![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
יום השבתון בבחירות לכנסת צפוי לעלות למשק הישראלי כ-2.54 מיליארד שקל בשנת 2026, לעומת כ-1.69 מיליארד שקל בבחירות 2022, עלייה של כ-50%. כך עולה מסקירה של אסף הימן ועופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הבוחנת את המחיר הכלכלי של יום הבחירות בישראל בהשוואה למדינות המפותחות. הממצא הבולט הוא שישראל נחשבת חריגה בעולם: מרבית המדינות כלל אינן נדרשות להשבית את המשק כדי לאפשר לאזרחיהן להצביע.
על פי הסקירה, ב-29 מתוך 38 מדינות ה-OECD מתקיימות הבחירות בשבת או ביום ראשון, שהם ימי מנוחה. תשע מדינות בלבד מקיימות בחירות במהלך שבוע העבודה, ומתוכן רק שתיים מעניקות יום שבתון: ישראל וקוריאה הדרומית.
בישראל מתקיימות הבחירות ביום שלישי, ובקוריאה הדרומית ביום רביעי. לעומת זאת, בארצות הברית נערכות הבחירות ביום שלישי ללא שבתון כללי, בבריטניה ביום חמישי, בקנדה ביום שני ובהולנד ביום רביעי. גם במדינות אלה העובדים נדרשים לשלב את ההצבעה עם שגרת העבודה.
מדינות אחרות בחרו בפתרון פשוט יותר מבחינה כלכלית: גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, אוסטרליה ושוודיה מקיימות בחירות בימי מנוחה, ובכך נמנעות מהצורך להכריז על יום חופש נוסף לכלל העובדים.
העלות הכלכלית בישראל משמעותית במיוחד. מתוך אובדן התוצר הצפוי ב-2026, כ-1.67 מיליארד שקל מיוחסים למגזר העסקי וכ-865 מיליון שקל למגזר הציבורי. החישוב מבוסס על תחזית לתוצר שנתי של 2.253 טריליון שקל, תוך התחשבות בפעילות הכלכלית הנמשכת ביום הבחירות ובפעילות שניתן להשלים במועד אחר.
לשם השוואה, בבחירות 2022 נאמד ההפסד למגזר העסקי בכ-1.18 מיליארד שקל ולמגזר הציבורי בכ-510 מיליון שקל. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר באומדן התלוי בהנחות החישוב. בתרחיש מתון יותר, אובדן התוצר הכולל ב-2026 עשוי להסתכם בכ-2.34 מיליארד שקל.
למרות המחיר, לישראל מאפיינים המבדילים אותה ממדינות אחרות. בניגוד למדינות המאפשרות הצבעה מוקדמת, בדואר או באמצעות מיופה כוח, בישראל האפשרויות הללו מוגבלות מאוד. לכן יום השבתון נתפס כאמצעי מרכזי להבטחת נגישות הקלפיות.
מנגד, הקלפיות בישראל פתוחות בדרך כלל מ-7:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה, נתון המחזק את הטענה שניתן לאפשר הצבעה גם ללא השבתת המשק.
במהלך השנים הוגשו הצעות להתנות את השבתון בהצבעה בפועל או לקצרו לחצי יום, אך אף אחת מהן לא עברה אפילו בקריאה טרומית. סקר משנת 2020 מצא כי 69% מהציבור תומכים במתן שבתון רק למי שהצביע.
אלא שהחוקרים מזהירים כי מהלך כזה עלול לפגוע בפרטיות הבוחרים ולחייב הקמת מנגנון פיקוח יקר. מסקנתם היא שלמרות העלות החריגה בהשוואה לעולם, אין ודאות שהחיסכון הכלכלי מביטול השבתון מצדיק את הסיכון לפגיעה בהשתתפות הדמוקרטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו