מושב מיוחד שיעסוק בחברה הערבית יתקיים בוועידת החוסן הכלכלי־חברתי של ישראל.
החברה הערבית בישראל מונה כיום כשני מיליון בני אדם, והיא האוכלוסייה השנייה בגודלה בישראל. בשני העשורים האחרונים האוכלוסייה עוברת שינוי משמעותי - חלקו בתפיסות ובנורמות חדשות כמו תעסוקת נשים, וכן שינוי גישה ממסדית, דוגמת ההשקעה הממשלתית בחברה הערבית.
שני אירועים משמעותיים השפיעו על היחסים ההדדיים בין הציבור הערבי לבין מדינת ישראל: הראשון היה אירועי אוקטובר 2000 ומסקנות ועדת אור, והשני - הצטרפות מדינת ישראל לארגון המדינות המפותחות בעולם, ה־OECD.
הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית על פי הערכות הם כ־30 שנה, והנתונים הרשמיים יכולים להעיד על הפערים הגדולים, אף שהם הולכים ומצטמצמים. לדוגמה, בשיעור האבטלה נמשכת מגמת הירידה בחברה הערבית. מדובר בתוצאה ישירה של אקדמיזציה בקרב הצעירים במגזר - במיוחד הנשים, והשקעה של המדינה בתוכניות לעידוד התעסוקה.
גם התפתחות תחום ההיי־טק והביקוש לעובדים השפיעו רבות על המגזר. בשנת 2008 היו 400 עובדים ערבים בהיי־טק, אולם כיום המספר הגיע לכ־10 אלף עובדים, כאשר חלק משמעותי מהעובדים הן צעירות ערביות, מה שמשפיע על הביקוש ללימודי הנדסה ומדעים מדויקים.
גם בתחום הסטארט־אפ היתה עלייה משמעותית, וכיום מתוך 8,800 חברות סטארט־אפ יש יותר מ־120 חברות של יזמים ערבים.
אולם אותם סטארטאפים לא יכולים לפעול מהיישובים הערביים, מכמה סיבות: הראשונה, היעדר תשתיות תקשורת מודרניות; והשנייה, היעדר אזורי תעשייה ותעסוקה מותאמים לתחום.
גם בתחום היצוא חלה עלייה משמעותית בחברות ערביות יצואניות, וזה חלק מההתפתחות של העסקים הערביים, במיוחד כאשר הדור השני של העסקים המשפחתיים סיים לימודים אקדמיים והחל להשתלב בעסקים המשפחתיים, וגם בתוכניות ממשלתיות לסיוע ולעידוד היצוא.
את המושב ינחה ג'לאל בנא, פרשן ופובליציסט ב"ישראל היום", וישתתפו בו איש העסקים סאמר נח'לה, הבעלים של "קפה נח'לה"; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, ראש התוכניות לזירה הפנימית, המכון למחקרי ביטחון לאומי; אריאלה רגו'אן, משנה למנכ"ל וראשת מינהל תרבות וספורט, עיריית ירושלים; הנס שקור, יזם היי־טק, חבר הנהלה ודירקטור פיתוח עסקי בארגון צופן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו