162 מיליארד שקל, שנתיים של ירידה: מצב החינוך במספרים

ישראל מוציאה פחות על חינוך, והירידה בהוצאה לכל תושב אף חריפה יותר. מנתונים חדשים שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי זו השנה השנייה ברציפות שבה נרשמת ירידה בהוצאה הלאומית לחינוך - הכוללת בין היתר את פעילות בתי הספר, גני הילדים והמוסדות להשכלה גבוהה.

אף שההוצאה הכוללת מסתכמת ביותר מ-160 מיליארד שקלים בשנה, הנתונים מצביעים על שחיקה מתמשכת בהוצאה לחינוך, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את גידול האוכלוסייה.

בשנת 2025 מימן המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח, 78.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, עלייה קלה לעומת 78.2% בשנת 2024.

יתרת ההוצאה, 21.5%, מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים. מימון זה כלל רכישת שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וצורכי כתיבה, וכן תרומות ומענקים למוסדות חינוך מהארץ ומחו"ל.

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים, בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 0-6) ועד להשכלה גבוהה. היא כוללת גם את הוצאות משקי הבית על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכדומה, וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

ההוצאה הלאומית לחינוך, במחירים קבועים, ירדה בשנת 2025 ב-2.2%, בהמשך לירידה של 1.2% בשנת 2024. ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך, שאינה כוללת השקעות בנכסים קבועים, ירדה ב-2% בשנת 2025, לאחר ירידה של 1.5% בשנת 2024.

ההשקעות בנכסים קבועים, במחירים קבועים, ירדו ב-5.7% בשנת 2025, לעומת עלייה של 1.3% בשנת 2024. ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ירדה ב-3.5%, בהמשך לירידה של 2.6% בשנת 2024. ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש ירדה ב-3.3%.

בשנת 2025 רוב שירותי החינוך (82.3%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות חינוך ללא כוונת רווח שרוב מימונם מגיע מהממשלה, ובהם האוניברסיטאות, רשת אורט ורשת עמל.

ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח המשרתים את משקי הבית הסתכם ב-6.7% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים ושיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר, קורסים למבוגרים וספרי לימוד, הסתכם ב-10.9%.

בשנת 2025 כ-74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי חינוך הופנו לעלות עבודה, כ-22% לרכישת סחורות ושירותים ו-4% להוצאות תחשיביות על בלאי.

מנתוני המימון לפי דרג חינוך עולה כי בשנת 2025 המגזר הממשלתי מימן 79.5% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי, 93.3% מההוצאה השוטפת על שירותי החינוך היסודי ו-85.3% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך על-יסודי.

כמו כן, המגזר הממשלתי מימן 67.4% מההוצאות השוטפות של האוניברסיטאות, 40.8% מההוצאה השוטפת של מכללות אקדמיות ולא אקדמיות ו-8.5% מההוצאה השוטפת של מוסדות אחרים, הכוללים לימודי עברית, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך נוספים.

ההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי, בתי ספר יסודיים (כולל שיעורי השלמה) ומוסדות חינוך על-יסודי (כולל שיעורים פרטיים) הגיעה בשנת 2025 ל-72.7% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך. מתוך כלל ההוצאה השוטפת לחינוך, 14% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי, 33.2% למוסדות חינוך יסודי ו-25.5% למוסדות חינוך על-יסודי.

ההוצאה על מוסדות חינוך על-תיכוני והשכלה גבוהה הגיעה ל-15.5% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך.

על פי החשבון המאוחד, בשנה האקדמית תשפ"ד (מאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024) הופנו 81.4% מהוצאות האוניברסיטאות להוצאה שוטפת על סחורות ושירותים, 8.8% להשקעה במבנים ובציוד ו-7.5% למלגות, לפרסים לסטודנטים ולתמיכות אחרות. בשנה זו נרשם עודף של הכנסות מימון על הוצאות מימון בשיעור של 2.3%.

מתוך ההוצאה השוטפת על סחורות ושירותים, 65.3% הופנו להוראה ולמחקר הנלווה אליה, ו-16.1% למחקרים המתוקצבים בנפרד.

בשנה האקדמית תשפ"ד מימנה הממשלה 47.8% מהוצאות האוניברסיטאות באמצעות העברות שוטפות, לעומת 46.4% בשנה הקודמת. ההכנסות מהממשלה כללו הקצבות מיוחדות לכיסוי הגירעון המצטבר של האוניברסיטאות ולקליטת סטודנטים עולים.