"חוסר היציבות של ממשלה צרה מכל כיוון - יפגע בכלכלה"

הבחירות שהתקיימו השבוע הסתיימו, כידוע לכולנו, ללא הכרעה חד־משמעית, והותירו את המערכת הפוליטית בפני אתגר הקמת הממשלה הבאה. אלא שנוסף על המאבקים הפוליטיים, עולה השאלה כיצד המצב ישפיע על הכלכלה? שאלנו אנשי עסקים ותעשייה כיצד הם מעריכים את השלכותיו על המשק הישראלי.

לדברי צורי דבוש, יו"ר קבוצת קליל: "כל תרחיש של ממשלה צרה יקשה מאוד את הכלכלה ויקטין את הצמיחה. אי־הוודאות וחוסר היציבות של ממשלה צרה - לא משנה מאיזה כיוון - יפגעו בכלכלה. תהליכים כלכליים הם לא תהליכים מהירים, הם אורכים זמן. כשאני צריך לקבל החלטה אם להרחיב מפעל, להשקיע בקו ייצור או לרכוש חברה, אני תמיד מחפש ודאות.

"לכן אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לשאוף לממשלת אחדות אמיתית, שוויונית ורחבה, שתאפשר להתמודד עם כל הבעיות הגדולות שעומדות בפנינו. יש לנו החלטות משמעותיות לקבל בנושאי מערכת המשפט, חוק הגיוס, הזירות המלחמתיות והזירה הבינלאומית, וגם בכל הנוגע להשקעות בתעשייה ובבינה מלאכותית.

"כל ההחלטות האלה צריכות להתקבל בממשלה רחבה ויציבה, כדי שיהיה ברור שהן מקובלות על רוב העם וכך יוכלו להחזיק מעמד לאורך זמן. בעולם משקיעים הון ומשאבים בתעשייה ובבינה מלאכותית, ולישראל יש יכולות וידע יוצאי דופן. חבל שהם ילכו לאיבוד בגלל פוליטיקה שלא יודעת להרים את הראש ולהסתכל על עתיד המדינה".

צבי נטע, יו"ר ובעלים של קבוצת מכשירי תנועה, מעריך כי לתוצאות הבחירות לא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה. לדבריו: "גם אם הממשלה הבאה תהיה דומה לממשלה הנוכחית, במובן הכלכלי זה טוב שתהיה המשכיות ושלא ישנו דברים בתחום. חלק מהכלכלה הישראלית, בעיקר היצוא שמבוסס על הייטק ועל טכנולוגיה, וגם היצוא הביטחוני, ימשיכו להתקיים ללא קשר לזהות הממשלה. גם הביקוש והצמיחה בכלכלה הישראלית נובעים מגידול האוכלוסייה ומעלייה ברמת החיים. הממשלות עד היום לא הפריעו לעלייה ברמת החיים, ולכן גם המסחר הפנימי ימשיך להתקיים.

"מה שכנראה ימשיך להיפגע הוא ענף התיירות ותחומים נוספים שתלויים בסכנת המלחמה, אבל הסיכון הביטחוני תלוי באויבים שלנו, ולא בממשלה".

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, מדגיש את הצורך בהגדלת התוצר הלאומי, בהסרת חסמים ביורוקרטיים ובעידוד הצמיחה: "מדינת ישראל עדיין עוברת טלטלה כלכלית בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, בעיקר לנוכח המצב המדיני, שבו מדינות רבות באירופה הודיעו על חרם כלכלי ועל צמצום גדול בשיתופי הפעולה הכלכליים עם מדינת ישראל.

"ענף הבנייה הוא הקטר הכלכלי של המשק, וסביבו מונעים חלק גדול מהתוצרים. המדינה חייבת לפעול להבאת עובדים זרים כדי להתניע את הענף כמו בתקופה שלפני 7 באוקטובר. העובדים הזרים שיגיעו לישראל באמצעות התאגידים במסלול הפרטי יסייעו להביא ל־90-70 אלף התחלות בנייה בשנה".

דביר אינדיג, מנכ"ל חברת בריקסטון, קורא לממשלה הבאה להחזיר למשק את היציבות ולסייע לעסקים הקטנים והבינוניים. לדבריו: "אחרי הבחירות הממשלה צריכה להחזיר למשק יציבות, ודאות ואמון. בעלי עסקים קטנים ובינוניים צריכים לדעת מהם כללי המשחק כדי להשקיע, לגייס עובדים ולהתרחב.

"בעיניי סדר העדיפויות ברור: תקציב אחראי, הפחתת ביורוקרטיה, השקעה בתשתיות ועידוד יזמות וחדשנות. כבעל עסק שמגויס מילואים בתעסוקה מבצעית כרגע, אני אומר שחייבים לתת מענה אמיתי וייחודי לעסקים של משרתי המילואים שנושאים בנטל כבר מאז תחילת המלחמה".