"מבנה יעיל יותר": באוצר ייבחנו מחדש את מערך הפיקוח הפיננסי

סוף השבוע האחרון משרד האוצר כבר הטיל את הפצצה: בחינת מבנה גופי הפיקוח הפיננסי בישראל.

שר האוצר אביגדור ליברמן התכוון להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרדו לצורך העניין, כדי שזו תגבש מבנה קומפקטי יותר – מרוכז ויעיל. אתמול יצאו האוצר ובנק ישראל בהודעה משותפת על ועדה כזו שתקום להם במשותף. כיום רק מביני עניין יודעים להצביע על הגוף הרלוונטי האחראי על פיקוח פיננסי בעניין מסוים. האפשרויות רבות: בבנק ישראל יש את גוף המפקח על הבנקים, אך יש גם פיקוח על מערכות תשלומים ויש ממונה מיוחד על שיתוף בנתוני אשראי – 3 גופים.

מלבדם יש את רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ויש גם את רשות ניירות ערך. במקרים של ניגודי אינטרסים מעורכת גם רשות התחרות (לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים).

המבנה הזה עוצב לאחרונה לפני 5 שנים, אז הוגדרו סמכויות לכל גוף והוקמה רשות שוק ההון. כעת אומרים באוצר, כי החידושים בתחום והצורך בהגברת התחרות וצמצום הרגולציה מעלים את הצורך בבחינה מחדש של המבנה הרגולטורי.

"במטרה לשפר את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל ולהגביר את התחרות בשווקים הפיננסיים, סוכם במסגרת חוק ההסדרים, כי תוקם ועדה ציבורית לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל. הוועדה תגיש את המלצותיה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בתוך 300 יום".

קידום רגולציה יעילה

בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב וסגנו יהיה המשנה לנגיד בנק ישראל. בוועדה יהיו חברים הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) וראש האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל. שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ימנה שלושה נציגים נוספים מטעם הציבור.
במסגרת עבודתה תגבש הוועדה המלצות בעניין מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי ותמליץ על תיקוני חקיקה ליישום מבנה זה.

לשם כך, הוועדה תבחן בראייה כוללת את מבנה רשויות הפיקוח הפיננסי בישראל ואת חלוקת הסמכויות בין המפקחים הפיננסיים, תמפה ותנתח את היתרונות והמגרעות במבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל ותערוך השוואה בינלאומית של מבני פיקוח פיננסי הנהוגים בעולם.

לצורך גיבוש המלצותיה תזמן הוועדה, בין היתר, את המפקחים הפיננסיים, וכן את הממונה על התחרות וראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, להציג בפניה את עמדתם.

בין השיקולים של הוועדה: שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, קידום התחרות במערכת, שמירה מיטבית על עניינם של הלקוחות, עידוד חדשנות ופיתוח שירותים ומוצרים פיננסיים, איזון בין מטרות הפיקוח הפיננסי, קידום רגולציה יעילה ועקבית, מניעת ארביטראז' רגולטורי, הפחתת הנטל הרגולטורי ויישום משטר אפקטיבי באיסור הלבנת הון ומימון טרור.