בעשרה אחוזים מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו, לכאורה, חריגות שכר. כך עולה מדו"ח שפרסם היום (שני) הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן. הדו"ח מפרט את פעולות יחידת האכיפה בשנת 2020, וממנו עולה כי בתעשייה האווירית לישראל, למשל, נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך בכ-620 מיליון שקלים, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.
בכל הנוגע למורים מן החוץ במכללות ציבוריות, יחידת האכיפה הובילה מהלך לטיפול בחריגות הנוגעות לתנאי שכרם והעסקתם של המורים מן החוץ בתשע מכללות ציבוריות. סך החיסכון (לרבות החיסכון האקטוארי) מוערך ב-160 מיליון שקלים. במגן דוד אדום, נוצר מכתב שימוע קיבוצי בדבר חריגות שכר לכאורה בשכרם של עובדי הארגון. בסיום המשא ומתן להסדרת כלל הנושאים, לרבות חריגות השכר לכאורה, הצדדים הגיעו להסכמות ונחתם הסכם קיבוצי היסטורי מקיף המסדיר את כל תנאי העבודה והשכר של עובדי מד"א. סך החיסכון השנתי כתוצאה מהתערבות הממונה על השכר מוערך ב-15 מיליון שקלים לשנה. בדיקות נוספות חלו בקרב מנהלי בתי ספר ברפורמת "עוז לתמורה" ומנהלי מחלקות חינוך מהם נוצר חיסכון מצטבר של כ-18 מיליון שקלים.
בה בעת, מציג הדו"ח את פעילות היחידה לחקירות שכר, במסגרתה נפתחו מיום הקמתה 166 תיקי חקירה בכלל הגופים הציבוריים כאשר כמעט כל כתבי התובענה הסתיימו בהרשעה (56 מתוך 57). עם השנים מחמיר בית הדין את הענישה כלפי בעלי התפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר. נשיאת מכללת שנקר הורשעה למשל בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון שקלים. הוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת בסך 15 אלף שקלים בארבעה תשלומים שווים. במועצה מקומית ג'לג'וליה, מנהלת החשבונות הראשית במועצה הורשעה על שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקלים כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה. הוטלו עליה אמצעי משמעת מחמירים, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה, פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל- 10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.
חריגות השכר נמצאות במגמת ירידה מיום תחילת פעילותה של היחידה. בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ-5%. כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2020 הושבו למעלה מ-82 מיליון שקלים לגופים. אומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה מסתכם מעל ל-8.6 מיליארד שקלים.
יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר פועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. מטרות היחידות הן איתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. פעילותן של היחידות תורמת לשמירה על הקופה הציבורית, מובילה לחיסכון משמעותי בכספי הציבור ומאפשרת לממשלה ולגופים הציבוריים לייעד כספים אלה לרווחת הציבור. ליחידת האכיפה מערכת "אכיפה בזמן אמת" המסייעת לכלכלני היחידה לאתר חריגות שכר זמן קצר לאחר שהן משולמות, העושה שימוש בכלים אנליטיים, המאתרת ומסמנת את המוקדים בהם יש חריגות שכר רבות או שמשלומים בהם סכומים גבוהים באופן חריג.
הממונה על השכר, קובי בר-נתן: "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות. כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים. במיוחד בתקופה בה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה .עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו