האם מטבעות דיגיטליים יוכלו להציל את כלכלת ישראל במקרה של סנקציות בינלאומיות? על רקע דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר האפשרות להסתייע בקריפטו כדי להתמודד עם מגבלות כלכליות, מתברר כי המציאות מורכבת בהרבה.
"אף שהטכנולוגיה מאפשרת העברת כספים ללא שימוש במערכת הבנקאית המסורתית, היא אינה מספקת חסינות מפני סנקציות. בתרחיש קיצוני, ישראל עלולה למצוא את עצמה מנותקת ממערכת התשלומים העולמית, עם השלכות הרסניות על המשק" אומר ל"היום" אילן שטרק מנכ"ל הוריזון מקבוצת אלטשולר שחם.
"הבלוקצ’יין בסופו של דבר לא יגן מסנקציות, מסביר שטרק. לדבריו, הבעיה אינה טכנולוגית אלא משפטית ופיננסית. גם כאשר ניתן להעביר ביטקוין בין ארנקים דיגיטליים, הצד המקבל יסרב לעסקה אם יתברר שמקור הכסף במדינה הנתונה לסנקציות.
"בניגוד לתפיסה הרווחת, הבלוקצ’יין דווקא מאפשר מעקב אחר העברות כספים. כל עסקה מתועדת ברשת, וניתן להתחקות אחר מסלול המטבעות. גופים פיננסיים יכולים לזהות כספים שמקורם בכתובות החשודות בקשר לגורמים הנתונים לסנקציות ולסרב לקבלם".
שטרק מוסיף כי במרכז המערכת עומד גם המשרד האמריקאי לפיקוח על נכסים זרים, OFAC, האחראי לאכיפת סנקציות כלכליות. "גורמים הנכללים ברשימות הסנקציות עלולים להיחסם מפעילות מול מוסדות פיננסיים המצייתים לרגולציה האמריקאית".
איראן מצליחה, אבל המחיר כבד
איראן ורוסיה ממחישות כיצד מדינות הנתונות לסנקציות מנסות להמשיך בפעילות כלכלית באמצעות ערוצים חלופיים, לרבות מטבעות דיגיטליים. אלא שלדברי שטרק, עסקאות כאלה מתבצעות בעיקר מול צדדים המוכנים לשאת בסיכונים המשפטיים והפיננסיים.
שטרק מספר על סוכנות נסיעות העוסקת בתיירות רפואית לישראל, שביקשה לאפשר לתיירים מרוסיה לשלם בביטקוין בשל קשיים בהעברות דולריות. "איך ששמענו את זה, סירבנו לעסקה".
לדבריו, הפגיעה בישראל עלולה להיות חמורה במיוחד בשל תלותה בסחר בינלאומי. ענף ההייטק, האחראי לכ-58% מהיצוא הישראלי, עלול להתקשות לקבל תשלומים מלקוחות זרים ולהעביר כספים לעובדים ולספקים. גם פעילותן של חברות בינלאומיות כמו אינטל ואנבידיה בישראל עלולה להיפגע.
השלכות נוספות צפויות בתחום החיסכון הפנסיוני, כאשר חלק משמעותי מכספי הפנסיה מושקע בחו"ל. הגבלות על העברות בינלאומיות עלולות לפגוע ביכולת לבצע השקעות ולנהל נכסים מעבר לים. "גם יבוא דלק סילוני, תרופות וחומרי גלם עלול להיפגע, לצד תשלומים יומיומיים באתרי מסחר בינלאומיים".
שטרק מזהיר כי אפילו מטבעות יציבים אינם חסינים: "מנפיקים יכולים להקפיא כתובות החשודות בקשר לגורמים הנתונים לסנקציות. גם רשויות האכיפה בארה”ב ובישראל פעלו נגד ארנקים דיגיטליים הקשורים לאיראן".
"המסקנה" אומר שטרק "היא שהקריפטו עשוי להוזיל ולייעל העברות כספים, אך אינו מסוגל להבטיח פעילות כלכלית חופשית תחת סנקציות נרחבות. בניגוד לרוסיה, הנשענת על משאבי אנרגיה עצומים, ישראל תלויה ביבוא, ביצוא ובגישה לשווקים הבינלאומיים. ניתוק מהם יהיה הרסני לכלכלה כולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
