"מחצית מהישראלים יאבדו גישה לפנסיה": ההלם אחרי הצהרת הקריפטו של נתניהו

הראיון הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (שישי) עורר תדהמה בקרב בכירים במערכת הכלכלית בישראל. נתניהו אמר כי יש להיערך לאפשרות שישראל תידרש להקים מערכת פיננסית חלופית למערכת הבינלאומית, ובכלל זה למערכת סוויפט (SWIFT), המשמשת להעברת מסרים פיננסיים בין בנקים ברחבי העולם. "הוריתי להכין תוכנית כזו", הוסיף. אלא שגורמים במערכת הכלכלית הרלוונטית אומרים כי אינם מכירים הנחיה כזו, ואינם נערכים למהלך כה מרחיק לכת.

בשיחות עם מנהלי השקעות בבתי ההשקעות, בחברות הביטוח ובבנקים, וכן עם גורמים באוצר, בבנק ישראל ובתעשיית ההייטק, עלתה תמונה דומה של הפתעה. "אין כל תוכנית מגירה להתמודדות עם סנקציות בסגנון שעליו דיבר נתניהו, אנחנו לא שם", אמר ל"היום" גורם כלכלי בכיר.

"אנחנו יודעים שיש סנטימנט שלילי נגד ישראלים, אנחנו רואים את זליגת הכסף מחוץ לישראל, אבל סנקציות שיחייבו אותנו להברחת כסף מהעולם? זה גם לא בתרחיש הקיצון", הוסיף.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס במהלך השבוע החולף, עוד לפני הראיון של נתניהו, לסנטימנט השלילי כלפי ישראל. "אנחנו עוקבים אחרי הדברים", אמר. במקביל פרסם הבנק ניתוח של מחלקת המחקר, המבחין בין הפעילות הכלכלית המקומית לבין פעילות הייצור של חברות ישראליות בחו"ל. מדובר, בין היתר, בחברות הייטק שמעסיקות עובדים בשכר גבוה ומבצעות רכש מחוץ לישראל, אך ממשיכות לשלם כאן מסים.

על פי תחזית בנק ישראל, הכלכלה הישראלית תצמח השנה ב-5.6% ובשנת 2027 ב-7.5%. ואולם, בניכוי פעילות הייצור של חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה צפויה להסתכם ב-3.4% בלבד השנה וב-5.1% בשנה הבאה. כלומר, תחזית הצמיחה הכוללת לשנת 2026 גבוהה בכ-65% מתחזית הצמיחה המקומית, ובשנת 2027 היא גבוהה בכ-47%.

בחינת הנתונים לאורך שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית ממחישה את התרחבות התופעה: בשנת 2023 היווה הייצור בחו״ל 1.7% מהתוצר, בשנת 2025 הגיע שיעורו ל-3.5%, וברבעון השני של 2026 כבר זינק ל-5.8%.

"מכשיר את חורבן ההייטק הישראלי"

הנתונים מצביעים על זליגה גוברת של פעילות הייצור לחו"ל: החברות ממשיכות לשלם מסים בישראל, אך חלק הולך וגדל מהפעילות שמניעה את הצמיחה מתבצע מחוץ למדינה. סנקציות חריפות עלולות להאיץ את התהליך הזה. לדברי ירון, בנק ישראל נדרש להציג את הנתונים בנפרד משום שהתופעה כבר אינה שולית, ומשקלה בהתפתחות הכלכלה הישראלית הופך לקריטי.

בכיר בבית השקעות גדול, המנהל יותר מ-100 מיליארד שקל מכספי הפנסיה של הציבור, הזהיר מפני השלכות אפשריות על החיסכון הפנסיוני. "אני לא מבין למה מתכוון נתניהו. חצי מתיק ההשקעות של המוסדיים נמצא בחו"ל. סנקציות מהסוג שעליו מדבר נתניהו ינתקו אותנו מהכסף הזה, ופשוט לא נוכל להביא אותו ולשלם פנסיות לציבור. זה אומר שמאבדים גישה למחצית מהפנסיות של הציבור״, אמר ל"היום".

ממטה ההייטק הישראלי, המייצג עשרות בכירים בענף, נמסר: "ראש הממשלה מדבר על סנקציות ובידוד כלכלי של ישראל ומציע להסתמך על כלכלת קריפטו, ובכך הוא מכשיר את חורבן ההייטק הישראלי. התעשייה שלנו, קטר הצמיחה של המדינה, חיה ונושמת שוק חופשי ומסחר בינלאומי. בלי אלו חברות ייסגרו, השקעות ייעצרו והפעילות תועתק לחו"ל - לא כי נרצה בכך, אלא כי לא תהיה ברירה.

"ההשלמה הפסיבית והתבוסתנית עם עתיד שחור של סנקציות ובידוד שקולה לכך שראש הממשלה ישלים עם איראן אטומית, ויציע לציבור מקלטים אטומיים במקום למנוע את הסכנה. מנהיג שמציע כניעה והסתגלות לחורבן במקום להילחם על פתרונות, איבד את הזכות להנהיג".

"אין מטבע דיגיטלי שיכול להחליף אמון בינלאומי"

קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה וכיום במפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט, אמרה: "אמירתו של נתניהו היא הודאה בכישלון ממשלתו, גם בתחום הכלכלי. נתניהו מודה בזה שאם ימשיך לכהן כראש ממשלה, אנחנו הולכים להפוך למדינה מצורעת תחת סנקציות כלכליות כבדות, בדיוק כמו איראן, צפון קוריאה ורוסיה".

"במקום לדאוג שישראל תמשיך להיות חלק מהכלכלה העולמית הוא מציע לעקוף סנקציות באמצעות מטבעות דיגיטליים. אבל אין מטבע דיגיטלי שיכול להחליף אמון בינלאומי, השקעות זרות, הסכמי סחר וקשרים עם הכלכלות החזקות בעולם. העולם מתנהל דרך מערכת בנקאית מפותחת, העולם לא יסחור איתנו במטבעות דיגיטליים!".

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, אמר: "ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון. יחד עם זאת, הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים".