מודל הסיוע להנחות בארנונה שניתן בסבב הראשון של משבר הקורונה, החל מאפריל 2020, היה פשוט ליישום על ידי הרשויות והעסקים. אלא שבמסגרתו הוענק סיוע גם לעסקים שפעילותם לא נפגעה במישרין ממגיפת הקורונה. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח בעניין "הנחות בארנונה לעסקים בשל משבר הקורונה".
בנוסף, קבע המבקר כי "משרד הפנים לא הסדיר הנחיות לסיווג אחיד של נכסים במסגרת הסיווגים הראשיים, שישמש אותו ואת כל הרשויות כדי לוודא שההנחות שניתנו בגין חיובי הארנונה ייעשו בהלימה לנקבע בתקנות קורונה א'; הוא לא הגדיר לרשויות המקומיות את אופן הרישום והבקרה בגין השימוש בכספי השיפוי למתן ההנחות, את דרך הטיפול במתן הנחות לעסקים ובערעורים שהגישו בעלי העסקים. עוד נמצא כי בהסכם השיפוי לא נקבעה הוראה בדבר כספי העודף, או החוסר, שבין השיפוי הראשוני לבין ההנחות שניתנו בפועל בגינו".
עוד קבע המבקר, כי בתקנות קורונה ב' אמנם נקבעו אמות מידה כדי לסייע באופן ממוקד לעסקים שעסקיהם נפגעו במידה רבה, אלא שלשם כך נבנה מנגנון מורכב להעברת נתונים בין שלושה גופים מרכזיים בתהליך - רשות המסים, הסוכנות והרשות המקומית. במנגנון זה הנטל הביורוקרטי על העסקים גדול יותר, זמן הטיפול בבקשות ארוך יותר, ונוצרו עיכובים בתחילת הטיפול בבקשות שהוגשו עד ינואר 2021. לאחר מכן חל שיפור במספר הבקשות שהוגשו ובמימוש ההנחות לעסקים מהתקציב המיועד, נכון לאפריל האחרון. אף שחל שיפור בסדר הגשת הבקשות ובטיפול בהן, עדיין נותר צורך לבחון דרכים להגברת מיצוי הזכויות של עסקים הזכאים לסיוע בארנונה לפי תקנות קורונה ב', שעד כה רק חמישית ממנו נוצל.
לכן, ממליץ המבקר שמשרד הפנים ומשרד האוצר ימשיכו לפעול בשיתוף פעולה וינתחו את צורכי העסקים והרשויות, יפיקו לקחים, יפעלו לתיקון הליקויים שעלו בביקורת ויקבעו קווים מנחים לתוכניות סיוע עתידיות, אם יידרשו.
"משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר להמשיך ולבחון את המנגנון למתן סיוע בארנונה שבסבב ב', כדי לפשט את התהליך ולעקוב אחר מיצוי הזכויות של העסקים הזכאים להנחה בארנונה בסבב זה. בפרט, מומלץ לעקוב אחר מיצוי זכויותיהם של העסקים הקטנים והזעירים ואחר הסיוע הנדרש למלכ"רים ולבחון את איחוד מנגנוני הסיוע לעסקים".
"המל"ל כמעט לא הציג נתונים כלכליים לקבינט"
מבקר המדינה מצביע על היעדר היערכות מתאימה במשרד האוצר ובגופים הקשורים לו למצב של מגיפה. זאת למרות נול שפרסמה רשות חירות לאומית (רח"ל) כשנתיים לפני פרוץ מגיפת הקורונה. הביקורת מופנית לאגף התקציבים באוצר, שלא בחן היבטים כלכליים המייחדים מצב חירום הנובע ממגיפה, ואיתור אזרחים ועסקים שנפגעים ממנה.
הביקורת מופנית גם לאגף החשב הכללי שלא ביצע עבודת מטה, כמו גם לכלכלנית הראשית, שלא דרשה מידע רלוונטי שיסייע בזמן אמת בגיבוש תמונת מצב משקית – מה שהיה עשוי לסייע לה, בין היתר, במתן תחזית על הירידה הצפויה בהכנסות המדינה. גם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא נערכה בהיבטים המקצועיים הייחודיים למגיפות ולהשפעותיהן.
"אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגיפה, באה לידי ביטוי בכך שהתוכניות לסיוע כלכלי לציבור ולעסקים ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי חלקים מהציבור ומענפי המשק שנפגעו יותר מענפים אחרים", קובע המבקר.
לטענת המבקר, הממשלה גיבשה את תוכנית הסיוע המרכזית לאזרחים ולעסקים רק בסוף חודש מרץ 2020, בהיקף של 80 מיליארד שקלים. זאת למרות שארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום כבר בסוף חודש ינואר, וב-11 במרץ הוא כבר הכריז על הקורונה כמגיפה עולמית, ויומיים לאחר מכן הושבתו בארץ הלימודים בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים.
בעניין השימוש שעשתה הממשלה במנגנון "קופסה מחוץ למסגרת התקציב", ציין המבקר כי היקף הקופסאות שנקבע, ביחס לתקציבי השנים 2020 ו-2021, הוא כ-84.8 מיליארד שקלים בשנת 2020 ו-52.3 מיליארד שקלים בשנת 2021. דוח של ארגון OECD, כמו גם דו"ח של בנק ישראל מאפריל 2021, הצביעו על כך שגם אם בשלביו הראשונים של משבר הקורונה גבר הצורך של קבלת החלטות תקציביות בזריזות על השיקולים של בקרות תקציביות הקיימות בשיטות התקצוב המקובלות, אין לאפשר כי הנסיבות החריגות של פריצת משבר הקורונה וההתנהלות התקציבית בעטיין יהפכו לנורמה קבועה, וכי יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות.
המבקר קבע ששיעור הביצוע המצטבר של התוכנית הכלכלית עלה במהלך השנה והגיע עד כדי כ-81.3% בסוף דצמבר 2020. בסך הכל, עמדה ההוצאה המצטברת במהלך השנה על כ-69 מיליארד שקלים מתוך מכסה מצטברת של כ-85 מיליארד שקלים.
המבקר גם התייחס לעניין המענקים החד-פעמיים, ומסר כי במסגרת שתי פעימות באפריל ויולי 2020 ניתנו מענקים חד-פעמיים לכלל האוכלוסייה, בעלות כוללת של כ-8.95 מיליארד שקלים. בפעימה הראשונה המענק ניתן ללא כל מבחן הכנסה, ובפעימה השנייה שולב מבחן הכנסה שלפיו מי שהכנסתו הייתה מעל 649,560 שקלים בשנת 2019 לא היה זכאי למענק. בנוסף, עלה כי לא בוצעה הפקת לקחים סדורה לאחר כל פעימה שחולקה. על תהליך קבלת ההחלטות בקבינט הקורונה ובממשלה, קובע המבקר כי ב-37 מצגות שהוצגו לקבינט ולממשלה על ידי המל"ל מפרוץ המשבר ועד לנובמבר 2020 כמעט לא נכללו נתונים כלכליים.
כאמור, בבחינה של 37 מצגות אשר הוצגו לקבינט הקורונה ולממשלה על ידי המל"ל, בחודשים מרץ - נובמבר 2020, עלה כי המל"ל התמקד בנתונים בריאותיים מבלי להביא ניתוחים כלכליים. המבקר מציין גם שלאור העובדה שלפי אומדני בנק ישראל והכלכלנית הראשית, עלות כל שבוע בסגר הראשון (כנגזרת מהירידה בתוצר) עמדה על כ-5.1 עד 5.4 מיליארד שקל, בסגר השני כ-3.2 עד 4 מיליארד שקל ובסגר השלישי כ-3 עד 3.5 מיליארד שקל.
הרשויות הפיננסיות שמרו על היציבות במשבר
הרגולטורים הפיננסיים במדינת ישראל - בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך - העניקו הקלות וסיוע נרחב להתמודדות המשק עם המשבר, שהתבטאו בהתאמת השירותים הפיננסיים, בהרחבת היצע האשראי למרות צמצום הפעילות הכלכלית, וכן בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית תוך כדי התערבות בשווקים הפיננסיים למניעת כשלי שוק.
משרד מבקר המדינה מציין כי בנק ישראל ורשות שוק ההון פעלו במהירות בפרסום הקלות רגולטוריות והנחיות לציבור לטובת הרחבת היקף הסיוע בעת המשבר, וזאת תוך הקפדה על האיזון הנדרש להבטחת יציבות הגופים המפוקחים. כך קבע מבקר המדינה בדוח שירותים פיננסיים, אשראי ויציבות של גופים פיננסיים במשבר הקורונה. לדעת המבקר, ראוי לבחון החלת חלק מהצעדים בתחום האשראי גם בשגרה.
בד בבד, המבקר מצביע על עלייה במהלך המשבר בהלוואות לדיור בהיקף של כ-21 מיליארדי שקלים ובמגמת ירידה באשראי למשקי בית בהיקף של כ-8 מיליארד שקלים - ללא דיור, הנובעות משינויים ביתרות האשראי שמקורו במערכת הבנקאית. באשראי העסקי חלה מגמה מעורבת, כאשר המערכת הבנקאית הרחיבה את היקף האשראי בכ-11 מיליארד שקלים וחלה ירידה בהיקף האשראי הכולל בכ-9 מיליארד שקלים, בעקבות צמצום האשראי שהעמידו גופים מוסדיים וספקי אשראי אחרים, שאינם נמנים עם התאגידים הבנקאיים, או עם הגופים המוסדיים.
תיק האשראי של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדל בכ-3.9% בתקופה זו במונחים שנתיים. והמבקר ציין כי מדובר בגידול מהותי על רקע צמצום הפעילות הכלכלית בשווקים, הירידה בתוצר, וגידול הסיכון הכרוך בהעמדת אשראי.
בעניין המענקים לעסקים ממליץ המבקר שרשות המיסים תבחן ותנתח את הסיבות העומדות בבסיס השינוי במספר העסקים שנסגרו בעת המשבר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אם הבחינה תעלה כי בעקבות מנגנון המענקים נוצר תמריץ שלילי לבעלי עסקים להמשך הפעלת עסקיהם, אך ורק לצורכי קבלת המענק באופן שאינו עולה עם יעדי המענק לתמיכה בהמשכיות עסקית, מומלץ לטייב את מנגנון מתן המענקים בעתיד כדי להקטין תמריץ שלילי זה. עוד המליץ המבקר, כי להבא הממשלה תבחן את תמהיל ההלוואות והמענקים ותפרסם את המתווה של שניהם, כדי להפחית את אי הוודאות של העסקים ולאפשר להם לתכנן את התזרים.
בעניין ההלוואות, קבע המבקר כי על הממשלה לבחון היטב את רמת הסיכון של העסקים להם היא מעמידה אשראי ולתמחר היטב בתקציב את הסיכון של אי עמידתם בפירעון ההלוואות. עוד ציין המבקר כי היקף ההלוואות שהועמד בישראל גבוה יחסית לזה שהועמד לעסקים במדינות המפותחות. המבקר מציין לטובה גם את העובדה שקרנות האשראי הייעודיות שהוקמו תוקצבו באופן דינמי, לפי ההתפתחויות, שלא כמו במדינות מפותחות אחרות בהן הועמד תקציב גדול מאוד מראש, שלא נוצל במלואו. באופן כללי, קובע המבקר, כי הקמת הקרנות להעמדת האשראי בתקופת המשבר תרמה להפחתת הסיכון של ספקי האשראי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו