"בנק ישראל הוא המארגן והמוציא לפועל של המונופול הבנקאי"

התחרותיות בשוק האשראי הקמעונאי והצרכני רושמת שיפור ניכר, אך הבנקים עדיין מהווים את מקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים קטנים וזעירים ולאנשים פרטיים - כך עולה מדו"ח משותף שפורסם לאחרונה על ידי הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי.

כיום, מספר הגופים הפועלים בשוק האשראי החוץ־בנקאי למשקי הבית מצומצם, וכולל בעיקר את חברות כרטיסי האשראי. חברות הביטוח פועלות בשוק באמצעות מתן הלוואות כנגד כספים הנמצאים אצל חברת הביטוח, כגון קרן השתלמות או פנסיה. בנוסף קיימים גופים בודדים המציעים אשראי למשקי בית שאינו לעולם הרכב.

על פי נתוני איגוד חברות האשראי בישראל, בשנת 2021 יעמוד שוק האשראי החוץ־בנקאי בישראל על 25 מיליארד שקלים, בעוד בשנת 2015 עמד על פחות מ־10 מיליארד שקלים. למרות ההתקדמות המרשימה של השוק החוץ־בנקאי, המערכת הבנקאית מחזיקה במעין מונופול על שוק האשראי.

נכון לסוף 2020, היקף האשראי הכולל למשקי בית עמד על 194 מיליארד שקלים - כשהבנקים חלשו על 88% ממנו. 10% נוספים היו נחלתם של המוסדיים (בעיקר חברות ביטוח ובתי השקעות), והאשראי החוץ־בנקאי נהנה מנתח של 2% בלבד.

בתחום האשראי למשכנתאות, בשווי 417 מיליארד, שליטת הבנקים גדולה אף יותר (95%) כשהחוץ-בנקאים שוב מחזיקים רק ב-2%. באשראי לעסקים גדולים מדובר בפחות מ־1%, ורק באשראי לעסקים קטנים ובינוניים נרשם שיפור קל כש־4% מהאשראי ניתן על ידי גופים שאינם בנקים או מוסדיים.

ערן הורוביץ, מנכ"ל חברת הפינטק "קרדיט 24" המפתחת פלטפורמה טכנולוגית למתן אשראי המבוססת על בינה מלאכותית, מסביר את הצורך בקיומו של אשראי חוץ־בנקאי: "הבנקים כפופים לרגולציה שונה מהגופים החוץ־בנקאיים, ולכן יש מקרים שבהם הבנק לא יכול או לא מעוניין להציע פתרון אשראי לאדם או לחברה, אם לצמיתות ואם לנקודת זמן מסוימת", מסביר הורוביץ.

לדבריו, "הגמישות של הגופים החוץ־בנקאיים, ובחלק מהמקרים הריבית שבהן החברות פועלות, מאפשרות להציע אשראי ברמת סיכון גבוהה יותר, אך יש גופים חוץ־בנקאיים שיאפשרו ללקוח לקבל הלוואה בריבית בנקאית. בנוסף, לגופים אלה יש אפשרות להעמיד אשראי מהיר".

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי החוץ-בנקאיות ומייסד ומנכ"ל קבוצת פנינסולה (חלוצת אשראי החוץ־בנקאי בישראל, שהוקמה ב-2004), מנתח את הסיבות לפריחת האשראי החוץ־בנקאי: "התחום היה לאורך שנים רבות מונופול של הבנקים שעבדו קשה מאוד למנוע תחרות. עם הזמן, פוליטיקאים וכלכלנים התחילו ללחוץ להציב תחרות לבנקים, ובשנים האחרונות חוקקו חוקים מאזנים".

מה הייתה תכלית החקיקה?
אבני: "השוק לא היה מפוקח, שלא לומר פרוץ. אדם רצה לקחת הלוואה שלא מהבנק, אבל לא יכול היה לדעת אם מי שמציע לו עסקה זו חברה לגיטימית שאפשר לסמוך עליה או גורם מפוקפק. אז הוחלט להסדיר את הענף. בשלוש השנים האחרונות חולקו רישיונות על ידי אגף שוק ההון באוצר. היום צרכן יודע שמה שמציעים לו זה מה שיקבל".

לדברי אבני והורביץ, הצעדים הרגולטוריים שנעשו עד כה חיוביים, אך בהחלט לא מספיקים. "הגופים החוץ־בנקאיים עדיין מופלים לרעה לעומת הבנקים, לא מעט בגלל בנק ישראל. בשביל שנוכל לתת אשראי, אנחנו צריכים כסף, אבל אנחנו לא יכולים לגייס אג"ח ואשראי כמו הבנקים, בגלל עיוותים היסטוריים".

מהם העיוותים?
"בעבר אם העמדת אשראי וגייסת אגרות חוב בבורסה - נחשבת בהכרח לבנק, ואז נדרשת לרישיון מבנק ישראל. זה מכניס אותך למסלול רגולציה בלתי אפשרי בשביל גופים קטנים. לפני שהתחיל כל טירוף הבחירות עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שאמורה לייצר שוויון מוחלט בינינו לבין הבנקים בגיוס כסף. זה לא בחוק ההסדרים כעת, אבל כן בשיח של משרדי האוצר והמשפטים. אני מקווה שהחוק יעבור בקרוב".

ומדוע בנק ישראל לא מסייע לכם?
"בנק ישראל לאורך השנים הוא המארגן והמוציא לפועל של המונופול הבנקאי. הוא מאפשר ואף דוחף לכך שהבנקים יציעו תנאים כמעט זהים, מעין קרטל חוקי. הם יגידו שהם שומרים על יציבות הבנקים, אבל מה עם התחרות? זה קצת נזנח".

ויש גם את סוגיית השקיפות והשיתופיות: היתרון המובנה של הבנקים על פני החוץ-בנקאיים, בכך שהם אוחזים במידע רב על הלקוח מתוקף מעמדם המונופוליסטי עד לאחרונה. כך הם יכולים להעריך את רמת הסיכון בצורה מושכלת יותר ולהגיש הצעות מדויקות יותר.

הממשלה ובנק ישראל מקדמים את "הבנקאות הפתוחה" כדי לחייב את הבנקים לשתף את המידע שברשותם גם עם מתחריהם - אך בשלב זה רק עם בנקים קטנים או חברות אשראי - ולא עם גופים חוץ-בנקאיים.

אבני: "בנק ישראל אומר שאנחנו לא מספיק בשלים, אבל מונע מאיתנו לגדול. בינתיים, הבנקים וכרטיסי האשראי פותחים עלינו פער".

מבנק ישראל נמסר: ״גוף שמעוניין לגייס כסף באמצעות פיקדונות מהציבור מוזמן להגיש בקשת רישוי לפיקוח על הבנקים ונקדם זאת בברכה. בנק ישראל שם דגש על קידום התחרות בין הגופים החוץ־בנקאיים לבנקים, והקים מאגר נתוני אשראי, שחברים בו גופי אשראי חוץ־בנקאיים. הבנק פועל כדי לקדם את הבנקאות הפתוחה, ומקדם מערכת פיננסית פתוחה״.