"קטסטרופה, רק ההתחלה": התגובה במשק ל"רשימה השחורה" של האו"ם

האו"ם עדכן בסוף השבוע את "הרשימה השחורה" של החברות שמספקות שירותים ו/או עובדות בשטחי יהודה ושומרון, ומשכך, לשיטת האו"ם, יש להכניסן לרשימה השחורה, שכוללת כבר לא מעט שמות של חברות משמעותיות בכלכלה הישראלית. ניסיון לברר עם גורמים בכלכלה הישראלית ובשוק ההון עד כמה הרשימה הזו קריטית לעסקים מעלה את התמונה הבאה.

הרשימה הזו אינה מקום מכובד להיות בו; היא לא מוסיפה כבוד, אך כדאי לשים אותה בפרופורציות הנכונות. אף חברה שנכנסה לרשימה הזו אינה נמצאת במצב קריטי, אבל בהחלט מדובר ברשימה שהיותן חלק ממנה שמה את החברות הישראליות במצב רגיש.

נחלק את הדברים לשני חלקים: החלק הראשון הוא החברות המתבססות על יצוא ופעילות בחו״ל, כמו אדמה שנכנסה לרשימה והבנקים שכבר נמצאים בה. החלק השני של הדברים הוא במישור היחסים שבין החברה לבעלי המניות שלה – וגם כאן מדובר במערכת יחסים שהיא רגישה בלאו הכי, וכניסה לרשימה כאמור אינה מוסיפה כבוד לאף אחד.

העדכון של הרשימה כולל חברות כמו תנובה, אדמה, בורגר ראנץ', רשתות בתי הקפה ארומה וקפה ג׳ו וכן הלאה. ברשימה נמצאות כבר כל חברות התקשורת והבנקים. באף אחת מהחברות שנכנסו לרשימה ואלו שכבר נמצאות בה לא הסכימו להגיב באופן רשמי לדברים, אבל שלא לציטוט נאמרים לא מעט דברים, כולם מבקשים לשמור על קו אחיד: לא להתגרות בלקוחות, ובטח לא להתגרות בבעלי המניות.

"רגישים לשיח עם הלקוחות"

גורם בכיר באחת החברות שכבר נמצאות ברשימה אמר ל"היום": "אנחנו לא מתעסקים בזה באופן שוטף, אבל בהחלט אנחנו רגישים הרבה יותר לשיח עם הלקוחות. לגבי בעלי המניות - בדרך כלל הם שואלים יותר שאלות, אבל לא ראינו איזו פעולה שמי מהמשקיעים נקט בה וחייבה אותנו לפעול שלא בדרך הרגילה.

"כלומר, בדרך כלל כולם מבינים את הסיטואציה שבה נמצאת ישראל, וכולם מבינים שכרגע כדאי להצניע את היחסים איתנו, אבל בסוף, מה שמדבר זה המספרים והתשואות שאנחנו משיגים להם. טוב זה לא, אבל אנחנו לא במצב שצריך להיערך באופן שונה מעבר לעיבוי מערכי קשרי המשקיעים והדוברויות".

גורם בכיר בשוק ההון שמנהל מערכת יחסים צמודה מאוד עם המשקיעים הזרים הצביע על כך שכ-20% ממחזורי המסחר בבורסה מיוחסים למשקיעים הזרים. במהלך שנת 2022 ירד היקף ההשקעות הזרות בבורסה לכ-10% על רקע תנועות מאקרו-כלכליות גלובליות שלא היה להן קשר לישראל.

חוסר היציבות שאפיין את ישראל בחלק הראשון של 2023, ולאחר מכן כשפרצה המלחמה ברבעון הרביעי של השנה, הוריד את היקף ההשקעות הזרות בבורסה בשליש - כך שסדר גודל של 7% עד 10% מהמסחר היה של זרים.

נכון לשנת 2026 נרשמת עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות הזרות בבורסה, כשתק ההשקעות של הזרים שם הגיע ל-154 מיליארד דולר (לפי נתוני הבורסה), וחלקם בהיקפי המסחר עומד על כ-25% מהמסחר באמצע השבוע - חלק שמזנק לכ-40% בימי שישי. אז אם בחלק המדבר על מערכת היחסים העדינה בין החברות לבעלי המניות המצב רגיש אך לא נורא, הרי שמצבם של הייצואנים מורכב הרבה יותר.

"המצב קטסטרופלי, זו רק ההתחלה"

ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון, אמר ל"היום": "אני חושב שזו רק ההתחלה ושהמצב הוא קטסטרופלי. המצב של היצוא הישראלי של התעשייה המסורתית נכנס למשבר עצום. אנחנו בעצם מבוססי אירופה.

"כ-30% מהיצוא של מוצרי הצריכה מיועד לאירופה, ואנחנו סובלים בעצם פעמיים: פעם אחת אנחנו סובלים עכשיו מגל חרמות שרק יעלה, ומהצד השני יש כמובן את שער המטבע שלא משחק לטובתנו ומנגד עלויות מקומיות שהן בשקלים. אנחנו מקבלים שתי חזיתות ביחד ונמצאים במין תנועת מלקחיים של מצוקה. התמונה היא תמונה קשה.

"בסוף, אנחנו עוסקים במוצרי סופר ובמוצרי צריכה פשוטים. כדי להשיג קניין שיסכים לקנות במדינה זרה (לא בישראל) זו עבודה של שנים, לפעמים עשרות שנים. אני בעצמי, כמנכ״ל קבוצת ביסקול, עבדתי כשמונה שנים על כניסה לרשת מסוימת בעבר. את הקניין בקצה השני לא באמת מעניין אם הרכיב במוצר כן נמצא בשטחים או לא נמצא בשטחים. הוא מתעלם מרעשי הרקע של הפוליטיקה ואומר: 'למה אני צריך להסתבך עם זה? למה אני צריך עכשיו להסתבך עם הוכחות ואסמכתאות, ואחר כך יבואו ויעשו לי בעיות?'

"צריך לזכור גם את מה שקרה בהולנד. בהולנד החוק הנוכחי, שבתוקף, הוא עד שש שנות מאסר למי שמוכר מוצרים ישראליים עם רכיב מהשטחים או מרמת הגולן. שש שנות מאסר זו כבר לא רק אמירה פוליטית, אלא משהו שהקניין במדינה אחרת מסתכל עליו ואומר לעצמו: 'למה לי להכניס את עצמי לסיכון הזה?'".

"התנהלות שיטתית נגד ישראל"

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "מדובר במהלך פוליטי נוסף במסגרת ההתנהלות המפלה והשיטתית של המועצה נגד ישראל. לרשימה אין כל תוקף משפטי, והכללת חברה בה אינה מעידה על הפרת החוק או המשפט הבינלאומי. אין במשפט הבינלאומי איסור על עצם פעילותן של חברות באזורי סכסוך, ואין כל בסיס להצגת פעילות עסקית לגיטימית כהפרת זכויות אדם.

"הפרסום מגיע בתקופה שבה התעשייה הישראלית, ובפרט היצואנים, מתמודדת ממילא עם השלכות המצב המדיני ועם קריאות לחרם וצעדים נגד חברות ומוצרים ישראליים בשווקים באירופה. הרשימה עלולה להוסיף קושי נוסף ליצואנים הישראלים ולפגוע בפעילותם בשווקים הבינלאומיים. דווקא בעת הזו על ממשלת ישראל לפעול באופן אקטיבי לחיזוק התעשייה והיצוא הישראלי, ולספק כלים וסיוע לחברות שנפגעות עסקית כתוצאה מהמצב המדיני ומהניסיונות להחרים את ישראל.

"התאחדות התעשיינים רואה בפרסום הרשימה ניסיון נוסף לסמן חברות ישראליות, לפגוע בלגיטימיות שלהן ולעודד לחץ וחרמות כלכליים נגד ישראל. לא ניתן למהלכים פוליטיים מסוג זה לעצור את התעשייה הישראלית - נמשיך לייצר בישראל, לייצא לעולם, לפרוץ לשווקים חדשים ולהוביל בזירה הבינלאומית".