"לא דרשנו כסף, ספין של האוצר": בכיר ביטחוני זועם על הקיצוץ המסתמן

משרד האוצר נערך בימים אלו לקיצוץ רוחבי של שני מיליארד שקלים בתקציב המדינה, בטענה לדרישה דחופה מצד מערכת הביטחון. אולם, גורם ביטחוני בכיר דוחה את הטענות מכל וכל, ומאשים את האוצר בעיכוב מכוון של כספים שאושרו למערכת על ידי כלל הגורמים.

משרד האוצר מקדם קיצוץ רחב, כשלטענת פקידי המשרד המהלך נדרש בעקבות צרכים ביטחוניים דחופים. עם זאת, גורם בכיר במערכת הביטחון המעורה בפרטים, אומר ל"היום" כי לא הועברה כל דרישה חדשה או דחופה מצד המערכת. "מתוך 40 מיליארד השקלים שאושרו על ידי ראש הממשלה יש צרכים דחופים יותר ופחות, אבל לא קרה שום אירוע מתפרץ שמחייב קיצוץ חריג בתקציב", הסביר הבכיר. לדבריו, מדובר ב"ספין של האוצר שמנסה לייצר כותרות".

המתיחות בין הגופים מחריפה על רקע עיכוב בהעברת כספים שכבר אושרו. הגורם הביטחוני טוען כי ועדת הכספים אישרה לאחרונה העברת 15 מיליארד שקלים למערכת, אך משרד האוצר נמנע מלהעביר את ההחלטה לאישור הוועדה המשותפת. "הם התחייבו שהכסף יגיע בתוך שבוע, אבל זה לא קורה וכפי שהם מתנהלים זה גם לא יקרה", האשים הגורם והדגיש כי המערכת ממתינה רק לכספים שאושרו מראש ולא ביקשה דבר מעבר לכך.

נכון לחודש מרץ האחרון עמד תקציב הביטחון על 143 מיליארד שקלים. התוספת בסך 40 מיליארד שקלים שעליה סוכם עם ראש הממשלה נועדה לצרכי הצטיידות ושימור כשירות. מתוך סכום זה, 15 מיליארד שקלים כאמור ממתינים לאישור סופי, ו-25 מיליארד נוספים מיועדים לעבור בחודש דצמבר, אף שההערכות מצביעות על סבירות נמוכה להשלמת המהלך בסד הזמנים הנוכחי.

אם כלל הכספים המובטחים יועברו בסופו של דבר, תקציב הביטחון השנתי צפוי לזנק לשיא היסטורי של 184 מיליארד שקלים. זינוק זה מציב אתגר מקרו-כלכלי משמעותי בפני המשק ומעלה ספקות באשר ליכולת לקיימו לאורך זמן. הממשלה שתרכיב את התקציב הבא תידרש לקבוע מסגרת סבירה שתאזן בין צרכי הביטחון שגדלו משמעותית מאז השבעה באוקטובר, לבין מגבלות הכלכלה הישראלית.