לאחר שמשרד זכויות האדם של האו"ם הוסיף 61 חברות ישראליות לרשימה, שלטענתו, אותן חברות מעורבות בהפרת זכויות אדם של פלסטינים, גורם בכיר באוצר ששוחח עם "היום" על המשמעות הכלכלית הרחבה של הרשימה השחורה הזו עבור ישראל אומר כי לרשימה אין משמעות משפטית, ולכן הפגיעה הישירה והמיידית היא מוגבלת, אך הפגיעה לאורך זמן משמעותית.
לדבריו, "קשה לכמת את הפגיעה הזו בכסף נכון לעכשיו, אבל אנחנו בהחלט נרגיש אותה בהמשך - למוניטין יש תפקיד חשוב מאוד בכלכלה המודרנית".
הגורם הוסיף כי מצבן של החברות הישראליות ברחבי העולם הוא בעייתי, או נכון יותר, "מורכב", ולכן הפגיעה הנוספת מכיוון של פגיעה לכאורית בזכויות אדם היא מכה משמעותית למערכת היחסים בין החברות למשקיעים ולבעלי המניות, שלא לדבר על הפגיעה במערכת היחסים עם לקוחות גדולים שעובדים איתן באופן ישיר.
הרשימה כוללת כעת 214 חברות, שמקורן ב-11 מדינות ורובן המכריע ישראליות. מנגד, חמש מתוך 158 החברות שהופיעו ברשימה בשנה שעברה הוסרו בעדכון הנוכחי.
החברות עצמן, אלה שנכנסו בסוף השבוע לרשימה ואלה שנמצאות בה כבר תקופה, מסרבות לדבר לציטוט או למסור תגובות רשמיות.
"אין לנו מה להתגרות במשקיעים שלנו ובלקוחות הגדולים שלנו. אנחנו מנסים לטוס תחת הרדאר. אבל יש משקיעים ולקוחות גדולים ששואלים שאלות, כמו מה יהיה אם יטילו על ישראל סנקציות מעבר להצהרה של מועצת זכויות האדם, אם נצטרך להעתיק קווי ייצור או להקים קונסטרוקציות משפטיות-תאגידיות מחוץ לישראל, ואלה החלטות בעלות משקל כלכלי לא מבוטל שגם אם הן לא קורות עכשיו, הן איתות לזה שאנחנו צריכים להטות משאבים ניהוליים כדי לייצר פתרון לתרחישים שונים, זה לא טוב לעסקים".
בעיה נוספת שעלתה בשיח שלא לציטוט עם החברות הייתה החשש מהפגנות מול המשרדים ברחבי העולם, שלא לדבר על אלימות, תביעות משפטיות וחרמות מהסוג של BDS.
"אין לנו יותר מדי מה לעשות עם זה. אם זה יגלוש לשם, אנחנו נהיה בבעיה. אף אחד לא רוצה לקנות סחורה ממישהו שיש לו מול המשרד הפגנות כל היום כאילו הוא פוגע בזכויות אדם, לך תסביר לאנשים את המצב, אנחנו לא משרד החוץ, אנחנו אנשי עסקים וחברות עסקיות שהמוניטין שלהם נפגע ובסופו של דבר, צריכות לשפר את התנאים העסקיים כך שהלקוחות לא יעזבו או לא יצמצמו רכישות והמשקיעים לא יתחילו לצמצם השקעות. בשוק ההון זה נקרא ׳פרמיית הסיכון זוחלת כלפי מעלה׳ וכרגע אנחנו עומדים בזה, אבל לאורך זמן - זו בעיה".
הרשימה כוללת את החברות: תנובה, ארומה, בורגר ראנץ', משק טפרברג, קפה ג'ו, יקבי כרמל, אינגליש קייק ואדמה. המטרה המרכזית בחשיפת השמות מצד האו"ם היא לחשוף ולגנות חברות המקיימות קשרים עם ההתיישבות.
ראש זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, אמר: "הדוח הזה הוא תזכורת נוספת לחברות לכך שיש להן אחריות בתחום זכויות האדם, ומצופה מהן לבצע בדיקת נאותות כדי להבטיח שהן אינן הופכות למעורבות בהפרות או בפגיעות של זכויות אדם".
ישראל דחתה את הפרסום באופן מוחלט. הנציגות הדיפלומטית הישראלית בז'נבה מסרה כי מדובר ב"רשימה שחורה נגד עסקים שלא עשו דבר". עוד קראה הנציגות למדינות ידידותיות "לא להיכנע לניסיון המכוער להכניס חברות ישראליות לרשימה שחורה".
במשרד זכויות האדם של האו"ם מסרו כי החברות עודכנו בדבר הכללתן ברשימה וניתנה להן אפשרות להשיב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו