"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההפרשה לפנסיה תחכה לגיל 40? ההצעה שתגדיל את השכר הפנוי לצעירים

המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את חובת ההפרשה של העובדים עד גיל 40, בעוד המעסיקים ימשיכו להפריש כרגיל • לפי מחקר חדש, המהלך יגדיל את ההכנסה הפנויה בשנים שבהן הוצאות המשפחה והמשכנתא בשיאן - ועדיין יותיר קצבה נאותה בגיל הפרישה

0השמעה
הפנסיה של הציבור , getty images
הפנסיה של הציבור | צילום: getty images

המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מציעה רפורמה משמעותית בפנסיית החובה בישראל: ביטול חובת ההפרשה של העובדים לפנסיה עד גיל 40. לפי ההצעה, הפרשות המעסיק יימשכו במלואן והעובד יישאר מבוטח, אך חלקו בהפרשה לא ינוכה משכרו. מגיל 40 תחזור חובת ההפרשה המלאה הנהוגה כיום.

ההצעה עולה ממחקר שערכו פרופ' אבי שמחון ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, שבחן את התפתחות הכנסתו של עובד לאורך חייו - משנות העבודה הראשונות ועד לקבלת הקצבה בגיל הפרישה. המחקר התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל סימולציות של החיסכון הפנסיוני והקצבה הצפויה, לפי מגדר וחמישוני שכר.

פרופ' אבי שמחון. חוזר לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה | צילום: אורן בן חקון

כיום, מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני שנכנס לתוקף ב-2008, עובדים ומעסיקים מחויבים להפריש לפנסיה בשיעור אחיד, ללא הבחנה בין שלבים שונים בחיי העובד.

לפי ממצאי המחקר, מרבית העובדים צפויים להגיע לגיל הפרישה עם הכנסה פנסיונית הדומה לשכר שקיבלו ערב הפרישה ואף גבוהה ממנו. בחלק גדול משנות העבודה, כך נטען, הקצבה הצפויה בפרישה גבוהה מההכנסה החודשית נטו של העובד באותה תקופה. התופעה בולטת במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך, בין היתר בשל משקלה של קצבת אזרח ותיק בהכנסתם לאחר הפרישה.

במועצה מצביעים על פער בין רמת הביטחון הכלכלי הצפויה לאחר הפרישה לבין הקושי הכלכלי דווקא בשנות העבודה הראשונות, שבהן מתרכזות הוצאות משמעותיות כמו הקמת משפחה, גידול ילדים ותשלומי משכנתא - בעוד השכר עדיין נמוך יחסית לשיאו בהמשך הקריירה.

לפי ההצעה, ביטול חובת הפרשת העובד עד גיל 40 יגדיל את שכרו הפנוי בשנים אלה, מבלי לפגוע באופן משמעותי ברמת ההכנסה הצפויה לו בפרישה. במועצה מציעים שההסדר יהיה ברירת המחדל בלבד, כך שעובדים שירצו בכך יוכלו להמשיך ולהפריש את חלקם לפנסיה גם לפני גיל 40.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר