"הסמכות נמצאת אצלי": נגיד בנק ישראל מבהיר - שטר 200 השקלים לא יבוטל

שטר 200 השקלים לא יבוטל, וגם המזומן יישאר בשימוש - כך הבהיר היום (רביעי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת עיתונאים, בהתייחס ליוזמות לביטול השטר ולצמצום השימוש במזומן. לדבריו, הסמכות להחליט על ביטול שטרות נתונה בידיו, ואין בכוונתו לעשות זאת. הנגיד התייחס גם להחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, לאתגרים הכלכליים של הממשלה הבאה ולהשלכות האפשריות של סבב בחירות נוסף.

"אנחנו מבזבזים את הזמן", אמר ירון בתגובה לשאלה על ביטול שטר 200 השקלים. "הסמכות נמצאת אצלי וזה לא יקרה". לדבריו, במדינות שונות בעולם דווקא מקודמות יוזמות להחזרת השימוש במזומן, ויש לכך סיבות טובות. "אין לי כל כוונה לבטל את המזומן ואת שטר ה-200 שקל", הדגיש. הנגיד ציין כי קיימות דרכים אחרות להתמודד עם פעילות כלכלית פסולה, וכי ביטול המזומן אינו הפתרון הנכון.

בהתייחס להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, הבהיר ירון כי הבחירות שיתקיימו בשבוע הבא לא השפיעו על ההחלטה. לדבריו, ההחלטה התקבלה ללא קשר למערכת הבחירות.

האתגר הכלכלי של הממשלה הבאה

הנגיד התייחס גם לאתגרים שיעמדו בפני הממשלה הבאה, ובראשם הצורך לשמור על אחריות תקציבית ולבנות מחדש את מרווחי הביטחון של המדינה לקראת משברים עתידיים. לדבריו, רמת החוב הנמוכה של ישראל לפני המלחמה סייעה לממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים, וכעת יש לפעול להשבת מרווחי הביטחון הללו.

"כלכלה צריכה ביטחון וביטחון צריך כלכלה", אמר ירון, והדגיש את הצורך בהתייעלות ובהשקעה במנועי הצמיחה של המשק. לדבריו, המשך הצמיחה מחייב השקעה בהון האנושי ובתשתיות, לצד שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה. "צריך להכניס עוד אוכלוסיות שילמדו ליבה וישתכרו יפה, ואנחנו חייבים לעשות את זה. זה אתגר לא מבוטל".

ירון הוסיף כי בנק ישראל ימשיך ללוות כל ממשלה שתקום, במסגרת תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה. לדבריו, בבנק מכינים "ספר הפעלה" שיכלול פירוט של הצעדים הנדרשים למימוש היעדים הכלכליים ולהתמודדות עם האתגרים העומדים בפני המשק.

הנגיד הזהיר גם מפני האפשרות שלא תוקם ממשלה וישראל תיקלע לסבבי בחירות נוספים. במקרה כזה, לדבריו, המדינה תיאלץ להתנהל באמצעות תקציב המשכי, שיהיה מצמצם ולא יאפשר לקדם את הרפורמות הנחוצות למשק.

תקציב הביטחון והחשש מסנקציות

ירון התייחס גם לתקציב הביטחון, שיהיה לדבריו אחד האתגרים המקרו-כלכליים המרכזיים שיעמדו בפני הממשלה הבאה. הוא הסביר כי היקף ההוצאות הביטחוניות יושפע מרמת האיומים על ישראל, והממשלה תידרש למצוא את האיזון בין צורכי הביטחון לצרכים הכלכליים האחרים.

הנגיד מתח ביקורת על סדר העדיפויות בקיצוצים שנעשו לצורך מימון תקציב הביטחון. לדבריו, היה ראוי לבחון אילו סעיפים קוצצו לטובת ההוצאות הביטחוניות, שכן בתקציב נותרו סעיפים התורמים לצמיחה פחות מאלה שנבחרו לקיצוץ. ירון ציין כי ישנן הוצאות שהן "הרבה פחות תומכות צמיחה, וזה בלשון עדינה".

בהתייחס לאפשרות להטלת סנקציות נוספות על ישראל, הזהיר ירון מפני ההשלכות הכלכליות של החרפת הצעדים נגדה. לדבריו, הסנקציות שיושמו עד כה היו מוגבלות בהיקפן ונגעו לחלק קטן יחסית מהיצוא הישראלי, ולכן השפעתן על המשק הייתה מצומצמת.

עם זאת, הנגיד הזהיר כי החמרה בסנקציות ובהלך הרוח השלילי כלפי ישראל עלולה להעלות את פרמיית הסיכון של המדינה ולפגוע בכלכלה. ירון ציין כי בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות, והדגיש כי מדובר בסוגיה בעלת היבטים מדיניים שהממשלה נדרשת לטפל בה.