פוטנציאל היצוא מישראל למרוקו עומד על כרבע מיליארד דולר בשנה. כך לפי הערכה משותפת של המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומכון היצוא.
בסקירה שערכו שני הגופים והגיעה לידי "ישראל היום" צוין כי חידוש היחסים והעניין הגובר בארצות המזרח התיכון בכלל, ובמרוקו בפרט, מספקים הזדמנות להכיר וללמוד את מדינת הסהרה גם בהיבט הכלכלי. זאת לצד הרחבת קשרי התרבות שנשמרו לאורך השנים כמו גם בתחומים נוספים.
הסקירה, שמתפרסת על פני 70 עמודים, כוללת שבעה פרקים בנושאי הזדמנויות ואתגרים לשיתופי פעולה כלכליים ועסקיים, פרויקטים לאומיים שעומדים לצאת לפועל ועוד.
רק 30 אלף תיירים
בשל היעדר תשתית מדינית, הסחר בין ישראל ומרוקו מזערי כיום ומסתכם בעשרות מיליוני דולרים בשנה בלבד. מספר התיירים הישראלים שמבקרים בה נע בין 30 אלף ל־45 אלף בשנה.
פוטנציאל היצוא למרוקו מתמקד בעיקר בתחומי התשומות לחקלאות, הטיפול במים, דיגיטציה ותעשיות חכמות, סייבר, ביטחון, מערכות בריאות דיגיטליות ומערכות ערים חכמות. עוד נכתב בסקירה כי קשרי העמים שנשמרו גם לאורך שנות הקיפאון המדיני מאפשרים כיום שילוב נדיר בין אינטרסים כלכליים ועסקיים וקשרי תרבות עמוקים.
יתרון נוסף שפותחת אפשרות המסחר עם מרוקו הוא כניסתה בתחילת השנה להסכם סחר חופשי עם יבשת אפריקה. כך ניתן יהיה להשתמש במרוקו כשער לאפריקה בכלל.
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג': "הגברת שיתופי הפעולה של מדינת ישראל במרחב היא יעד אסטרטגי ראשון במעלה".
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, הוסיף כי הוא בטוח ש"שיתוף פעולה עסקי־כלכלי עם מרוקו יביא לתוצאות משמעותיות לשני הצדדים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו