התוכנית של ליברמן - בלי התנגשות עם ההסתדרות

משרד האוצר הציג בפני ראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לתוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021.  לפי האוצר, התוכנית נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; וכן יצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי ובמגזר הממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. התוכנית טעונה את אישור ממשלה.

התוכנית לא כוללת כל התייחסות לשינוי ביחסי הכוחות בין איגודי העובדים למדינה, בדגש על המגזר הציבורי - זאת גם אחרי דו"ח נוקב של ה־OECD בסוגיה ספציפית זו.

כפי שפורסם, הארגון הבינלאומי ממליץ לבצע בישראל רפורמת עומק מקיפה של החלשת כוח המיקוח של ארגוני העובדים והוועדים, לרבות הגנה על שירותים חיוניים מפני שביתות, הרחבת השימוש בחוזים אישיים ומציאת אלטרנטיבות לבית הדין לעבודה לצורך יישוב סכסוכים. בארגון ממליצים גם על מעבר למודל של תמריצים וקידום מבוססי הישגים, במקום ותק. כל אלו, כאמור, לא חלק מהתוכנית.

הפחתת יוקר המחיה

לצד זאת, התוכנית של האוצר כוללת שורת פעולות שעל פניו נשמעות מועילות למשק, אם אכן ייושמו. כך, למשל, הפחתת יוקר המחיה, בדמות חשיפת המשק ליבוא ורפורמה בתקינה, כך שמוצר שעומד ברגולציה האירופית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל, ללא צורך בבדיקות נוספות.

בתחום הבנקאות, מתוכננת הגברת השקיפות עם "בנקאות פתוחה" שתאפשר ללקוחות לבצע השוואות בין הבנקים השונים ("ZAP בנקאי"), כמו גם קידום כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק. באוצר ממליצים גם לאמץ את דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות, לשילוב מוגבר של גברים חרדים ונשים ערביות, כמו גם שיפור מערכי ההכשרה.

בתחום הנדל"ן, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות - צעד שלטענת האוצר יוסיף "אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש". עוד מוצע לקדם רישוי עצמי בבינוי, כך אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בנייה במקום הוועדה המקומית - מהלך שצפוי לחסוך זמן רב ובהתאם עלויות.

בכל הקשור לצה"ל, מבקש ליברמן כי שכר החיילים בסדיר צריך לגדול משמעותית.

בתחום הרגולציה, הפתרון של האוצר להפחתת רגולציה הוא דווקא הקמת גוף ציבורי חדש - "רשות לטיוב רגולציה", שלפי ההצעה תהיה "בעלת סמכות לבקר את זרם הרגולציה החדש ולהשהות רגולציה חדשה עד לאישורה בוועדת שרים לרגולציה". לפי ההצעה, יישקלו שיקולי תחרות ברגולציה, ורגולציות חדשות לא ייכנסו לתוקף. בתחום רישוי העסקים, מוצע ליישם מהלכי רישוי עצמי ולהפקיע מנציב הכבאות את המונופול על תקנות כיבוי אש, המעמיסות מיליארדי שקלים שלא לצורך על הציבור.

רגולציה סביבתית - איחוד כלל היתרי המשרד להגנת הסביבה להיתר אחד שיינתן למשך 10 שנים ללא שינויים למעט חריגים; חובת שקילת שיקולים כלכליים על ידי המשרד והתאמת הרגולציה לסטנדרט הבינלאומי; ויצירת מנגנון השגה על תנאים בהיתר, וכן מנגנון השגה במקרה של היתרים לתשתיות לאומיות.

עוד מוצע לחולל שינויים במערכת המשפט, לרבות הקלטות דיונים, לקדם יצוא קנביס רפואי, דיגיטציה ממשלתית והסרת חסמים באנרגיה ירוקה, תחבורה חשמלית וציבורית. בתחום התחבורה הציבורית, האוצר מציע להפחית מגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים בדגש על מעסיקים ורשויות מקומיות - אך לא ברור אם מדובר במתן אפשרות להפעלת "אובר", כתחליף למוניות. נוסף על כך, מוצע לתת אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו בעלות של 150 מיליארד שקלים.

בתחום ההיי־טק, מוצע לקדם תוכנית לאומית בדמות אשרור תוכנית ה־AI הלאומית - האינטליגנציה המלאכותית, פישוט והסרת חסמים ביורוקרטיים לעידוד מיזוגים ורכישות, הגדלת האפשרות של חברות היי־טק להרחבת בסיס הפעילות בישראל, השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי ואישור תוכנית להגברת העברת ידע מהאקדמיה ועד לתעשייה.