כלכלת ישראל מידרדרת במדד התחרותיות של המכון השוויצרי IMD לשנת 2021. מדובר בירידה של מקום אחד למקום ה-27 ביחס לעוד 63 מדינות מפותחות בעולם.
את ישראל מייצג בדירוג איגוד לשכות המסחר, שם הסבירו שהנתונים נאספו מרחבי העולם במהלך 2020 ועובדו במארס השנה.
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם, שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי בוחן את ביצועי המדינות לפי ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
סעיפי הדירוג הנמוכים של ישראל מתבטאים במקום 52 בלבד בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה - ירידה של ארבעה שלבים מהשנה שעברה; באנרגיה מתחדשת המצב חמור אף יותר - מיקום 56 לעומת 55 בשנה שלפניה; 54 בדירוג יוקר המחיה ומקום 60 בסעיף יצוא סחורות כאחוז מהתוצר. בקטגוריית מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-59, ללא שינוי.
החולשה: יוקר המחיה
האתגר המיידי של הממשלה, כפי שמצטייר מהדירוג הזה, הוא יוקר המחיה, שבו מבוססת ישראל בתחתית הרשימה. זאת כותרת שהיא, בין היתר, תולדה של חוקי העבודה הדרקוניים שדרדרו את ישראל בשנה האחרונה למקום ה-27, ושל מחירי הדלק הגבוהים מאוד בארץ ביחס למדינות הייחוס, שאף הם תולדה של מדיניות ממשלתית.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, סבור שהנתונים הגרועים הם "תוצאה של אי ביצוע. מבחנה של ממשלת השינוי החדשה יהיה לא בגיבוש מדיניות אלא במבחן הביצוע - כולנו יודעים מה צריך לעשות; מה שחסר הוא נחישות לבצע את מה שצריך".
ונצואלה בתחתית
מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני המדד, משתמע שהחוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף יצוא שירותי היי-טק, בדומה לאשתקד. ישראל גם שומרת על מקומה במקום הראשון בסעיף השקעה במו"פ כשיעור מהתוצר, ובמקום השלישי בסעיף הוצאה ציבורית על חינוך (כשיעור מהתוצר). בסעיף המודד את אבטחת הסייבר, ישראל שנייה, אבל בדירוג עיכוב עשיית עסקים כתוצאה מחוקי עבודה צנחה ישראל ממקום 19 למקום 27.
בראש הדירוג העולמי מככבות שווייץ (עלייה של שני מקומות) ואחריה שבדיה (עלייה של ארבעה מקומות), דנמרק, הולנד, סינגפור ונורבגיה. בתחתית הדירוג מדשדשות קרואטיה, מונגוליה, בוטסואנה (רפובליקה בדרום יבשת אפריקה המשתתפת לראשונה במדד), דרום אפריקה, ארגנטינה ואחרונה - ונצואלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו