ליברמן: "שכר המינימום במשק יעלה ל-6,000 שקלים בחודש"

רגע לפני שמתחילה ההצבעה על התקציב בכנסת, שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז כי שכר המינימום במשק יעלה בהדרגה בחמש השנים הקרובות ל-6,000 שקלים בחודש (לעומת 5,300 שקלים כיום). יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בירך על הצעד: "הישג אדיר". ליברמן הודיע גם על מספר חוקי עבודה חדשים כחלק מ"עסקת החבילה".

במסיבת העיתונאים השתתפו, מלבד שר האוצר אביגדור ליברמן, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר.

על פי חוקי העבודה החדשים עליהם הכריז השר, שעות נוספות יחושבו באופן חודשי במקום יומי, תינתן אפשרו לעבוד יום אחד מהבית ומספר ימי החופש יעלה ל-13 בשנה יום עבודה מהבית.

כאמור, במסגרת ההסכמות הראשוניות הצדדים הסכימו על העלאה מדורגת של שכר המינימום מ-5,300 שקלים כעת ל-6,000 שקלים במשך מספר שנים, כאשר
באפריל 2022 שכר המינימום יעמוד על 5,400 שקלים, באפריל 2023 על 5,500 שקלים, באפריל 2024 על 5,700 שקלים, באפריל 2025 על 5,800 שקלים ובדצמבר 2025 שכר המינימום יגיע ל-6,000 שקלים. פשרה כזו תאפשר להסתדרות להציג הישג משמעותי, אך תאפשר לממשלה ולמעסיקים למסמס אותו ולא להכביד על התקציב הקרוב.

הממשלה היא המעסיקה הגדולה בשכר המינימום, כך שעול השכר הזה ייפול על התקציב, יחד עם ההצמדה של עובדים נוספים לשכר המינימום. נזק חמור יותר שכרוך בהעלאת שכר המינימום הוא הרחקת עובדים נוספים מהעבודה, שכן לו הייתה הסכמה על העלאה חריפה יותר ההתייקרות הייתה מביאה בהכרח לקיטון במספר העובדים במשק, שכבר כעת סובל מאבטלה גבוהה.

כדי לאפשר למשק להתאושש מהשלכות משבר הקורונה ולאפשר לממשלה מרחב עבודה, הצדדים סיכמו על שמירת שקט תעשייתי בשנת 2022, כאשר נושאים במחלוקת ייפתרו במסגרת ייעודית לפתרון בעיות. הצדדים רואים חשיבות בקידום המגזר הציבורי ומערכת יחסי העבודה לטובת יצירת שיח מקצועי ואיכותי שיביא להתאמת השירות הציבורי לאתגרים של עולם העבודה המודרני והאתגרים שהביא משבר הקורונה.

שר האוצר ליברמן אמר במסיבת העיתונאים: "הצלחנו להסכים על צעדים שיובילו את המשק קדימה וייצרו כאן יציבות תעסוקתית. הביקורת מהתקשורת לא איחרה לבוא גם לאחר עסקת החבילה שנחתמה על ידי קודמי בתפקיד, יצחק מודעי, ב-1984, אבל הזמן עשה את שלו, נוכחנו לגלות מהר שעסקת החבילה הייתה חיונית להבראת המשק והתרומה לכלכלה ניכרת עד היום. עצם זה שאנחנו מביאים עסקת חבילה ביום תחילת ההצבעות על תקציב המדינה, אחרי שלוש שנים וחצי של שיתוק, מצביע על שינוי אמיתי, שישפיע הן על המורל והן על הצמיחה בהכנסות של כל אזרח במדינת ישראל".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר במסיבת העיתונאים: "מספר המשתתפים פה מעיד על חשיבותו. אני מברך את ליברמן. זו בשורה חשובה למשק מכמה סיבות. העיקרית שבהן היא הוודאות למשק וכן שהיא הדרגתית. השקט התעשייתי שעשוי להיווצר נוכח ההסכמות חיוני למשק. אני חושב שלא פחות חשובה היא הפגנת היכולת לשתף פעולה לטובת המשק. זה יתרום לקידום הכלכלה בשנים הקרובות. עלינו להביט קדימה למשימות הנוספות, כדי להבטיח את המשך התנופה הכלכלית בסוגיות חשובות כמו תחבורה, חינוך, הכשרות מקצועיות ועוד". הנגיד שיבח גם את התקציב: "בשורה במונחי התייעלות וקדמה טכנולוגית, לצד החידושים שאנחנו מקדמים".

שעות ספורות לפני התכנסות מסיבת העיתונאים פרסם בנק ישראל הודעה על "החשיבות הכלכלית הרבה שיש לאישורו של תקציב המדינה בעת הזאת". בנק ישראל מביע תמיכה מלאה בתקציב המוצע וטוען כי הוא עונה על "הצורך להתחשב במצב המשק", בכך שהוא לא מרסן את הפעילות, למרות שהחוב של המדינה גדל, אך הוא גם לא מגדיל את "הגירעון המבני" – הכוונה היא להתחייבויות ארוכות טווח, בעיקר של הגדלת המנגנון הציבורי.

עוד טוען בנק ישראל, כי "התקציב המוצע נותן מענה לסוגיות במבנה התקציב שחשובות ליעילות שירותי הממשלה ולמיקודם בצרכים שהשתנו בשנים האחרונות. בפרט, התקציב מגדיל את יעילות הקצאת המקורות למערכת הבריאות, ואת השקעות הממשלה בתשתיות, בדגש על התחבורה הציבורית שחיונית לצמיחה ארוכת הטווח ולהרחבת היצע הדיור באזורי הביקוש". כן הוא מציין שהתקציב ישפר את יכולת התכנון של הממשלה ובכך הכוונה היא לעצם העובדה שעובר תקציב.

בנק ישראל תומך גם בחבילת הצעדים המבניים המוצעים בחוק ההסדרים "הכוללת רפורמות חשובות לצמיחה בת-קיימא אשר חלקן הגדול עולה בקנה אחד עם המלצות בנק ישראל שהוגשו לממשלה עם הקמתה". בבנק ישראל מונים בין היתר את "קידום בניית המטרו במטרופולין תל אביב, הסרת חסמי יבוא, ייעול הרגולציה הממשלתית ותהליכים להאצת הבניה למגורים והשקעה בתשתיות תומכות". עוד מפורטים בהודעה צעדים כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, אם כי הבנק מסתייג מאופן מימוש העיקרון: "חלק מהצעדים יידרשו בוודאי טיוב בעתיד", נכתב בהודעה. עוד משבח בנק ישראל את תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית.