"גובים 25% - והמנות מתייקרות": המאבק נגד השליטה של וולט בשוק המשלוחים

בדיון סוער בוועדת הכלכלה התגלה כי וולט עלולה להפר צו מוסכם מינואר 2024 שאוסר על דרישת בלעדיות ממסעדות • נציגי רשות התחרות הודו שבהגדרות שוק מסוימות החברה מחזיקה ביותר מ-50% מהשוק, בעוד המסעדנים טוענים כי עמלות של עד 32% פוגעות ביכולתם להרוויח • מוולט נמסר: "הטענות על בלעדיות שקריות"

המשלוח בדרך. צילום: קוקו

רשות התחרות מזהירה: וולט ממשיכה לדרוש בלעדיות ממסעדות למרות הצו המוסכם. "הרשות הגיעה עם וולט לצו מוסכם שבמסגרתו וולט הסכימה לחדול מדרישה לבלעדיות או עדיפות משמעותית למסעדות שעובדות עימה. בתקופה האחרונה הגיעו עדויות לרשות שוולט ממשיכה לפעול להשגת בלעדיות בדרכים כאלה ואחרות. ככל שהפרקטיקה הזו ממשיכה, זו יכולה להיות הפרה של חוק התחרות וגם של הצו המוסכם והרשות רואה את זה בחומרה רבה", כך אמר היום (שני) איל שפירא מרשות התחרות בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

רשת התחרות פותחת בבדיקות מול "וולט". בתמונה: שליחי וולט, צילום: אורן בן חקון

הדיון, שנערך לבקשת ח"כ רון כץ, היה דיון מעקב בנושא הדרכים למניעת ניצול לרעה של כוחה של חברת וולט על צרכני המשלוחים, בהמשך לדיון קודם שהתקיים לפני כחודש וחצי.

חבר הכנסת כץ ביקר את חברת וולט אשר נעדרה מהוועדה ואמר: "חבל לי מאוד שנציגי וולט בחרו להחרים את הדיון, הייתי שמח לראות את השיח ביניכם לבינם. הם שלחו מייל רשמי שהם לא מגיעים וזה מריח לא טוב כאשר מדובר בחברה שעושים עבורה דיון שלם בכנסת כדי להקל על יוקר המחיה ובעלי העסקים בישראל. חבל שזו הדרך שבה היא בחרה לנהוג. אבל נקיים את הדיון בכל זאת ויצאו ממנו מסקנות טובות וחשובות עבור הצרכנים והעסקים בישראל".

שפירא הוסיף לגבי הצו: "הגענו לצו המוסכם בינואר 2024 ואנחנו בוחנים את המצב. יכולים להיות הסכמים שהמסעדה לא תציע מחירים טובים יותר בפלטפורמות אחרות, או במסעדה. אתמול פורסם לעיון הציבור הסדר פשרה במסגרת תיבעה ייצוגית בנושא המחיר במסעדות, והוא אומר שהמסעדות יוכלו לתת הנחות במסעדה עצמה ביחס לפלטפורמה – אנחנו בוחנים את זה. אנחנו חושבים להציע חקיקה לשר הכלכלה שתאפשר למסעדות לקבל יותר מידע מוולט והפלטפורמות. באירופה יש חוק שמתייחס לפלטפורמות הגדולות ואומר שהן מחויבות להעביר את המידע לבעלי העסקים ביחד לאותו עסק, ואנחנו רוצים להציע לשר לחוקק חובה דומה בישראל".

חבר הכנסת רון כץ השיב: "לא מעניין אותי הסכם הפשרה, אותו המבורגר במקום לעלות 40 שקלים, עולה 60 שקלים וכאן אתם צריכים להיכנס. אני רוצה שהמסעדה תוכל לתת מחיר קבוע במסעדה. אתם יכולים לעשות בדיוק את זה". עוד הוסיף לגבי המחירים: "מה הפער בין מה שוולט גובה למה שנגבה במסעדות? אם זה היה 5 אחוז לא היינו יושבים פה. גובים 25% וזו ההתייקרות של המנה".

משרדי רשות התחרות. "בכל מקום שאנחנו חושבים שיש פגיעה בתחרות אנחנו פועלים", צילום: גדעון מרקוביץ'

יעל שיינין מרשות התחרות הגיבה ואמרה: "בכל מקום שאנחנו חושבים שיש פגיעה בתחרות אנחנו פועלים, לא בכל מקום יש הפרה של החוק. בחוק התחרות יש סעיף שמאפשר תביעות פרטיות".

יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות והברים, פנה לנציגי רשות התחרות ואמר: "אתם בני אדם לפעמים גם אתם טועים. התפקיד שלכם הוא לדאוג לתחרות כדי להוריד את יוקר המחיה. הקניין הוא של המסעדה וצריך לחוקק את זה. זה תפקידכם לייצר לנו תחרות בריאה. לא רק שזה גורם ליוקר המחיה, המסעדה שמשלמת לעובדים ופותחת שירות משלוחים לא יכולה להרוויח. אין לי יכולת לתמחר את זה בלי להפסיד כסף. אז אתה אומר שלא יפתחו משלוחים, אבל אני לא יכול לעשות את זה כשהמסעדה ממול עובדת איתם. התפקיד של הרשות זה להגדיר אותם כמונופול. המסעדה לא יכולה לשלם 32 אחוז לוולט, 35 אחוז לאוכל ועוד 37 אחוז לעובדים".

תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד, הוסיף: "הגשנו בקשה להכריז על וולט כמונופול, ההגבלות שיחולו יעזרו לשוק להיות שוק חופשי. ככל שההוצאות בכל תחום גבוהות כך גם מחיר המוצר יהיה גבוה יותר, כשרואים עלויות גבוהות של וולט. יש להם גם דברים חיוביים".

לדבריו, "אנחנו לא נגדם כחברה, אנחנו נגד הסיטואציה שהמחיר שלהם נהייה גבוה מדי וחזירי. אנחנו רואים שבמערך הפעולות שהרשות נוקטת לנו אין ברירה, הנתונים אצלהם, המשלוח אצלהם, הגבייה אצלהם. ככל שאתה מסעדן פרטי עסק קטן, התלונה שלנו באה לעזור לרשות התחרות לקדם את זה. הרגולטור צריך לנקוט יוזמה משמעותית. יש מונופולים שלא מוכרזים ופועלים כמונופולים. לפי הפשרה, מדברים למעשה על הסדר כובל וזה באחריות רשות התחרות ועצם זה שגוף פרטי תובע על הסדר כובל ולא רשות התחרות זה צריך לקבל תעדוף".

יקיר ליסיצקי. "שלוש שנים לא עשיתם כלום", צילום: לירן מור

לשאלת כץ, "מה נתח השוק של וולט?", ענתה יעל שיינין מרשות התחרות: "נתח שוק זו שאלה של הגדרת שוק. אפשר לבדוק את זה".

חבר הכנסת כץ דרש: "אני רוצה לדעת כמה מסעדות יש בישראל ומה הנתח של וולט וכמה אחוזים הם גובים".

שיינין ענתה בתגובה: "השאלה של נתח השוק של וולט והעמלות מעניינות אותך אבל מבחינת חוק התחרות כשלחברה יש כוח שוק זה לא חייב להיות נתח של מעל 50%. יש עליה איסורים מחוק התחרות וזה לא משנה אם נכריז עליה כבעלת מונופולין או לא. זו לא שאלה של הכרזה".

כץ: "אתם לא יודעים מה נתח השוק?"

שיינין: "אנחנו יודעים, רק שלא באתי עם הנתון הזה ויש פה גם סודות מסחריים. אנחנו לא מייצרים תחרות אלא מונעים פגיעה בתחרות. אם יש פעולות שפוגעות בתחרות אנחנו משתמשים בכל הכלים שיש לנו".

איל שפירא: "להכרזה על בעל מונופולין אין משמעות פרקטית, ההגבלות חלות גם אם אין הכרזה. ההגבלות חלות על וולט כבר עכשיו עוד לפני שהכרזנו. אנחנו נשקיע בזה משאבים לריק. הבקשה להכריז על וולט כמונופול לא משרתת אתכם, היא לא תיתן לכם כלום".

ליסיצקי ענה בתגובה: "למה? אתם שלוש שנים לא עשיתם כלום".

כץ: "אם אפשר להכריז למה אתם לא מכריזים על מונופול?"

חבר הכנסת רון כץ, צילום: אורן בן חקון

איל שפירא ענה בתגובה: "זו בדיקה שלוקחת מספר חודשים, אלה בדיקות שהן לא עובדתיות, אלא בדיקה משפטית וכלכלית. הכרזה זה הליך ארוך שמחייב הגדרת שווקים כלכלית, יש ערר ובסופו זאת השקעת משרבים לריק".

כץ השיב: "אני אגיד לכם למה זה משמעותי להכריז, אם הייתם מכריזים עליהם מונופול הם היו פה היום. הם כרגע עושים מה שהם רוצים".

ינון אזולאי מש"ס שאל אם מחר מחליטים שוולט מונופול מה צפוי להיות. יעל שיינין ענתה: "ברגע שהיא עומדת בהגדרות החוק היא מונופול. אם יש לה מעל 50 אחוז נתח שוק או מחזיקה בכוח שוק היא מונופול והכללים חלים עליה". אזולאי השיב: "תבדקו כמה נתח שוק יש לה. זה מה שאנחנו רוצים לדעת".

שיינין ענתה: "יש פה מידע שהוא סוד מסחרי של חברה. אם השאלה אם הם מעל 50% אז בהגדרות שוק מסוימות הם כן מעל 50%. השאלה היא ניתוח כלכלי של הגדרת שוק. הגדרות שוק יכולות להיות גיאוגרפיות והאם יכול להיות שיש אזורים שהיא פחות מ-50 אחוז, אני לא יודעת".

דניאל רחמים, מנכ"ל ומייסד אפליקציית משלוחה הוסיף: "בשביל שמשהו ישתנה, השוק צריך להיפתח. מה אתם יכולים לעשות או לא יכולים לעשות כדי שזה יקרה, אפשר להתווכח על זה. אבל בשביל שמשהו ישתנה ובשביל שמחר וולט לא תיקח למעלה מ- 50 אחוז משוק המשלוחים לעצמה, השוק חייב להיפתח לכלל השחקנים. יש מתחרים נוספים בשוק – אפליקציות כמו תן ביס או יאנגו שהיא חזקה בתחום הסופרמרקטים, יש את המסעדות עצמם, יש עוד אפליקציות קטנות. לא חסר שחקנים בשוק. התפקיד של הממונה הוא לפתוח את השוק לתחרות, אין הוקוס פוקוס וה"פארסה" הכי גדולה היא שנציג של איגוד לשכות המסחר הוא זה שמייצג את וולט, שלא טרחו להגיע בעצמם".

"הבעיה הגדולה היום עם וולט היא שיש לה הסדרים כובלים עם המסעדות עצמם. אנחנו רואים עוד ועוד עדויות של מסעדנים קטנים שנאנקים תחת עמלות של 27%, 30%, 35%, בזמן שיש מסעדות רשתות שמקבלות תנאים טובים יותר, עמלות נמוכות, שיווק מוגבר יותר וכו' שמגבילים את כל השוק. יש דוגמה שאני יכול להמחיש אותה: דמיינו שני קניונים, קניון X וקניוני Y, שכל אחד מהם השקיע מיליארד דולר. בקניוני X יש עסקים כמו זארה, מקדונלדס, פוקס, סופר פארם, ובקניון Y אין את אותן הרשתות והחנויות המוכרות לאיזה קניון תיכנסו? אתם תיכנסו לקניון שבו יש את העסקים הגדולים, כי זה מה שמביא את הלקוחות. כך גם עם וולט, יש לה הסכמים כובלים עם קומץ של מסעדות ורשתות, וכל השאר נאנקים תחת התנאים הקשים."

מוולט נמסר: הטענות על בלעדיות שקריות. אין לנו הסכמי בלעדיות משום סוג עם אף בית עסק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר