים פיננסיים תנודתיות היא חלק טבעי מהתהליך. בטווח הקצר שוק המניות, למשל, עלול לחוות ירידות חדות, אך בטווח הארוך ישנה נטייה לצמיחה, כפי שמראים נתונים היסטוריים. משקיע עם אופק זמן ארוך יכול "לספוג" את התנודות הללו מבלי למכור בנזק.
ככל שיש לך יותר זמן להשקיע, כך הריבית דריבית עובדת לטובתך. גם אם יש הפסדים זמניים, הזמן מאפשר להחזיר אותם, במיוחד בנכסים מסוכנים יותר, שנוטים להניב תשואה ממוצעת גבוהה יותר בטווח הארוך לעומת אג"ח או פיקדונות.
בטווח הארוך, אין צורך למשוך את הכסף בדיוק כשהשוק בשפל. לעומת זאת, בטווח הקצר ירידה בשוק עלולה להכריח משקיע למכור בהפסד כדי לעמוד בצרכים מיידיים.
לדוגמה, משקיע צעיר בשנות ה־20 לחייו שחוסך לפנסיה יכול להשקיע חלק גדול יותר במניות או בנכסים מסוכנים אחרים, כי יש לו די זמן להתאושש ממשברים. לעומתו, משקיע מבוגר שקרוב לגיל פרישה יעדיף תיק שמרני יותר, בדגש על אג"ח או על נכסים יציבים, כדי להגן על הקרן.
עם זאת, חשוב לציין שאין זה חוק מוחלט. היכולת להסתכן תלויה גם ברמת הסיכון האישית של המשקיע (התמודדותו הנפשית עם תנודות) ובמטרות ההשקעה. לכן, ככל שהטווח ארוך יותר, כך יש פוטנציאל לקחת יותר סיכון, אך יש להתאים זאת לפרופיל האישי של המשקיע. ממחקרים עולה כי התשואה על מניות בתיק יציבה יותר, אך בטווח הקצר התנודתיות מהותית.
אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ השקעות או פנסיוני המותאם ללקוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו