"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בינה מלאכותית והאנושות: סכנות, אחריות והלקח מדולי

בשבוע האחרון נדלקה נורת אזהרה מתוך תעשיית ה-AI עצמה: גם OpenAI ו-Anthropic דורשות להדק בדיקות ולהילחם בשימושים זדוניים • זה הזמן להציב קו אדום ברור — מערכת שאיננו שולטים בה, מבינים אותה או אחראים לנזקיה, פשוט לא משתחררת

| עודכן:
0השמעה
בינה מלאכותית AI , Gemini
בינה מלאכותית AI | צילום: Gemini

בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה בני אדם לומדים, עובדים ומקבלים החלטות. היא יכולה לשפר אבחון רפואי, להנגיש ידע ולייעל שירותים ציבוריים. אולם עיבוד נתונים וחיזוי דפוסים אינם מבטיחים החלטה נכונה או הוגנת. השאלה אינה אם לעצור את הפיתוח, אלא כיצד להבטיח שהטכנולוגיה תישאר כלי המשרת בני אדם ולא מנגנון הקובע את גורלם ללא אחריות או אפשרות לערער.

סיכונים מוחשיים

אחד הסיכונים המרכזיים הוא החלטות פגומות הנחזות לאובייקטיביות. מערכות AI לומדות מנתונים היסטוריים, ואם אלה כוללים אפליה, טעויות או חוסר ייצוג, הן עלולות לשכפל עיוותים בהחלטות הנוגעות לאשראי, עבודה, רווחה או משפט. לכך מצטרף מידע כוזב בקנה מידה רחב, המאפשר התחזות, הונאה והשפעה על השיח הציבורי.

הנזקים אינם תיאורטיים. ב־2020 נעצר בדטרויט רוברט ויליאמס בעקבות זיהוי פנים שגוי והוחזק כ־30 שעות. גם צ'אטבוט של Air Canada מסר לנוסע מידע שגוי והחברה חויבה בפיצוי. בהולנד, מערכת לסיווג סיכון בבקשות לקצבאות תרמה להאשמות שווא נגד הורים, לחובות ולמצוקה נפשית. טעות טכנית עלולה להפוך לעוול חברתי, במיוחד ללא שקיפות ודרך תיקון אפקטיבית.

גבולות ואחריות

גם בחינוך AI יכולה לסייע, אך שימוש בלתי מבוקר עלול להחליף התמודדות עצמאית בתשובה משכנעת אך שגויה ולפגוע בחשיבה ביקורתית. ילדים זקוקים להגנה מפני איסוף נתונים ואמון יתר, ומורים ומרצים חיוניים לשיח ולהכוונה.

סבלה מהזדקנות מואצת. הכבשה דולי - והמקור שלה // צילום: איי.פי // סבלה מהזדקנות מואצת. הכבשה דולי - והמקור שלה // צילום: איי.פי | צילום: AP

הלקח מן הכבשה דולי הוא מוסרי ומוסדי. דולי הרחיבה את גבולות המדע, אך עוררה שאלות על אתיקה ואוטונומיה. AI אינה שיבוט ביולוגי, אולם גם היא עלולה ליצור תחליף תפקודי לאדם. הסכנה היא שמוסדות יראו בשיפוט האנושי, במורה, במטפל או בעובד עלות מיותרת, במקום מקור לאחריות, אמפתיה ויכולת לתת דין וחשבון.

בשבוע האחרון התחדדה התמונה: OpenAI הודיעה על תמיכה בבדיקות בטיחות עצמאיות, ו-Anthropic דיווחה על שיבוש שימושים זדוניים במודלים שלה. כאשר היכולות מתקדמות מהר יותר מהיכולת לפקח עליהן, זה הזמן לעצור ולחשוב.

ממשלות צריכות לקבוע כללים אכיפים, חברות להעדיף בטיחות, מוסדות חינוך לטפח אוריינות ביקורתית, ומשתמשים האחריות אינה מוטלת על מהנדסים בלבד. ממשלות צריכות לקבוע כללים אכיפים, מוסדות חינוך צריכים לטפח אוריינות דיגיטלית ביקורתית, חברות צריכות להעדיף בטיחות גם כשהיא מאטה השקה, ומשתמשים צריכים לאמת מידע ולהימנע ממסירת נתונים רגישים ללא צורך.

חדשנות ראויה אינה מרוץ להוכיח מה אפשר לעשות; היא בחירה מושכלת במה ראוי לעשות, למי ובאילו גבולות.

הכותב הינו מייסד הפקולטה למדעי המחשב, המסלול האקדמי המכללה למנהל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר