כניסתה של ענקית הפינטק הבריטית רבולוט (Revolut) לשוק הישראלי עשויה להיות רק הסנונית הראשונה במהפכה שמתכנן משרד האוצר במערכת הבנקאית.
לאחר אישור פעילות שקיבל הבנק, מתברר כי גופים פיננסיים נוספים, ישראליים ובינלאומיים, מנהלים מגעים לקראת כניסה אפשרית לשוק המקומי. באוצר מעריכים כי הגברת התחרות עשויה לחסוך לציבור לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה בהוצאות ריבית בלבד.
מאחורי הרפורמה עומדת מטרה פשוטה: לאפשר לציבור לקבל ריבית גבוהה יותר על החסכונות שלו ולשלם פחות על הלוואות. כיום, מאות מיליארדי שקלים של הציבור הישראלי מוחזקים בחשבונות עובר ושב שאינם נושאים ריבית, או בפיקדונות המניבים תשואה נמוכה יחסית. מבחינת הבנקים מדובר במקור מימון זול, בעוד הלקוחות אינם נהנים בהכרח מהתשואה שניתן לקבל על כספם.
כניסתם של בנקים חדשים אמורה לשנות את המשוואה. המתחרים החדשים יידרשו למשוך לקוחות באמצעות הצעות אטרקטיביות, ובהן ריביות גבוהות יותר על פיקדונות, תנאים משופרים בחשבונות העו"ש והוזלת האשראי. התוצאה הרצויה מבחינת האוצר היא שגם הבנקים הוותיקים ייאלצו לשפר את התנאים שהם מציעים ללקוחותיהם כדי למנוע את נטישתם.
אחד הנתונים המרכזיים שעליהם מתבססת הרפורמה נוגע לפערי עלויות המימון. לפי נתוני האוצר, בשנת 2024 מקורות המימון של חברות האשראי החוץ־בנקאי היו יקרים בכ-2% מאלה של הבנקים. הפער הזה מעניק לבנקים יתרון משמעותי בתמחור הלוואות.
כאשר גוף פיננסי חוץ־בנקאי מקבל רישיון בנקאי ויכול לגייס פיקדונות מהציבור, הוא עשוי להוזיל את עלויות המימון שלו ולהציע אשראי בתנאים תחרותיים יותר. עם זאת, החיסכון אינו מתגלגל בהכרח במלואו ללקוחות, והיקפו תלוי במבנה הפעילות ובמידת התחרות בפועל.
השפעת הרפורמה עשויה להגיע הרבה מעבר לחשבונות הבנק של משקי הבית. עסקים קטנים ובינוניים, ובהם חנויות, בתי קפה ויבואנים, מתמודדים עם עלויות אשראי גבוהות שמכבידות על פעילותם. הוזלת ההלוואות ושירותי המרת המטבע עשויה להפחית את הוצאותיהם, לשפר את רווחיותם ולאפשר להם להציע מחירים תחרותיים יותר לצרכנים.
נדבך נוסף ברפורמה הוא פתיחת האפשרות לגופים מוסדיים להקים בנקים, בכפוף למגבלות רגולטוריות שנועדו למנוע ניגודי עניינים. גופים אלה מגיעים עם יתרונות משמעותיים: הון, ניסיון בניהול כספים ובמתן אשראי, ותשתית לקוחות קיימת. באוצר מקווים כי יכולות אלה יאפשרו להם להתחרות לאורך זמן בבנקים הגדולים.
לצד התחרות על הריבית, כניסת שחקנים טכנולוגיים בינלאומיים דוגמת רבולוט צפויה להגביר גם את התחרות על איכות השירות. פתיחת חשבונות דיגיטלית, העברות כספים, המרות מטבע ותהליכים מהירים יותר עשויים להציב רף חדש בפני המערכת הבנקאית המקומית.
עם זאת, המבחן המרכזי של הרפורמה יהיה ביכולת לתרגם את כניסת המתחרים לחיסכון ממשי לציבור. ההערכה כאמור, לחיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה מבוססת על תרחיש של התקרבות רמת התחרות בישראל לזו הנהוגה במדינות אחרות.
אם התחרות אכן תתרחב, המרוויחים עשויים להיות לא רק הלקוחות שיעברו לבנקים החדשים, אלא גם מיליוני ישראלים שיישארו בבנקים הוותיקים וייהנו מתנאים משופרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
