הישראלים לא גומרים את החודש וחוזרים לקחת הלוואות: זינוק בחוב הצרכני

נתוני של בנק ישראל מצביעים על שינוי משמעותי בהתנהגות של הישראלים בכל הנוגע לאשראי שהם לוקחים. ברבעון השני של 2026 נרשמה עלייה חדה בחוב שאינו לדיור, כלומר אשראי שאינו משכנתאות ומיועד לצריכה. יתרת החוב הזו זינקה ב-3.6% בתוך שלושה חודשים. כלומר, הישראלים לקחו אשראי צרכני בכ-9 מיליארד שקל ברבעון אחד כך שהיקף האשראי של הישראלים, שלא מיועד לדיור זינק לכ-260 מיליארד שקל. 

מדובר בשינוי משמעותי לעומת שני הרבעונים הקודמים. בסוף הרבעון הרביעי של 2025 עמדה יתרת החוב שלא לדיור על 250 עד251 מיליארד שקל וזו הייתה עלייה של כ-4 מיליארד שקל, או 1.6%. ברבעון הראשון של 2026 נעצרה המגמה: יתרת החוב נותרה סביב 251 מיליארד שקל ואף רשמה, לפי בנק ישראל, ירידה קלה של 0.1%. ברבעון השני הגיעה התפנית, כשהישראלים לקחו אשראי צרכני של כ-9 מיליארד שקל בתוך רבעון אחד. 

גם בהשוואה שנתית ניכרת עלייה בהיקפי האשראי כשקצב הגידול השנתי של החוב שלא לדיור הגיע בסוף יוני לכ-10%, לעומת 5.7% בלבד בסוף הרבעון הראשון וכ-6% בסוף 2025. בכך הפך קצב הגידול של האשראי שאינו לדיור למהיר יותר מזה של החוב לדיור, שקצב הגידול השנתי שלו עמד על כ-7%. 

מאיפה הגיע הכסף? הנתונים המפורטים של בנק ישראל מראים כי הבנקים ממשיכים להיות המקור המרכזי בפער גדול. בסוף הרבעון השני הסתכם החוב שאינו לדיור לבנקים בכ-181 מיליארד שקל, לעומת כ-177 מיליארד שקל במרץ וכ-179 מיליארד שקל בדצמבר 2025. כלומר, ברבעון השני לבדו גדלה יתרת האשראי הבנקאי שאינו לדיור בכ-4 מיליארד שקל. הבנקים מחזיקים אפוא בכ-70% מכלל החוב של משקי הבית שאינו לדיור. 

אבל העלייה לא התמקדה רק בבנקים. יתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי עלתה מכ-45 מיליארד שקל בסוף 2025 ובסוף הרבעון הראשון לכ-48 מיליארד שקל ביוני, עלייה של כ-3 מיליארד שקל ברבעון. אצל הגופים המוסדיים גדל החוב שאינו לדיור מכ-25 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-26 מיליארד במרץ ולכ-28 מיליארד שקל ביוני. כלומר, ברבעון השני נרשמה עלייה במקביל בשלושת מקורות האשראי המרכזיים. 

בסך הכול הגיע חוב משקי הבית בסוף יוני לכ-935 מיליארד שקל, עלייה של כ-22 מיליארד שקל ברבעון. מתוכם כ-675 מיליארד שקל הם חוב לדיור וכ-260 מיליארד שקל חוב שאינו לדיור. אלא שבעוד החוב לדיור גדל ב-1.9%, החוב האחר זינק כמעט פי שניים בקצב רבעוני – 3.6% – נתון שממחיש כי מוקד ההאצה באשראי למשקי הבית ברבעון השני היה דווקא מחוץ לשוק המשכנתאות.