"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישראלים לא גומרים את החודש וחוזרים לקחת הלוואות: זינוק בחוב הצרכני

אחרי קיפאון ברבעון הראשון, החוב של הישראלים לצריכה זינק ברבעון השני בכ-9 מיליארד שקל • הבנקים נותרו מקור האשראי המרכזי עם כ-181 מיליארד שקל, אך נרשמה עלייה בהלוואות גם מחברות כרטיסי האשראי ומקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות

0השמעה
עומס בנתב"ג  , משה בן שמחון
עומס בנתב"ג | צילום: משה בן שמחון

נתוני של בנק ישראל מצביעים על שינוי משמעותי בהתנהגות של הישראלים בכל הנוגע לאשראי שהם לוקחים. ברבעון השני של 2026 נרשמה עלייה חדה בחוב שאינו לדיור, כלומר אשראי שאינו משכנתאות ומיועד לצריכה. יתרת החוב הזו זינקה ב-3.6% בתוך שלושה חודשים. כלומר, הישראלים לקחו אשראי צרכני בכ-9 מיליארד שקל ברבעון אחד כך שהיקף האשראי של הישראלים, שלא מיועד לדיור זינק לכ-260 מיליארד שקל.

מדובר בשינוי משמעותי לעומת שני הרבעונים הקודמים. בסוף הרבעון הרביעי של 2025 עמדה יתרת החוב שלא לדיור על 250 עד251 מיליארד שקל וזו הייתה עלייה של כ-4 מיליארד שקל, או 1.6%. ברבעון הראשון של 2026 נעצרה המגמה: יתרת החוב נותרה סביב 251 מיליארד שקל ואף רשמה, לפי בנק ישראל, ירידה קלה של 0.1%. ברבעון השני הגיעה התפנית, כשהישראלים לקחו אשראי צרכני של כ-9 מיליארד שקל בתוך רבעון אחד.

גם בהשוואה שנתית ניכרת עלייה בהיקפי האשראי כשקצב הגידול השנתי של החוב שלא לדיור הגיע בסוף יוני לכ-10%, לעומת 5.7% בלבד בסוף הרבעון הראשון וכ-6% בסוף 2025. בכך הפך קצב הגידול של האשראי שאינו לדיור למהיר יותר מזה של החוב לדיור, שקצב הגידול השנתי שלו עמד על כ-7%.

מאיפה הגיע הכסף? הנתונים המפורטים של בנק ישראל מראים כי הבנקים ממשיכים להיות המקור המרכזי בפער גדול. בסוף הרבעון השני הסתכם החוב שאינו לדיור לבנקים בכ-181 מיליארד שקל, לעומת כ-177 מיליארד שקל במרץ וכ-179 מיליארד שקל בדצמבר 2025. כלומר, ברבעון השני לבדו גדלה יתרת האשראי הבנקאי שאינו לדיור בכ-4 מיליארד שקל. הבנקים מחזיקים אפוא בכ-70% מכלל החוב של משקי הבית שאינו לדיור.

אבל העלייה לא התמקדה רק בבנקים. יתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי עלתה מכ-45 מיליארד שקל בסוף 2025 ובסוף הרבעון הראשון לכ-48 מיליארד שקל ביוני, עלייה של כ-3 מיליארד שקל ברבעון. אצל הגופים המוסדיים גדל החוב שאינו לדיור מכ-25 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-26 מיליארד במרץ ולכ-28 מיליארד שקל ביוני. כלומר, ברבעון השני נרשמה עלייה במקביל בשלושת מקורות האשראי המרכזיים.

בסך הכול הגיע חוב משקי הבית בסוף יוני לכ-935 מיליארד שקל, עלייה של כ-22 מיליארד שקל ברבעון. מתוכם כ-675 מיליארד שקל הם חוב לדיור וכ-260 מיליארד שקל חוב שאינו לדיור. אלא שבעוד החוב לדיור גדל ב-1.9%, החוב האחר זינק כמעט פי שניים בקצב רבעוני – 3.6% – נתון שממחיש כי מוקד ההאצה באשראי למשקי הבית ברבעון השני היה דווקא מחוץ לשוק המשכנתאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר