שר בבחריין: "הקשר שלנו עם ישראל צומח מהר"

בחריין פרצה לתודעת הישראלים בסערה לפני כשנה וחצי, מרגע החתימה החגיגית על הסכמי אברהם. מאז, המצב של זרות כמעט מוחלטת השתנה לגמרי.

כיום, אנחנו פוגשים בעיתונות הישראלית אזכורים של המדינה הערבית המתונה, הממוקמת במפרץ הפרסי, כמעט מדי יום. במיוחד בתקופה האחרונה - החל מהידיעה על מלך בחריין, ועד הפוסט של הדוגמנית רוסלנה רודינה, שתיעדה את ביקורה באחד מבתי המלון היוקרתיים של בחריין, "Four Seasons".

שני אירועים מרכזיים בשבוע שעבר תרמו להתרוממות נוספת במערכת היחסים של ישראל עם בחריין. הראשון - "פסגת הנגב", שבה נפגשו לראשונה בישראל שר החוץ יאיר לפיד, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן וארבעה שרי חוץ ממדינות ערב, כולל בחריין; והשני - תערוכת התיירות הים־תיכונית הבינלאומית IMTM ה־28 במספר.

בחריין לקחה חלק פעיל בתערוכה, יחד עם 56 מדינות אחרות, ובדוכן שהיא הציבה שוחחנו עם השייח' זאיד בן ראשד אל-זיאני, שר המסחר, התעשייה והתיירות של בחריין. אל-זיאני מספר בראיון מיוחד ל"ישראל היום" על התוכניות השאפתניות במיוחד של בחריין בתחום התיירות - להגיע ל-14 מיליון תיירים בשנה עד סוף 2026. מדובר במספר עצום, בהתחשב בעובדה שבחריין היא מדינה קטנה, שבה מתגוררים כ־1.7 מיליון תושבים בלבד.

"התפתחות תיירותית"

לשם ההמחשה - ישראל, עם אוכלוסייה של כ-9 מיליון איש, הגיעה בשיאה ל-4.5 מיליון תיירים בשנת 2019 - לפני שהקורונה פרצה לחיינו. מהשיחה עם שר התיירות הבחרייני מבינים שהיעד הגבוה הוא אפשרי, כל עוד רוצים ומשקיעים.

"אנחנו משקיעים בתשתיות תיירותיות. כיום אנו בונים את התערוכה הגדולה ביותר (310 אלף מ"ר) במרכז הכנסים במזרח התיכון - ואנחנו מקווים שהיא תהיה מוכנה השנה. אנחנו משקיעים בתשתיות פנים - חופים ומתקני מים מסביב לבחריין", אומר אל-זיאני.

לבחריין יש הרבה מה להציע לתיירים - השילוב של היסטוריה של יותר מ-5,000 שנה, יחד עם מרכזי הקניות ובתי המלון המרהיבים, חיי הלילה ועוד. המחירים בבחריין נמוכים באופן משמעותי בהשוואה למדינות אחרות באזור, ובהשוואה לישראל. "המחירים בבחריין מאוד תחרותיים. יש את כל הרמות של בתי מלון בבחריין, עם רמת שירות גבוהה מאוד וצוות מקצועי", מספר אל-זיאני.

"בתקופת הקורונה תמכנו בענף התיירות שלנו. הממשלה שילמה את כל משכורות המועסקים בענף במשך שלושת החודשים הראשונים של המגיפה. גם ביטלנו את כל היטלי התיירות - אז הם לא היו צריכים לשלם כלום לממשלה. תמכנו גם בסבסוד שירותי המדינה, כמו מים. חבילת הסיוע הראשונה היתה בערך 32% מהתמ"ג שלנו. הענקנו ארבע נוספות לאחר מכן, בסכומים יותר נמוכים".

אל-זיאני אופטימי לגבי ההמשך: "הקשר עם ישראל צומח מהר מאוד. כשנה וחצי מאז הסכם אברהם - ויש לנו כאן שגרירות, ולישראל יש שגרירות במנאמה. שני השגרירים מאוד פעילים. חתמנו על 38 הסכמים והבנות בין שתי הממשלות. בחריין פתחה את הדלתות לזרימת העסקים וההשקעות מול ישראל, ואנחנו כבר רואים צמיחה חדה בהיקפי מחזור המסחר. בחריין מייצאת לישראל אלומיניום ופלדה, ומייבאת מישראל בעיקר רכיבי היי-טק, ועכשיו התחלנו לראות גם התפתחויות תיירותיות".

גילוי נאות: מחברת הראיון התארחה בבחריין במסגרת משלחת העיתונאים לפורמולה 1, המתקיימת מדי שנה בבחריין