הפוך על הפוך: יותר עובדים התפטרו - דווקא בתקופת הקורונה

האם בשעת משבר כלכלי, אנשים רבים יותר ינקטו צעד יזום ויתפטרו מרצונם? לפי נתונים שמפרסם שירות התעסוקה, יותר אנשים אכן התפטרו ממקומות עבודתם דווקא בתקופת הקורונה, על אף המצב הכלכלי.

מגמה זאת, אשר החלה עוד לפני כן במצב שבו שוק העבודה הישראלי הגיע למצב אידיאלי עם מספר משרות פנויות גבוה, כלל במהלך המשבר גם קבוצות רבות יותר של בעלי שכר נמוך שהתפטרו מרצונם ממקומות עבודתם.

העבודה של שירות התעסוקה מתחקה אחרי הסיבות לכך שאנשים מתפטרים ממקומות עבודתם לא רק בעת צמיחה כלכלית, או בתגובה לצמיחה כלכלית, אלא דווקא במשברים. בשירות התעסוקה טוענים שלא מדובר בתופעה חדשה, אך בהחלט בתופעה שהואצה בעקבות הקורונה. בסופו של דבר, התהליך הזה הוביל למצב שלפיו נרשם שיעור גבוה של דורשי עבודה, לצד שיעור גבוה של משרות פנויות.

נתונים דומים באמריקה

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור המשרות הפנויות גדל בהתמדה בחודשים האחרונים ובחודש יוני הגיע ל-3.2% מכוח העבודה - השיעור הגבוה ביותר מאז הלשכה החלה לערוך את הסקר. במקביל, שיעור דורשי העבודה בשירות התעסוקה, כולל עובדים בחל"ת, מפוטרים ובעלי הבטחת הכנסה, ביחס לכוח העבודה בחודש יוני, עמד על 6.9% - עדיין גבוה בצורה ניכרת לעומת משברים קודמים.

ייתכן כי נתונים אלו מצביעים על תופעה ייחודית גם בישראל: שיעור המשרות הפנויות הגיע לנקודת שיא דווקא כאשר שיעור דורשי העבודה גבוה במיוחד, טוענים בשירות התעסוקה בישראל.

בדומה לישראל, גם נתוני שוק העבודה האמריקני מצביעים על תופעה דומה. מספר המתפטרים מרצון ממקום עבודתם הגיע בתקופת הקורונה לשיא, כאשר בחודש יוני עמד מספר המתפטרים על כמעט 3.9 מיליון, המהווים 2.7% מכוח העבודה האמריקני, קרוב לשיא שנקבע באפריל, אז הוא עמד על כמעט 4 מיליון עובדים.

תופעה זו מתרחשת בזמן שעסקים מתאמצים למלא משרות פנויות, תוך שהם מציעים עליות שכר ותנאים משופרים לצורך גיוס עובדים. אך למרות זאת, העסקים מתקשים להדביק את הביקוש הגואה לעובדים. הגידול במספר המתפטרים מסמל "שוק של עובדים".

כלומר, הביקוש העודף לעובדים והעליות הרוחביות בשכר ובעיקר בענפי הפנאי - מגמה המשמרת סביבת אינפלציה גבוהה יחסית - מתמרצים עובדים לעזוב את מקום עבודתם כדי להשיג הזדמנויות טובות יותר. העובדה ששיעור האבטלה בארה"ב גבוה ועומד על 5.4%, או 8% אם לוקחים בחשבון גם את אלה שהתייאשו מלחפש עבודה, עוררה דיון על הפרדוקס הזה.

הנתונים שמפרסם שירות התעסוקה מצביעים על הדמיון בין השוק הישראלי לאמריקני בעניין זה, ומצביעים גם על העובדה שלמעשה תופעת ההתפטרות מרצון החלה עוד לפני הקורונה, וכאמור, התעצמה עם פרוץ המגיפה.

מגמה שונה וייחודית

בדרך כלל, עלייה במספר המתפטרים מעידה על שוק עבודה הדוק, המתאפיין בתעסוקה מלאה ובאבטלה מינימלית. אך המגמה הזו של השוק האמריקני והשוק הישראלי שונה וייחודית לארה"ב ולישראל, שלא כמו מרבית מדינות ה-OECD, כך טוענים בשירות התעסוקה.

תמיכה במובטלים

הדמיון בין ישראל לארה"ב בתופעה זו מוסבר בעיקרו בכך שבשתי המדינות בחרו במודלים של תמיכה במובטלים, במקום בעידוד לשימור עובדים, כפי שנהגו בגרמניה ובמדינות נוספות באיחוד.

בארה"ב אף הרחיקו לכת יותר מכך כשהגדילו את קצבאות האבטלה, כך שלפי מחקר שמצטטים בעבודה של שירות התעסוקה, 76% מהזכאים קיבלו קצבה גדולה יותר מהשכר שקיבלו לפני שפרצה מגיפת הקורונה בעולם.