רשות התחרות משנה כיוון: אישרה ליצחק תשובה לצאת לעסקת המיליארדים
הממונה על התחרות העניקה פטור להסכם ארוך הטווח בין ניו מד ורציו לדליה, בהיקף מוערך של כ־6.7 מיליארד דולר • ההחלטה משקפת שינוי בגישה: הרשות מדגישה כעת כי מכירה נפרדת של גז על ידי חלק משותפי לוויתן יכולה דווקא להגביר את התחרות • עם זאת, הרשות מסרבת להעניק פטור למגבלה על מכירת הגז לצדדים שלישיים

רשות התחרות מעניקה אור ירוק לאחת מעסקאות הגז הגדולות שנחתמו בשוק המקומי בשנים האחרונות. הממונה על התחרות, מיכל כהן, החליטה להעניק פטור מאישור הסדר כובל להסכם בין ניו מד אנרג’י של קבוצת דלק שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, ורציו אנרגיות, המחזיקות יחד בכ־60.3% ממאגר לוויתן, לבין דליה אנרגיה. היקף רכישות הגז במסגרת העסקה מוערך על ידי הצדדים בכ־6.7 מיליארד דולר.
ההחלטה מעניינת במיוחד בשל ההתייחסות של רשות התחרות למבנה שוק הגז ולמכירה הנפרדת של גז מלוויתן.
הרשות קובעת כי השוק הישראלי הוא ריכוזי ומתאפיין במספר מצומצם של שחקנים, ואף מזהירה כי בטווח הארוך, ללא גילוי מאגרים חדשים, לוויתן עשוי להפוך למאגר המשמעותי היחיד בישראל. דווקא על רקע זה מדגישה הרשות את החשיבות של עסקאות שבהן הגז אינו נמכר במשותף על ידי כל שותפי המאגר.
לפי ההחלטה, מכירה נפרדת על ידי חלק מהשותפים המשמעותיים בלוויתן, ובפרט ללא מפעילת המאגר שברון, מאפשרת ״מידה מסוימת של תחרות״ באספקת הגז לצרכנים.
ההחלטה מהווה התפתחות משמעותית בגישת הרשות כלפי מבנה התחרות בענף: במקום לראות בעצם שיתוף הפעולה בין בעלי הזכויות במאגר תנאי הכרחי לשיווק הגז, הרשות מצביעה על האפשרות ששיווק נפרד בין השותפים יכול ליצור תחרות בתוך אותו מאגר.
העסקה עצמה נחתמה בחודש מאי האחרון ונועדה לספק גז טבעי לשתי תחנות כוח חדשות שדליה מתכננת להקים, אחת באתר אשכול באשדוד והשנייה באתר צפית. כל אחת מהיחידות החדשות צפויה להיות בהספק של כ־850 מגה־ואט. אספקת הגז אמורה להתחיל בינואר 2030 ולהימשך עד 20 שנה ממועד ההפעלה המסחרית של היחידות.
ניו מד ורציו התחייבו לספק לדליה בתחילה כ־1.3 BCM גז בשנה. החל משנת 2034 לאמצע 2035 צפויה הכמות לגדול לכ־1.7 BCM בשנה. דליה מצדה התחייבה למנגנון Take or Pay, המחייב אותה לרכוש או לשלם עבור כמות מינימלית של גז. מחיר הגז יוצמד לתעריף החשמל הכללי.
רשות התחרות קיבלה גם את הטענה שחוזה ארוך טווח ומנגנון ה־Take or Pay נחוצים לצורך מימון הפרויקטים. לדברי דליה, ודאות באספקה ובמחיר היא דרישה של הגופים המממנים הקמת תחנות כוח עתירות הון, בעוד שלספקיות הגז המנגנון מעניק יציבות בביקוש ובתזרים.
קו הגבול
עם זאת, הרשות סימנה קו אדום דווקא בסוגיית הסחר המשני. ההסכם מגביל את יכולתה של דליה למכור הלאה גז שרכשה. בעבר הוצדקה מגבלה מסוג זה במגבלות הקיבולת של מערכת ההולכה, אולם בבדיקה מחודשת שערכה הרשות מול נתג״ז ורשות הגז נמצא כי כיום אין לכך הצדקה מבחינת קיבולת הצינורות. לכן הפטור אינו חל על הכבילה הזו, והצדדים יידרשו לבחון בעצמם אם היא עומדת בדיני התחרות.
בסופו של דבר קובעת הממונה כי למרות הסיכונים הטמונים בחוזי גז ארוכי טווח, העסקה הספציפית אינה צפויה לפגוע באופן ממשי בתחרות. ההחלטה עשויה להיות משמעותית גם לעסקאות עתידיות: רשות התחרות מאותתת כי בעידן שבו לוויתן הופך בהדרגה למאגר הדומיננטי בישראל, דווקא יצירת תחרות בין השותפים בתוך המאגר עשויה להפוך לכלי מרכזי לשמירת התחרות בשוק הגז המקומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו