"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השקל - מהמטבעות החזקים בעולם: 3.1 שקלים לדולר

מומחים מעריכים: במונחי כוח קנייה השקל קרוב להיות החזק בעולם • שיעור התעסוקה בארה"ב עדיין מקרטע: לא נרשמה התאוששות בהיצע העבודה

, עודכן
0השמעה
"השקל התחזק מאוד" , דודו גרינשפן
"השקל התחזק מאוד", צילום: דודו גרינשפן

השקל קרוב להיות המטבע החזק בעולם, במונחים ריאליים, באופן יחסי לכוח הקנייה - כך מעריכים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון. "שער החליפין של השקל התחזק מאוד בימים האחרונים", מסבירים בפמן ורזניק. הדולר נסחר היום (ראשון) ב-3.109 שקלים לדולר.

"עוד בספטמבר מדד שער החליפין הריאלי של השקל, אשר מהווה את המדד הנכון להסתכלות ארוכת טווח, היה קרוב לשיא חוזקו. מדד זה מבוסס על סל רחב של שערי חליפין של השקל ביחס למטבעות שונים, ומתוקנן על פי הפרשי אינפלציה. הנתון הוא חודשי, והנתון של חודש ספטמבר הוא האחרון שפורסם (על סמך מדד המחירים לצרכן האחרון הידוע). בשל התיסוף בנובמבר, השער הריאלי צפוי להגיע לשיא".

עוד מוסיפים בפמן ורזניק כי אם בנק ישראל ישוב להתערב בשוק מטבע החוץ, "נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדר גודל גבוה מזה שבו השקל נסחר לאחרונה (פיחות)". יצוין כי התעשיינים כבר ביקשו מבנק ישראל להתערב בשוק. אם בנק ישראל ימשוך את ידו משוק המט"ח - דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת - הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף נוסף. בנסיבות כאלה יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל, וייתכן שכתוצאה מכך יידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022.

כמו כן, בסקירה קיימת התייחסות להתאוששות בשוק העבודה בארה"ב, עם עלייה של 530 אלף בהיקף המשרות באוקטובר האחרון. עם זאת, לא נרשמה התאוששות בהיצע העבודה. "זה שינוי משמעותי וצמצום בהיצע העבודה, וכיום כמחצית מהעסקים מדווחים על משרות פנויות ועל קושי במציאת עובדים", מסבירים בלאומי. על רקע זה, שיעור האבטלה ירד ל־4.6% מ־4.8%. בפמן ורזניק מסכמים כי "לעת עתה, נראה שהבנק הפדרלי המרכזי בארה"ב מדגיש את המחסור בתעסוקה כעדות לכך שהכלכלה עדיין רחוקה מלהיות בתעסוקה מלאה, עם צפי לכך ששיעורי ההשתתפות יתאוששו כאשר החשש מפני הווירוס ידעך".

בעניין גוש היורו, בפמן ורזניק צופים עלייה באינפלציה בחודשים הקרובים: "הסיכונים מוטים לכך שהאינפלציה תישאר בגוש היורו מעל 2% למשך זמן רב יותר ממה שהקונצנזוס צופה". עם זאת, הבנק המרכזי האירופי צפוי לדבוק בטיעון שהאינפלציה הגבוהה היא חולפת, ולא למהר למהלכי מדיניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר