מהפכת הבינה המלאכותית עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש המשמעותיים של ענף תשתיות התקשורת בשנים הקרובות. לצד ההשקעות הגדולות בשבבים, בחוות שרתים ובמרכזי נתונים, התרחבות השימוש ב-AI מגדילה את הצורך ברשתות תקשורת מהירות, אמינות ומאובטחות. עבור חברות התקשורת מדובר בהזדמנות כלכלית, אך גם באתגר השקעות: לתמוך בגידול בתעבורת המידע, להרחיב קיבולת ולהבטיח רציפות תפקודית.
נתונים חדשים של בזק ממחישים את עוצמת המגמה. פעילות הבינה המלאכותית ברשת החברה בקרב לקוחות פרטיים זינקה פי שלושה בשלושת החודשים האחרונים בלבד. לדברי החברה, קצב הגידול משקף צמיחה שנתית של אלפי אחוזים, על רקע השימוש המתרחב בצ’אטבוטים, בכלי למידה ובעוזרים אישיים מבוססי AI.
הנתונים מצביעים על שינוי שעשוי להשפיע על כלכלת הענף. ככל שיישומי בינה מלאכותית הופכים לחלק משגרת העבודה והצריכה, כך עולה חשיבותה של תשתית התקשורת כמרכיב בשרשרת הערך הטכנולוגית. המשמעות היא שהערך הכלכלי של מהפכת ה-AI אינו מוגבל לחברות המפתחות מודלים ומעבדים, אלא עשוי לחלחל גם לחברות המספקות את התשתית הפיזית להפעלתם.
על רקע זה חשפה בזק ארבע מנהרות תקשורת תת-קרקעיות בתל אביב, באורך כולל של כעשרה קילומטרים ובעומק של כ-15 מטרים. המנהרות, הבנויות מבטון, מחברות בין אזורי שירות מרכזיים ומיועדות להבטיח הגנה ורציפות פעילות. במנהרה הארוכה ביותר שמונה נקודות גישה מאובטחות, המנוטרות מסביב לשעון.
מבחינה כלכלית, חשיבותן של תשתיות אלה אינה מסתכמת בהעברת נתונים. ככל שהמשק הופך לדיגיטלי יותר, כך גדלה העלות הפוטנציאלית של שיבושי תקשורת עבור עסקים, ארגונים ושירותים חיוניים. תשתית שרידה הופכת לפיכך לא רק לצורך טכנולוגי, אלא גם למרכיב בחוסן הכלכלי וביכולת לשמור על רציפות עסקית.
מנכ"ל בזק, ניר דוד, אמר: "התשתית החשובה ביותר היא לא תמיד זו שרואים. כולם מדברים על ה-AI שנמצא בענן והיום הראינו מה נמצא מתחת לענן".
עבור ישראל, המבקשת לשמר את מעמדה כמעצמת טכנולוגיה, מדובר גם בשאלה של תחרותיות. חברות טכנולוגיה, מרכזי נתונים ושחקניות בינלאומיות דוגמת אנבידיה זקוקים למערכות תקשורת מתקדמות המחברות בין מרכזי המחשוב למשתמשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
