המועצה הישראלית לצרכנות הגישה אתמול תביעת ענק נגד כל החברות הפרטיות והבנקים המפעילים מכשירי בנק אוטומטיים, בסך של 458 מיליון שקלים, בטענה לחיוב עמלות כפולות בגין משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים.
בתביעה הייצוגית, שהוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין ד"ר שחר קטוביץ ויגאל ויינשטיין, טוענת המועצה לצרכנות כי החברות הפרטיות והבנקים המפעילים כספומטים חוץ־בנקאיים מטעים את הצרכנים בעמלות הגבייה הנגבות מהם בגין משיכת המזומן. בעוד במכשירים האוטומטיים מופיעה עמלה - גבוהה ומופרזת כשלעצמה - בגין משיכת המזומן, הרי מתברר כי מוסתרת עמלה נוספת הנגבית על ידי הבנקים עצמם בגין כל פעולה של משיכת מזומן.
בשנים האחרונות סגרו הבנקים בישראל (למעט בנק המזרחי) מאות סניפים בכל רחבי הארץ. הבנקים לא השאירו אחריהם מכשירים בנקאיים אוטומטיים ולא שולחים למקום ניידות בנקאיות, כנדרש מהם לפי הוראות בנק ישראל. אין פלא, אם כך, כי במקום הבנקים נכנסות חברות פרטיות, המציבות מכשירים למשיכת מזומן. באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים. אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר, שכן החברות הפרטיות גובות תשלומי עתק, בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע ועומד על 6-7 שקלים למשיכה, ללא קשר לגובה הסכום הנמשך.
אלא שלא די בכך, שכן נוסף על כך מחייבים הבנקים את לקוחותיהם בעמלה בגין כל משיכת מזומן במכשירים הפרטיים. בכך, לא רק שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא גם נהנים מרווחי ענק בגין משיכות כספים אלו.
לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים אוטומטיים המרוחקים מסניף הבנק. כתוצאה מכך, כיום רק כ־2,041 מכשירים למשיכת כסף צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620 מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. ברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה ל־600 שקלים בלבד למשיכה. לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 שקלים מחשבונו נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית, וכן לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.
לטענת המועצה לצרכנות, לפי כתב התביעה, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטיים הפרטיים מהווה הטעיה ברורה של הציבור. כן טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, המסתמכות בעיקר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי. המועצה סבורה כי מדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין השאר לאור מבנה הבעלות, שלפיו בנק דיסקונט הוא גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט, המפעילה יותר מ־70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ"ל מחזיקים ב־10% נוספים ממניות חברה זו באמצעות כ.א.ל.
ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה: "העוולה הזו לא פוסחת על איש, אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים ובמעמד הנמוך. התביעה הייצוגית שהוגשה בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו